שתף קטע נבחר

וירוס בבטן: מתי זה עלול להיות מסוכן?

וירוסים וזיהומים בדרכי העיכול נפוצים מאוד בחודשי החורף בקרב מבוגרים וילדים כאחד. למה הם נגרמים, מהן הסכנות ומהו הטיפול המומלץ?

בשיתוף סופר-פארם

 

החורף בעצומו, ובעוד שמחלות העקריות שו הם התקררויות, נזלות ושיעולים, ניתן לראות בהקילה גם הרבה מקרים של שפעות בטן, מה נקרא בשפת הרופאים "וירוס בטן", הגורם לכאבי בטן, שלשולים והקאות, וזאת בנוסף לתסמיני השפעת המוכרים כמו: כאבי שרירים, חום, צמרמורות וכו'.

 

גסטרואנטריטיס או זיהום של דרכי העיכול, היא מחלה ויראלית הנגרמת על ידי הנגיפים רוטה (האופייני יותר לעונת החורף), נורו-וירוס וקלצי-וירוס. נגיפים נוספים הגורמים למחלה הם אדנו-וירוס, אסטרו-וירוס, קורונה-וירוס, פסטי-וירוס וטורו-וירוס.

 

זיהום נוסף בקרב ילדים נגרם בשל דיזנטריה - שלשול דמי או רירי, שנגרם מוירוסים, או מהחיידקים סלמונלה ושיגלה.מדובר במחלה קשה יותר ומסוכנת יותר ממחלה ויראלית.

 

זה קורה כמעט תמיד בשל מעבר של הנגיפים והחיידקים מידיים נגועות בזיהום צואתי אל הפה. ההדבקה נעשית לרוב לאחר שטיפת ידיים לא נאותה בתום שהות בשירותים, מגע של ידיים מזוהמות עם מזון, או החלפת טיטולים ולאחריה מגע עם מזון. הדבקה שכיחה גם בקרב ילדים שכוססים ציפורניים.

 

הנגיפים לרוב דוגרים בגוף במשך כיומיים, ואז גורמים לכשבוע של שלשולים מימיים, חוסר תיאבון, הקאות, כאבי בטן, עם או בלי חום גבוה. החיידק סלמונלה לרוב דוגר בגוף בין שש שעות ל-48 שעות.

 

קראו עוד כתבות במדור פארם נט

 

מה הסכנות?

החשש בהקאות מרובות היא התייבשות בשל חוסר קבלת נוזלים, מלחים וסוכרים לגוף אם עקב חוסר תיאבון ורצון לשתות ואם בשל אובדן הנוזלים בהקאה.

 

הסכנה גם בשלשולים היא התייבשות, בשל אובדן נתרן ואשלגן - שני מלחים החשובים מאוד לתפקוד רקמות הגוף. חלק מהחולים סובלים מאובדן נוזלים רב כל כך, עד שנדרש לאשפזם ביחידות לטיפול נמרץ תחת ניטור קפדני והחזר הנוזלים והמינרלים.

 

סימני ההתייבשות הם: חולשה, אפתיה, מיעוט במתן שתן, ריריות פה ולשון יבשים, ואצל תינוקות וילדים - בכי בלי דמעות. אצל תינוקות עד גיל שנה וחצי המרפס (אותו שקע בקדמת הראש) יהיה שקוע, ומתח העור באיזור הבטן (טורגור) יהיה צנוח. במקרה של סימני התייבשות כאלה, יש לפנות לחדר המיון.

 

איך מטפלים?

לזיהום נגיפי אין תרופות אנטיביוטיות, שכן אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים. הטיפול היחיד הוא החזרת הנוזלים לגוף ומנוחה. לפני שתרוצו לרופא, ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות בבית כדי לסייע לחולה להתגבר על הנגיף ולמנוע התייבשות.

 

הפתרון הטוב ביותר הוא שתייה מרובה בכמויות קטנות של 30 מ"ל נוזלים מדי 20 דקות. חשוב לזכור כי בשל רגישות רבה של הקיבה, מתן כמויות גדולות מדי של נוזלים יעורר את תחושת ההקאה.

 

העדיפו לתת מים מעורבבים בתמיסת אלקטרוליטים (מינרלי, אלקטרו-רייס, אורסט או הידרן). תמיסות אלה משפרות את ספיגת הנוזלים בגוף ומאזנות אותו מבחינת רמת המלחים והמינרלים. ככל ששתיית התמיסות תחל בשלב מוקדם יותר, כך תפחת חומרת המחלה. אם החולה ממאן לשתות או מראה סימני התייבשות, יש להביאו למרפאה או למוקד הרפואי שם יקבל עירוי נוזלים לתוך הווריד.

 

אם החולה מסוגל לבלוע, תנו לו מזון יבש ומלוח (במבה, ביסלי, בייגלה וכו'). מזון כזה יגרום לו לתחושת יובש בפה שתגרור שתייה, ובמקביל - המלחים שבמוצר יסייעו להחזרת המחסור בנתרן.

