הפתרון לרעב נמצא מול עינינו

בשיתוף לקט ישראל

דו"ח אבדן המזון לשנת 2016 של לקט ישראל ו-BDO מדבר על  2.4 מיליון טון של מזון שמושמד מדי שנה. "כמה זה שווה? כ-19 מיליארד שקל בשנה. כמה מזה היה אפשר להציל? לפחות מחצית. כמה ילדים היינו יכולים להציל?", שואלת ח"כ אורלי לוי-אבקסיס ומשיבה באותה נשימה: "זה הנתון החשוב".

הדו"ח הוצג אתמול במסגרת יום לעידוד הצלת עודפי מזון בכנסת, על מנת לתת תמונת מצב של המתרחש בישראל בנושא, כיצד הנושא מטופל בחו"ל, וכן לעורר מודעות לכך שאפשר להציל מחצית מהמזון האבוד כדי להאכיל משפחות רעבות. 

"דו"ח אבדן המזון לשנת 2016 מראה שהלך לאיבוד השנה מזון בשווי 19 וחצי מיליארד שקל - זה בלתי נתפס," אומר חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO.

"שלישי מהיקף ייצור המזון בישראל הולך לאיבוד יורד לטמיון. מתוכו 1.1 מיליארד שקלים 64 מיליון ארוחות הולכים לאיבוד במטבחים המוסדיים", מוסיף הרצוג. "יש פה אבסורד. מצד אחד, כביכול זה נושא שהוא בקונצנזוס. כולם בעד. אף אחד לא אומר לך שהוא נגד הצלת מזון, אבל מצד שני, אנחנו באים פה שנה אחרי שנה ורואים שבשורה התחתונה שום דבר לא זז."

"אין בישראל היום מדיניות לגבי הצלת מזון, וזה משהו שחייב להשתנות", אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "בכל העולם כבר רואים שזה קורה. חוקים חדשים שצצים. כל שנה אנחנו שומעים על הדברים האלה ובישראל לצערי אין. אפילו החוק לעידוד והצלת מזון. החוק הזה עדיין בוועדת הרווחה ואנחנו מצפים שהחוק הזה ישתחרר. בסופו של דבר אנחנו עושים הצלת מזון אבל לא רק לשם הצלת המזון אלא מעבירים את המזון לנזקקים."

"אני מסתכלת על דו"ח אדווה, על הנתונים של הלמ"ס ועל הדו"ח של המועצה לשלום הילד שבו מספרים כ-10% מבני הנוער במדינת ישראל שהלכו לישון על בטן ריקה, רעבים - ויודעת שחייבים למצוא פתרון", הוסיפה לוי-אבוקסיס.

"חייבים לתת מטריה גם של משרד הבריאות עם התקנות והכללים של איך המזון הזה בסוף יוצא מהמקומות שהוא יוצא מהם ומגיע אל המקומות שהוא מגיע אליהם, ובאופן שמכבד את האנשים שמקבלים אותו וכמובן גורם לבריאותם לשגשג ולא חלילה להיפגע," סיכמה ח"כ שולי מועלם-רפאלי.

בתום היום הוענק 'אות לקט ישראל' לצה"ל על תרומת ארוחות מבושלות שתרמו במהלך השנים האחרונות.

בשיתוף לקט ישראל