בישראל לא יודעים לכבד את הזרים

"גייג'ין" היא מילת גנאי ביפנית שהמקומיים משתמשים בה כלפי הזרים. למרות שאתה יכול לדעת לדבר יפנית ולשיר ביפנית, תמיד תישאר זר בחברה המקומית.

אמנם לנו אין מילת גנאי מיוחדת לזרים, אך עושה רושם שלמדנו מהיפנים הרבה בנושא. בארץ הקטנה שלנו יש נטייה לנהוג כלפיהם בנוהל של "כבדהו וחשדהו", רק בלי החלק של הכבדהו. אם תסתובבו באזורים הצהובים של תל אביב ותשאלו אנשים מה אומר להם השם קרויף, יענו לכם התושבים של העיר התוססת תשובות כמו "אלוהים", "גאון" ו"משיח בצהוב". ג'ורדי קרויף זכה בצדק לשלל המחמאות והסופרלטיבים הללו, אך אם תשאלו את שאר אנשי המקצוע ואנשי התקשורת בארץ, לא בטוח שתקבלו תוצאות זהות. ג'ורדי הוא רק דוגמה אחת ליחס אותו מקבלים הזרים שמגיעים לעבוד בארץ.

גולדהאר וג'ורדי(ראובן שוורץ)

התקשורת בארץ לא יודעת איך לאכול את המשיח בצהוב. מצד אחד הוא נחשב עד כה הצלחה בארץ, ומצד שני הוא עושה הכל בדרכים שאף אחד לא הכיר פה עד לפני כמה שנים. מתחם אימונים סגור? בלי הדלפות? בלי מקורבים? השבוע אפילו עלתה כתבה בה צוטט הגנן של מכבי (!). כן, עד כדי כך העיתונאים מייחלים למסר כלשהו מהמבצר שבקריית שלום.

עם כל הנחתת מאמן/שחקן שלא מחזיק בתעודת זהות כחולה ,ישר נשמעים הלגלוגים מחברי הפאנלים הנרחבים, אם זה בטלוויזיה או ברדיו. רק לפני כשבוע מכובדנו שלמה שרף קבע כי לא ראה מספיק משחקן הרכש של מכבי (שמחזיק ב-16 הופעות בנבחרת פורטוגל) בשביל לקבוע את דעתו, אך לאחר מספר ימים כבר צעק בנחרצות: "בשביל מה הביאו את הפורטוגלי הזה, לא יודע לתת פס". מה כבר קרה ששינה את דעתך ? אם זה היה שחקן שבעבר שיחק בטוברוק גם היית מתנסח באותה צורה?

השבוע היה השיא, לדעתי לפחות. יענקל'ה שחר, שכבר החליט שאולי צריך לנסות משהו אחר, נתן את המושכות להרכיב קבוצה לקרלסן, ונחת כאן מאמן שחלק ספסל עם אלכס פרגוסון. אז אמנם מולנסטיין לא הצליח בקבוצה, אבל לפעמים יש דברים שאין להם הסבר, ככה זה כדורגל. לא כזה פשוט כמו שכולם חושבים. השבוע יענקל'ה עמד במבחן - האם להמשיך לתת לטור להנהיג את קו מחשבתו בקבוצה, או להיכנע לבינוניות, ללחץ הסביבתי וללכת על אופציה "קלה" יותר, מישהו שמכירים כבר ואם יהיה כישלון אז לא יבואו אליו בתלונות כי לא הימר והלך על "בטוח". יענקל'ה, מי שלא מעז לא מצליח, שמעת על המשפט?

כמובן שיקומו המתנגדים, ויגידו "הנה, תראו את הפועל ב"ש, מצליחה בלי זרים בצוות המקצועי". כן, נכון, אבל כמה מאמנים כמו ברק בכר יש לכם בארץ? אני לא אומר שזה כל מה שקבוצה בליגת העל צריכה כרגע, אבל זה מרגיש קצת מוזר שכל בן אדם שמגיע לארץ, ולא משנה מה הרזומה שלו, קודם כל מקבל יחס של "אתה לא יודע כלום ואנחנו כן". למה? כי הוא לא מהביצה המקומית שאליה אתם רגילים? אז במקרה הרע זה נגמר כמו מולנסטיין ושוטה שעוזבים את הארץ לאחר כמה חודשים והתקשורת מקבלת את מבוקשה, ובמקרה הטוב, כמו של פאקו וסוזה, הם מקבלים את הכבוד שמגיע להם רק לאחר עזיבתם.