 

כדי למנוע הידבקות של בני משפחה אחרים הקפידו על היגיינה מקסימלית: יש להקצות מגבת נפרדת לחולה ולהקפיד על רחיצת ידיים יסודית במים ובסבון לאחר החלפת חיתול, שהייה בשירותים ומגע עם מזון. יש להשליך את החיתול לשקית ולאטום אותה היטב לפני שזורקים לפח.

 

הקפידו על רחיצת ידיים יסודית במים ובסבון (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הקפידו על רחיצת ידיים יסודית במים ובסבון(צילום: shutterstock)

 

סימני האזהרה:

אי מתן שתן במשך 10 שעות ומעלה

יובש ניכר בחלל הפה

בכי ללא דמעות

הקאות מרובות

שלשול רירי או דמי

   

מהו שלשול?

שלשול מוגדר כדחף תדיר להתרוקן בשירותים, עם יציאות מימיות, ועם ריח וצבע אופייניים. השלשול יכול להיות מלווה בכאבי בטן או התכווצויות, לפני, במהלך ואחרי ההתרוקנות, אך יכול להיות גם ללא כאבים.

 

שלשולים, בחילות והקאות נובעים בד"כ מגירוי של הממברנות המוקוזיות של צינור העיכול. הגירוי מתאפיין בהרס במידה זו או אחרת של מבנה הממברנה, בדלקת, והפרשת יתר לתוך חלל צינור העיכול (LUMEN).

 

לרוב מדובר בגירוי שבמסגרת מחלות פשוטות, ויראליות או חיידקיות, או קלקול קיבה, אך לעתים הם ביטוי נלווה לבעיות עמוקות יותר שחשוב לברר, במיוחד אם המצב נמשך זמן רב, או שיש תסמינים מעוררי דאגה כגון: דם בשלשול, חום מתמשך ועוד.

 

בחורף, מחולל המחלה הוא ע"פ רב ויראלי, כשאר אצל תינוקות וילדים עד גיל 5, הוירוס הנפוץ הוא וירוס הרוטה.

 

דרכי ההדבקה

דרך ההדבקה העיקרית היא במעבר בין הצואה לפה, מה שמכונה בשפה הרפואית הדבקה "פאקו-אוראלית". ההדבקה נעשית לרוב לאחר שטיפת ידיים לא מספקת בתום השהייה בשירותים, מגע של ידיים מזוהמות עם מזון או החלפת חיתול לתינוק או לקשיש, ולאחריהם מגע עם מזון.

 

תקופת הדגירה

מרגע ההדבקה, נדרשים לרוב יומיים-שלושה עד להתפתחות המחלה והופעת הסימפטומים. הוירוס חודר לרירית המעיים, ומפריש רעלנים המפחיתים את ספיגת הנוזלים מן המעי חזרה אל הדם, וכן גורמים להפרשה מוגברת של נוזלים בחלל המעי.

 

התסמינים הנפוצים

נראה כמובן שלשולים או הקאות, או שניהם יחדיו, בחילות או כאבי בטן. יכול להתלוות חום קל או גבוה, תשישות גדולה וחולשה. כמו במחלות ויראליות לעתים יתלוו גם צמרמורות, רעד שרירים ומפרקים, בעיקר שרירי הרגליים ומפרקי הברך והקרסול.

 

הסכנה

הסכנה בהקאות ובשילושלים מרובים הם התייבשות ואובדן מלחים. אלה שני דברים שונים – אובדן נוזלים, פירושו – ירידה בכמות המים הכולל של הגוף, המשפיעה על נפח הדם, הרקמות, העור והאיברים הפנימיים. אובדן מלחים מתרחש בזמן אובדן הנוזלים, והוא עלול לפגוע במשק המלחים בגוף, וזה עלול לגרום לבעיות הולכה עצבית, בעיות בקצב הלב ועוד. כיוון שאחד מתסימיני המחלה הוא אובדן תאבון, סכנת ההתייבשות ואובדן המלחים גדלה – כי לא רק שהגוף מפריש נוזלים ומלחים רבים, אלא גם אינו מקבל מבחוץ.

 

כיצד נזהה התייבשות?

הסימנים הנפוצים להתייבשות הם חולשה מרובה, אפתיה, שתן מועט, יובש בריריות (עיניים, פה, גרון), ובמקרה של תינוקות – בכי ללא דמעות. במקרים חמורים נוכל לראות שקיעה של העור לתוך החללים השונים, כמו באיזור המרפסים בגולגולת, עור בטני רפוי וצונח – במקרים אלה יש חשיבות עליונה לגשת לקבלת טיפול רפואי מיידי, כיוון שמצב זה דורש מתן עירוי של נוזלים סוכרים ומלחים.

 

דרכי מניעה

דרכי המניעה העיקריות כוללות המנעות ממגע עם צואה או אם חולה במחלה. רצוי לאוורר את הבית, להקפיד על רחיצת ידיים יסודית ותדירה, בעיקר אחרי השהייה בשירותים ולפני האוכל. במקרה של תינוק חולה, מומלץ לא לאגור את החיתול המלוכלך, אלא לאורזו בשקית אטומה ולהשליך בהקדם לפח הציבורי.

