האם המונופול של הבנקים על האשראי הצרכני בדרך לסיומו? אולי. זה תלוי גם בנו, הצרכנים

כל מי שחיפש אי פעם הלוואה, ולמען האמת גם מי שלא חיפש, נתקל בשנים האחרונות בהצעות מפתות להלוואות ללקוחות פרטיים מצד הבנקים וחברות האשראי. היינו רוצים לחשוב שהגופים נלחמים עלינו בתור לקוחות ולכן משפרים את תנאי לקיחת ההלוואה ומעניקים הטבות כדי לזכות בנו בתור לקוחות, אך האמת רחוקה מאוד.

בפועל, הבנקים וחברות האשראי, הנמצאות בבעלות הבנקים, שולטים כמעט באופן בלעדי על שוק האשראי הפרטי.

על פיי נתוני בנק ישראל, 93% מהשוק (85% של הבנקים ו-9% של חברות האשראי) נשלטים על ידי הבנקים, אשר לא מראים להיטות רבה להילחם על הלקוחות בהיבט של תנאי ההלוואה.

בפועל, הבנקים וחברות האשראי מנצלים את העבודה שקהל לוקחי ההלוואה נמצא בעמדת נחיתות וזקוקים לכסף, ודוחקים את הלקוחות לפינה. בראשיתו של התהליך, הבנק בונה על זה שהוא גוף ברירת המחדל של הצרכן למשיכת יתר ולקיחת הלוואה. לאחר מכן, כשהמסגרת נגמרת, חברות האשראי מסתמכות על כך שההלוואה שלהן היא הכי 'קלה' ללקיחה.

הבנקים, מצידם, גובים עמלות שמנות על כל פעולה וגוררים את הלקוחות לסיוט ביורוקרטי בכל לקיחת הלוואה. חברות האשראי, שבמילא נמצאות בבעלות הבנקים, גובות ריביות גבוהות בתנאים לא אטרקטיביים, בו בזמן הן מפציצות את הלקוחות שלהן בהצעות להלוואות. התוצאה, למרבה הצער, היא שאנחנו שבויים של הבנקים וחברות האשראי, אשר מייצרים מראית עין של תחרות, בזמן שבמציאות מדובר במקרה של "שוטר רע ושוטר פחות רע". אנחנו, בתור לקוחות, נמשכים בקלות למעגל לקיחת ההלוואות, אך בהמשך הדרך רוב הישראלים מגלים שרצף ההלוואות עלול להפוך במהירות לאסון כלכלי. 

האם הפתרון טמון בחקיקה?

גם במשרד האוצר זיהו את העיוותים בשוק הבנקאות והאשראי, וכחלק מהניסיון לבחון את הפתרונות האפשריים, הוקמה הוועדה להגברת תחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים, בראשות דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים.

אחת ההמלצות המרכזיות של הועדה, שפרסמה את המלצותיה בקיץ האחרון, היתה לחייב את שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, למכור את חברות כרטיסי האשראי שהן מחזיקות, ישראכרט ולאומי קארד, וזאת על מנת לפתוח את השוק לתחרות בכל הנוגע לאשראי צרכני.

(צילום: יחצ)

לפני כחודש אישרה ועדת הרפורמות של הכנסת הצעת חוק המתבססת על המלצות הועדה, וקוראת להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ולהגברת התחרות בשוק הבנקאות. לפני מספר ימים אושר החוק בקריאה שנייה ושלישית ברוב גורף בכנסת. האם החוק ישפר את התחרותיות בשוק וייטיב עם הצרכנים? ימים יגידו, אך אין ספק שמדובר בצעד בכיוון הנכון.

אולי לא ידעתם, אבל החלופה לבנקים כבר קיימת - והיא משתלמת במיוחד

צרכנים רבים שמרגישים שבויים על ידי הבנקים, לא מכירים את שוק ההלוואות החברתיות בין האנשים.

הלוואות בין אנשים היא פלטפורמה חברתית שרושמת צמיחה אדירה בשנים האחרונות. חברות כמו 'בלנדר הלוואות חברתיות בין אנשים', מאפשרות לאנשים פרטיים, להלוות וללוות כסף.. בניגוד להלוואות של הבנקים וחבות האשראי, במקרה הזה העיקרון פשוט וכל הצדדים מנצחים: מצד אחד, הלווים משלמים ריביות אטרקטיביות עם הלוואות בתנאים נוחים, ומצד שני המלווים מקבלים ריבית נאה על כספם.

(צילום: shutterstock)

בלנדר הלוואות חברתיות – איך זה עובד, בעצם?

'בלנדר הלוואות חברתיות בין אנשים' היא פלטפורמה צעירה, שפותחה ישירות לעידן הדיגיטלי, כך שהיא מציעה ממשק מקוון וידידותי לכל המשתמשים. 'בלנדר' מצליחה לחסוך בדיוק היכן שהבנקים נמצאים בעמדת נחיתות – מדובר על פלטפורמה אינטרנטית לחלוטין, בלי עלויות על תפעול סניפים ושכר לפקידים. התוצאה היא גלגול החיסכון ישירות אל הצרכן, שמקבל ריביות נמוכות לעומת שאר הענף.

עבור כל מי שרוצה לקחת הלוואה, כל מה שצריך לעשות הוא להירשם באתר האינטרנט של בלנדר, ולהגדיר סכום, תקופת החזר וריבית מבוקשת להלוואה. 'בלנדר', מהצד שלה, מבצעת תהליך סינון מתקדם בין מבקשי ההלוואות, ולאחר אישור ההלוואה, הלווה מקבל את הסכום של ההלוואה ממספר מלווים. 'בלנדר' גם מנהלת קרן ביטחון שמטרתה להגן על כספי המלווים.

בשורה התחתונה, בלנדר מהווה חלופה צומחת, הוגנת ושקופה לקרטל של הבנקים וחבורת האשראי. ההלוואות שלה מבוצעות על פי התקנים הגבוהים ביותר של אבטחה ושמירה על פרטיות. ובסופו של דבר, בלנדר גם גאה להיות פתרון חברתי, המחבר בין האנשים הפרטיים ברשת של שותפות וערבות הדדית, ללא התערבות של מוסדות פיננסיים וללא הוצאות מיותרות.

רוצים לגלות את תנאי ההלוואה המשתלמים ביותר? לבדיקת זכאותך להלוואה בבלנדר