שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לבד ביום האהבה. אז מה?
    עד שהאהבה הגדולה שלך תגיע, תאהבי את עצמך כי בסופו של יום את לא צריכה גבר כדי להרגיש אהובה ונחשקת, את צריכה להרגיש את זה מבפנים

    כל שנה אני נשבעת שאת יום האהבה הבא אני חוגגת עם בן זוג. לא יכול להיות, אני נוזפת בעצמי, שיש לך בני זוג לאורך כל השנה ודווקא כשיש לך הזדמנות להיות לא רק מחוזרת אלא מוצפת במתנות, פינוקים ותשומת לב של אוהבים – את לבד.

     

    חוץ מפעם אחת שהייתי בזוגיות ביום האהבה, תמיד הייתי בגפי, וגם באותה פעם נדירה שהתעוררתי לבוקר ולנטיינז כשלצדי בן זוג הוא נפרד ממני על הבוקר. הרגשתי כאילו היקום מנסה לשדר לי: תתעוררי חמודה, יש דברים יותר חשובים מיום קיטשי שנועד לסמל משהו כל כך עמוק, חשוב ורוחני. הרגשתי שהיקום ממש מפציר בי לגלות את המשמעות של האהבה בתוכי ולא לחשוב שהאושר שלי תלוי באהבה של מישהו אחר, אבל רציתי מתנות חומריות לגמרי ומישהו שייקח אותי לספא ויצעק שהוא אוהב אותי וישנה את הסטטוס שלו בפייסבוק לאין-א-ריליישנשיפ.

     

    זה לא קרה. גם כשהייתי נשואה זה לא קרה. בעלי לא ראה צורך לציין את אהבתו ביום ספציפי והתעלם ממנו בהפגנתיות. לא קיבלתי מתנה למרות שממש רציתי, והוא מצדו התעלם מהמתנות שקניתי לו. הוא חשב שהן מיותרות, אחת מהן נשארה באריזה שלה, עצובה כמו יום הזיכרון, עד שפתחתי אותה בעצמי כדי שלא תיעלב.

      

    לעוד טורים של גאיה קורן

    גירושים זה לא מה שחשבתם

    רגע לפני שאת מרגישה קנאה קחי נשימה עמוקה

    בוחרים צד

     

    לא כולם יודעים לאהוב

    העולם יפה יותר כשיש בו אהבה, אבל בשביל לקבל אהבה צריך לתת, ולא כולם יודעים לעשות את זה. אני לא מדברת על מתנות, למרות שאני ממש אוהבת לקבל מתנות קטנות או גדולות, כולל זרי פרחים (יום שישי שהוא ט"ו בשבט זו אחלה הזדמנות לשלוח זר. רק אומרת). אני מדברת על מחמאות ותשומת לב ומגע. חיבוק ארוך יכול לאחות לב שבור, ללכת יד ביד נותן תחושה של שייכות, נגיעות קטנות עושות הבדל גדול.

     

    לא מזמן יצאתי עם גבר שמאוד מצא חן בעיניי ואני בעיניו. למרבה הצער זה היה רק בעיניים, כי ידיים לא היו שם. גם שפתיים לא. היינו מדברים שעות, צוחקים, נהנים, ושום מגע. כשהייתי מניחה יד על ירכו המסוקסת הוא הניח את כף ידו על שלי לכמה שניות וניתק מגע. "אני לא בנאדם חם", הודה הבחור, שגם לא היה חזק במחמאות. הרעפתי עליו מתוך מחשבה שהוא יחזיר לי, אבל זה לא עבד. "מה יש לי להגיד לך שאת יפה, את כבר יודעת את זה", אמר ברצינות תהומית. זה הזכיר לי שיצאתי עם מישהו שלא נתן מחמאות כדי שלא אתפוס תחת, כהגדרתו. מיהרתי לתפוס מרחק.

     

    מחמאות הן כמו נשיקות של שמש. הן מחממות, מאירות מבפנים, נותנות תחושה שהכל יכול לקרות. כמו חיוך, אלו מתנות חינם, ששוות הרבה ומשום מה משתמשים בהן מעט. כאחת ששורשיה נעוצים בפולין ו"נחמד" מבחינתה זו מחמאה ענקית, הבנתי שאם אני רוצה לקבל אהבה אני גם צריכה לתת.

     

    לא מספיק להעריך את האדם שעומד לצדי, אלא אני צריכה להמחיש לו, כי להעריך מישהו בלי לשווק את זה, זה כמו להיות בשלנית מעולה ולהאכיל את הילדים בפיתות מהמקפיא. יש כאלו שזה בא להן בקלות, כמו חברתי עדי שמתעלפת על כל גבר כאילו הוא יצירת אמנות נדירה ונותנת לו להרגיש שהוא היחיד בדורו. אני מקנאה בה, מסתכלת עליה ומעתיקה. גם אם אני מרגישה מגוחכת, זה עובד, כי המחמאות באות מהלב, הן לא מזויפות. על הדרך גם למדתי לקבל מחמאות, לנשום אותן, לספוג לתוכי, לא לתת להן לזלוג החוצה.

     

    למדתי לקבל גם את הלבד. השלמתי איתו. אני נשארת בבית עם עצמי ועם נרות שאני מדליקה וחצי בקבוק יין, או יוצאת עם חברות שהן לבד כמוני אבל לא בודדות. יום האהבה לא צריך להיות יום אבל לאומי, זה בסך הכל יום שמזכיר לנו שיש אהבה בעולם, שהיא לא מתה, היא חיה ובועטת ושוברת למישהו את הלב וממלאת לב אחר באושר גדול.

     

    האהבה עוד תגיע

    היא שם והיא תגיע גם אליי, היא פשוט מחפשת את האיש הנכון, שיזכה בשבילי בדובי ויקנה לי בושם שאני לא צריכה ויגיד לי את המילים שכבר שכחתי איך הן נשמעות – אני. אוהב. אותך. ואני אגיד לו בחזרה, כי ככה זה כשאוהבים, צריך לדעת לקבל ולתת ללא סייג, בלי תנאים, בלי לפחד שנתרסק אם נוריד את חומות ההגנה.

     

    עד שמישהו אחר ילטף לי את האגו והשיער, אני מסתפקת בלאהוב את עצמי, עם הקמטים הצוחקים בזוויות העיניים (והבוכים בשולי הפה) ועם הוורידים הבולטים בכפות הידיים. טוב, קצת שיקרתי עכשיו, לא מתה על זה, מבאס ממש, למה בוטוקס לא פותר הכל, למה?... היופי הוא שהנפש לא צריכה חומרי מילוי מלאכותיים.

     

    מעבר לדברים הקטנים שמרכיבים אותי – בשר, גוף, מצבי רוח, אכילה רגשית – יש לי אהבה עצומה למי שאני באמת. אני מאמינה בעצמי, חולה על הנפש הרבגונית שלי, ומוכנה לחלק מעצמי פיסות של אהבה כדי שכל אחת תדע שהיא ראויה לאהבה. את לא צריכה גבר כדי להרגיש אהובה ונחשקת, את צריכה להרגיש את זה מבפנים. או לשתות חצי בקבוק יין. מה שעוזר.

     

    שלך באהבה,

    גאיה קורן

    מנטורית אני מלכה לחיים טובים יותר, מנחת סדנאות לנשים גרושות , עיתונאית בידיעות אחרונות וגרושה באושר.


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לבד ביום האהבה. אז מה?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים