הורים ששכחו ילדיהם ברכב בטעות - לא יועמדו לדין
בהנחיה שפרסם לכלל הפרקליטים, מציע שי ניצן להתחשב בתוצאות הקשות של אירועי גרימת מוות ברשלנות על ההורה. עם זאת, הנחה להעמיד לדין הורים שנהיגתם הפרועה הובילה למות ילדיהם בתאונה
במקרים שבהם הורים שכחו את ילדיהם במכונית וגרמו למותם, או במקרי מוות של ילדים בטביעה או בדריסה - לא יעמידו את ההורים לדין. כך על פי הנחיה שפרסם הבוקר (א') פרקליט המדינה שי ניצן.
את ההנחיה שיגר ניצן לכלל הפרקליטים, במטרה להתוות את מדיניות ההעמדה לדין והענישה במקרים שבהם הורים גרמו ברשלנות למות ילדיהם או לפגיעה קשה בהם. ההנחיה נוגעת לשלושה סוגים מרכזיים של גרימת מוות ברשלנות: במקרי תאונת דרכים הנטייה תהיה להעמיד לדין, אך במקרים של שכחת ילד ברכב הנטייה תהיה שלא להעמיד לדין. במקרי טביעה - תלוי במידת רשלנות ההורה. ההנחיות יחולו גם על קרובי משפחה אחרים שרשלנותם הביאה למוות או לפגיעה חמורה בקרוביהם.
ניצן קבע כי תובע השוקל העמדה לדין של הורה בגין גרימת מותו של ילדו ברשלנות ייתן משקל במסגרת שיקולי "העניין לציבור שבהעמדה לדין" לתוצאות הקשות של האירוע על ההורה. בנוסף, יינתן משקל לכך ששיקולי הרתעה אישית וגמול במקרים קשים אלו, שבה למעשה ההורה והמשפחה כבר נענשו באופן הכי קשה יהיו בעלי משקל נמוך.
"אולם אל מול שיקולים ייחודיים אלו להימנע מהעמדה לדין, קיימים גם שיקולים נוגדים העשויים להצדיק העמדה לדין של הורה, ובראשם קידום סטנדרט התנהגותי ראוי והרתעת הרבים מפני התנהגות רשלנית מסכנת חיים (כדוגמת שימוש רשלני בכלי רכב; הותרת תינוק באמבטיה ללא השגחה; העדר השגחה מספקת על ילד בסביבת בריכה, ים או מקווה מים אחר; הותרת ילד ברכב סגור; ועוד)". כך נכתב.
גרימת מוות ברשלנות על ידי הורה בתאונת דרכים
לתאונת דרכים שבה רשלנות ההורה גרמה למותו של ילד יש אפיונים ייחודיים, אך ניצן הסביר כי על התובע להעדיף את האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין, כחלק מהמאבק בתאונות הדרכים, ובעיקר בשל החשש להישנות עבירה של נהיגה פרועה ו/או רשלנית. "במקרים אלו קיים צורך להביא לשלילת רישיון הנהיגה מהנהג לתקופה של שנים אחדות או אף לצמיתות".
בנוסף כתב: "בשל הוראות סעיף לחוק סדר הדין הפלילי, קמה חובה להגיש כתב אישום. עם זאת, הביטוי לנסיבות החריגות שבהריגת הילד יבואו לידי ביטוי בשיקולי הענישה".
לדבריו, "החלטה להימנע מהגשת כתב אישום תעשה אם קיימת פגיעה גופנית או נפשית חמורה בנהג עצמו כתוצאה מהתאונה. קיומה של רשלנות במדרג נמוך מצד הנהג. קיומו של אינטרס ציבורי נמוך יחסית בהעמדה לדין, בשל גילו, מצב בריאותו". פרקחיט המדינה הנחה להתחשב גם בגילו של האדם, בעברו הנקי ובנסיבותיו האישיות והמשפחתיות כפי שתוארו בתסקיר שירות המבחן.
הותרת ילד לבד ברכב: אירוע טרגי
הותרת ילד לבדו ברכב המביאה למותו, עשויה לגבש עבירה של גרם מוות ברשלנות. במרבית המקרים, ובהעדר תשתית ראייתית סותרת, המדובר באירוע טרגי שמקורו בהיסח דעת או חוסר שימת לב מצד ההורה.
"בהתאם לשיקולים הכלליים כמו במקרה של תאונת דרכים, במקרה של מות הילד, ככלל, לא יועמד הורה לדין, להוציא מקרה של רשלנות ברף גבוה, כדוגמת הותרת הילד ברכב מתוך כוונה להשאירו שם לפרק זמן משמעותי ושכחתו לאחר מכן, שאזי תישקל העמדה לדין לפי מכלול הנסיבות".
טביעה בהיסח דעת: "השלכות קשות של מות הילד על הוריו"
ייתכנו נסיבות שבהן הטביעה אירעה כתוצאה מהיסח דעת רגעי המבסס רשלנות ברמה נמוכה יחסית, ומנגד, ייתכנו נסיבות שבהן הטביעה אירעה כתוצאה מרשלנות ברף גבוה. כך הדבר למשל כאשר הורה נכנס באופן מודע למצב דברים מסוכן, כגון רחצה בחוף ים אסור לרחצה; הותרת ילד קטן בסביבת בריכת שחיה (או מקווה מים אחר) ללא השגחה, ובמיוחד בבריכה שאין בה מציל; הותרת תינוק באמבטיה ללא השגחה וללא התקן מיוחד, ועוד.
ככלל, אם החליט התובע כי מדובר ברשלנות שאינה ברף גבוה, עליו לתת משקל משמעותי להשלכות הקשות של מות הילד על ההורה החשוד וימנע מהעמדתו לדין. "כלל זה שונה מהכלל שנקבע לגבי תאונות דרכים, נוכח השונות שבמידת הנפיצות ומידת הרשלנות המאפיינת מקרים אלו ביחס לתאונות הדרכים, וכן נוכח הצורך הנפוץ בשלילת רישיון נהיגה מנהגים שרשלנותם גרמה למוות.
"מאידך מצא תובע כי התנהגות ההורה עולה כדי רשלנות ברף גבוה - ישקול אם להעמידו לדין לפי מכלול הנסיבות".
לפנייה לכתב/ת 