 

הטיפול

כיוון שמדובר בוירוס כגורם המחלה, אין לרפואה המערבית טיפול לבעיה. עיקר הטיפול הוא "טיפול תומך", כלומר, טיפול שמקל על הסימפטומים, ומהווה סביבה תומכת להבראת הגוף באופן טבעי.

 

טיפול תומך

כאמור, עיקר הטיפול הרפואי הקיים הוא טיפול תומך כמו הורדת חום ושיכוך כאבים, תרופות המקלות כאבי בטן בחילות ושלשולים.

 

התרופות

ישנן תרופות ללא מרשם רופא שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ומומלצות להקלה בסימפטומים:

• קלבטן סירופ/כדורים רגיל/פורטה (מדיטק סמ-און)/ביטניX סירופ/כדורים (כ.צ.ט) – תכשיר המבוסס על ביסמוט סאב-סליצילאט. הוא מקל על תסמינים רבים במע' העיכול כגון: בחילות, גזים, כאבי בטן ועוותות, הקאות ושלשולים. התכשיר אינו מצריך מרשם מעל גיל 12.

 

• אימודיום (יאנסן סילאג)/STOPIT (רפא)/לופרמיד (לייף)/רקמיד (רקח)/לופי קאר (מכבי קר) – תכשיר לטיפול בשלשול חריף. מבוסס על החומר לופרמיד אשר מאט את פעילות המעיים, ובכך מאפשר זמן רב יותר למים שבמעי להספג חזרה אל הדם.

 

• משככי כאבים כלליים - ניתן להשתמש בתכשירים שונים במקרים של חום, חולשה, הרגשה כללית רעה, כמו: פארצטמול, איבופרופן, דיפירון, דיקלופנק, נפרוקסן.

 

 

התכשירים הנוספים

מלבד התרופות, ישנם בשוק תכשירים נוספים חשובים שעשויים להקל על התסמינים, לתמוך בהחלמה ולמנוע התייבשות ואובדן מלחים.

 

• טסקטן כמוסות/שקיות אבקה (לפידות) – אביזר רפואי המבוסס על ג'לטין טנאט, מסייע בשליטה ובהפחתת תסמיני השלשול. הג'לטין נצמד לרירית המעי, יוצר מגן מכאני ומסייע לשקם את התפקוד הפיזיולוגי של המעיים.

 

• הומאו-גאסטרו (לייף) – תכשיר המגיע בצורה של טבליות ללעיסה להקלה על התסמינים השונים כמו: חולשה, כאבי בטן, שלשול, בחילות והקאות.

 

• הומאו-ריקאברי (לייף) – תכשיר המגיע בצורה של טבליות ללעיסה, מבוסס על מלחי התא (אלקטרוליטים). מחזק את הגוף בזמן המחלה, ובעיקר, מסייע להתאוששות ולחולשה שאחריה.

 

• מינרלי סירופ (כ.צ.ט) - סירופ לתינוקות ולילדים המכיל מלחים למניעת התייבשות ואובדן אלקטרוליטים.

 

• אלקטרורייס (נווה פארמה) – שקיות אבקה להמסה בכוס משקה המכילים מלח אורז, מלחים ופרוביוטיקה.

 

• הידריישן (לייף) - טבליות תוססות בכוס משקה, להשבת המלחים לגוף.

 

• פרוביוטיקה באבקה/כמוסות – החיידקים הידידותיים עשויים להקל את הסימפטומים, ולהוות סביבה תומכת להחלמת הריריות במעי.

 

תזונה

מומלץ להקפיד על "כלכלה עוצרת" – מזונות יבשים ומלוחים. במקרה של טוסטים או אורז, מומלץ להשתמש בלחם או אורז מלא. הסיבים התזונתיים יסייעו בספיחת הנוזלים העודפים במעי, וכך למיצוקם.

 

חשוב כמובן לשתות שתייה מרובה, מכל סוג שהוא, ולמי שמתקשה בגלל בחילות והקאות, יש לשתות בלגימות קטנות על-פני היממה.

 

כדי להשיב לגוף את המלחים, מומלץ לשתות מרתח של עלים (פטרוזיליה/שמיר) ושורשים (סלרי, כרפס, פטרוזיליה) או בצורה של מרק. לחילופין, ניתן גם להמיס מעט "מלח הימלאיה" (מלח המגיע ממכרות במדינות הסובבות את רכס ההימלאיה) בכוס מים ולשתות על-פני היממה. זהו מלח ורדרד, שניתן לרכוש בבתי הטבע. המלח עשיר במגוון מרשים של מינרלים ומלחים, ובכך מסייע במניעת התייבשות.

 

הכותב הוא רוקח סופר-פארם

 

בשיתוף סופר-פארם

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
לטפל בווירוס בטן
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים