שתף קטע נבחר

המפגש המקרי של החיילים ששרדו את ירי חברם

הם נפצעו קשה בתקרית ירי במהלך שירותם הצבאי, אושפזו זה לצד זה ולאחר שהחלימו נותק הקשר ביניהם. עכשיו, 35 שנה אחרי, נפגשו דוד שלום ואליהו פינטו לגמרי במקרה, בנסיבות כמעט דומות: שניהם עברו בהצלחה השתלת כליה בבית־החולים בילינסון

שני אנשים, שני עולמות, אבל גורל משותף: זהו, בכמה מילים, סיפור חייהם המרגש והבלתי ייאמן של דוד שלום מרמלה ואליהו פינטו מירושלים.

 

תחילת הסיפור הפתלתל הזה ב־3 בפברואר 1982 כאשר השניים, היום בני 55, היו בשירות מילואים בבסיס צאלים. חייל לקה בהתקף אמוק, נכנס לחדר שבו שהו השניים ופתח בירי שממנו נהרג מנשה עמראן. 11 חיילים נפצעו, ובהם שלום ופינטו. מצבם הוגדר קשה.

 

"חטפתי צרור ברגליים ונפצעתי קשה", משחזר שלום. פינטו גם הוא מתקשה לשכוח את רגעי האימה: "חזרתי מהמקלחת דקות לפני האירוע. חטפתי יריות בבטן. שנינו עמדנו ליד מנשה שנהרג. בנס ניצלנו ממוות".

 

השניים אושפזו זה לצד זה בבית־החולים סורוקה. כמה שבועות לאחר מכן הועבר שלום לשיקום בתל־השומר ומאז נותק הקשר ביניהם. במרוצת השנים הם הקימו משפחות. שלום השתלב בעבודה בחברת חשמל, פינטו פתח תחנת דלק. הצלקות נשארו, הזיכרונות נותרו אבל החיים נמשכו.

 

אחרי 35 שנים. שני החברים עברו השתלת כליה (צילום: דוברות בילינסון) (צילום: דוברות בילינסון)
אחרי 35 שנים. שני החברים עברו השתלת כליה(צילום: דוברות בילינסון)

 

נפגשו בהשתלת הכליה

לפני כשנה שוב נקשר גורלם. "התחילה לי בעיה בכליה, התחלתי בדיאליזה והרופאים אמרו לי שאני חייב לעבור בהקדם השתלת כליה", מספר שלום. "גם הכליה שלי הפסיקה לתפקד פחות או יותר באותו הזמן", מספר פינטו. לדבריו, הסיבוכים נוצרו בגלל הפציעה מתקרית הירי. "סבלתי מאי־ספיקת כליות ולא הייתה ברירה אלא ללכת להשתלה".

 

חותמים עכשיו:

לחתימה על כרטיס אדי מקוון - לחצו כאן

 

מציאת תורמים במקרים שכאלה איננה פשוטה, אך רצה הגורל ושניהם זכו: לאחר שאף אחד מבני משפחתו של שלום נמצא מתאים לתרום לו כליה הוא פנה לעמותת "מתנת חיים" בבקשה לסייע לו. למזלו, אם לשבעה שאותה איננו מכיר תרמה לו כליה. גם לפינטו היה מזל גדול: אחותו נמצאה מתאימה, ותרמה לו אחת מכליותיה.

 

השניים עברו בהצלחה את ניתוח ההשתלה בבית־החולים בילינסון. ואז הגיע הבום הגדול. "אחרי הניתוח עשיתי הליכות במחלקה כדי להאיץ את ההחלמה", 

מספר שלום.

 

"פתאום אני רואה לתדהמתי את פינטו. למרות שעברו הרבה שנים זיהיתי אותו מיד. "פינטו", הוא קרא בקול רם. "הייתי בשוק, לקח לי זמן לעכל שזה דוד", מספר פינטו. "מרוב התרגשות לא יכולתי לעמוד על הרגליים".

 

שני הגברים, הלבושים בפיג'מות של חולים, התחבקו בדמעות. "לא נפגשנו 35 שנים ופתאום שנינו עוברים השתלת כליה, באותו מחלקה. זה פשוט נס", אמרו. הפעם החליטו השניים כי יישארו בקשר." שנינו מרגישים טוב, תודה לאל", אמרו, הודו לצוות הרפואי ופנו לאנשים לתרום איברים: "זה יכול להציל חיים".

 

מנהל מחלקת ההשתלות פרופ' איתן מור סיכם: "כל השתלה מייצרת חיבורים מפתיעים ומרגשים, והפעם החיבור מפתיע פי כמה. התרגשתי לראות שני אנשים שנפגשו שנים אחרי הטראומה וזכו יחד לחיים חדשים. 2016 היתה שנת שיא בהשתלות כליה, השתלנו 126 השתלות כליה מן החי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוברות בילינסון
דוד שלום ואליהו פינטו. פגישה מקרית
צילום: דוברות בילינסון
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים