לאחר שנה וחצי - מת מפצעיו צעיר שהוכה באבנים בגלל ויכוח על טלפון

המנוח אחמד ג'רבאן. הוכה בראשו ללא רחמים

שנה וארבעה חודשים לאחר שהוכה על ידי שניים מתושבי ג'סר א-זרקא בגלל ויכוח על טלפון נייד שנעלם, מת אתמול בבית החולים רמב"ם בחיפה אחמד סלאח ג'רבאן בן ה-22. תוקפיו, בגיר ונער, הורשעו בחבלה בכוונה מחמירה וחבלה חמורה, ונשלחו ל-60 חודשים מאסר ו-52 חודשים מאסר בהתאמה.

בחודש ספטמבר 2015 שהה ג'רבאן יחד עם אחיו שני חברים במסעדת שווארמה בג'סר ויצאו ממנה. הנער שנכח במקום הבחין כי הנייד שלו נעלם וטען כי החבורה גנבה אותו ומחוץ למסעדה התפתח עימות אלים. במהלך האירוע הגיע למקום הבגיר ויחד עם הנער החלו להכות את ג'רבאן באגרופים, הרימו אבנים משתלבות שהיו במקום והכו את הנוח בראשו עד שנפל, "כל זה בכוונה לגרום לו לחבלה חמורה, נכות או מום". 

סאמי עלי, ראש הוועד העממי בג'סר

כתוצאה מהתקיפה ג'רבאן סבל מחבלות קשות, שכוללות שברים בפנים ובראש, בארובת העין ודימום תוך גולגולתי. הוא הובהל לבית חולים רמב"ם בחיפה שם עבר ניתוח דחוף ואושפז כשהוא במצב קשה. אחיו, שניסה להגן עליו, הותקף גם הוא והשניים שברו על פניו בקבוק שתייה שגרם לשבר באפו וחתך תחת עינו השמאלית".

מכיוון ששני הנאשמים כבר הורשעו וגזר דינם ניתן לפני מותו של ג'רבאן, אומרים בפרקליטות כי עניין סעיף ההרשעה ייבדק.

מבית חולים רמב"ם נמסר כי ג'רבאן "נפטר כתוצאה מהידרדרות במצבו, לאחר ששכב כצמח במשך כשנה. במצב כזה לוקים בסיבוכים עקב העובדה שרוב ההזנה, ההנשמה ופינוי הפסולת מהגוף נעשית בצורה מלאכותית. המצב של צמח נגרם כתוצאה מהחבלה שספג".

בג'סר מתאבלים: בחור שקט שלא עשה כלום לאיש

במשפחתו של ג'רבאן הגדירו את מותו "אסון קשה" ואמרו כי ניתן היה לפתור את הבעיה שנוצרה ללא אלימות. "מאז שאחמד נכנס לבית החולים מצבנו הנפשי קשה מאוד", אמר קרוב משפחתו. "לצערי, הוא הוכה בלי לעשות כלום. פשוט טענו שהוא לקח מכשיר טלפון, ואין בסיס לכל זה. מדובר באדם מכובד ומכבד את האחרים וביחסים טובים עם כולם. חבל מאוד על כל מה שהתרחש. היו יכולים לגמור את הכל בלי אלימות".

יו"ר הוועד העממי וחבר המועצה המקומית סמי אלעלי אמר כי המנוח הוא עוד קורבן לאלימות והפשיעה הגואה בכפר. "כנראה שנגזר על צעירי הכפר לחיות בסביבה מסוכנת לעולמים, היות והביטחון האישי הפך לחלום שלא מתממש זה שנים רבות", אמר אלעלי. "האלימות בכפר היא תוצר של היעדר אכיפה והרתעה מספקת והולמת מצד המשטרה, בנוסף להיעדר טיפול מערכתי מקצועי ויסודי מצד הרשויות. האלימות התגברה בכפר בגלל המצור הגיאוגרפי והפוליטי והכלכלי חברתי מצד המדינה. הצעירים חשים אפליה עמוקה והדרה וקיפוח, חנוקים ואין להם מרחב חיים פרטי וציבורי, סובלים מחוסר מוסדות פנאי ותרבות ומדלות בתוכניות תמיכה וטיפול. חיים בתוך ביצת עוני וצפיפות, בסביבה מסוכנת, מצב זה דוחף אותם בעל כורחם לתהום האלימות והפשיעה".