שתף קטע נבחר

הלוחמות בשיימינג

הבריונות ברשת גובה מחיר כבד: בני נוער שסבלו מהצקות בפייסבוק ובווטסאפ שלחו יד בנפשם. קבוצה מספר 7 ב"מהנדסות העתיד" מנסה לפתח אפליקציה שתמנע הצקות והשפלות ברשתות החברתיות

בשיתוף התעשייה האווירית

 

דוד־אל מזרחי ז"ל היה רק בן 15 וחצי כששם קץ לחייו. ב־4 בינואר 2011 שב מזרחי מבית הספר לביתו בכפר אדומים וגילה על הקיר בחשבון הפייסבוק שלו עלבונות שהטיחו בו כמה מבני כיתתו. "כלב", "מפגר" ו"גמד" היו רק חלק מהמילים הקשות שהופיעו לעיני כל. הנער, תלמיד כיתה י', הרגיש שהוא לא יכול לשאת עוד את ההשפלה. הוא ניגש לחדר האמבטיה, טיפס על כיסא ותלה את עצמו.

 

דוד־אל לא לבד. הבריונות ברשתות החברתיות הייתה לאחת המכות הקשות של דורנו. הצקות, חרמות והשפלות שצברו תנופה בפייסבוק ובווטסאפ הובילו בשנים האחרונות לא מעט בני נוער ברחבי העולם לשים קץ לחייהם.

 

בשבועות האחרונים מנסות משתתפות פרויקט "מהנדסות העתיד" להתמודד עם הבעיה ולפתח אפליקציית פיירוול שתמנע התנכלויות ברשתות החברתיות. תלמידות מדעים מצטיינות מכל רחבי הארץ משתתפות בפרויקט המשותף לתעשייה האווירית, ל"ידיעות אחרונות" ול־ynet, שנולד מתוך המחסור הקיים במהנדסים, ובייחוד במהנדסות, פרויקט שמטרתו למצוא את דור העתיד.

עדי קוצין המנטורית והתלמידות: שירה גד סעד, טל סעיד, אסתר אבוקרט, לי שי עדן, נועה דברת, יעל מועזסון, עדי בריל, עפרי אוזן, שחר בר אור, תהל יובל ושובל פרידמן (צילום: תומריקו) (צילום: תומריקו)
עדי קוצין המנטורית והתלמידות: שירה גד סעד, טל סעיד, אסתר אבוקרט, לי שי עדן, נועה דברת, יעל מועזסון, עדי בריל, עפרי אוזן, שחר בר אור, תהל יובל ושובל פרידמן(צילום: תומריקו)

כחלק מהפרויקט, הנערך זו השנה השנייה ברציפות, מגיעות התלמידות מדי שבוע למתקני התעשייה האווירית, שומעות הרצאות מנשים בכירות בתחומי המדע והטכנולוגיה, מסיירות במתקני החברה ועוברות סדנאות מעשיות בהדרכת מהנדסות מובילות. את הקבוצה שמפתחת את האפליקציה נגד הצקות ברשתות החברתיות מנחות עדי קוצין (33), מהנדסת תהליך ופיתוח טכנולוגיות באלתא, ושירה גד־סעד (41), מנהלת קבוצת תוכנת מערכות סייבר ייעודיות באלתא.

 

במפגשים הראשונים דנו המשתתפות בבעיה והציגו רעיונות לפתרון. אחרי שבחרו באפליקציה הן התחלקו לקבוצות משנה, שכל אחת מהן אחראית על פן אחר של המוצר: שתיים קיבלו על עצמן את "הנדסת המערכות". המנטוריות נתנו להן פפיונים אדומים והסבירו: "אתן המהנדסות, התפקיד שלכן, עם העניבות, לשבת ולהגדיר את כל מה שאתן רוצות שהאפליקציה תעשה. מבחינתכן, אפשר להגדיר הכל. כל דרישה שהייתן רוצות שהמערכת תבצע".

 

קבוצת המשנה השנייה היא קבוצת הפיתוח, שאמורה לענות על דרישות ההנדסה במערכת. עדי, יעל ונועה, שלוש חברות הקבוצה, קיבלו מהמנטוריות מצוֹפים מתנפחים, "שלא תטבעו במבול הדרישות", הסבירו להן בחיוך.

 

הקבוצה השלישית היא קבוצת בדיקת האיכות, או בשמה המקצועי QA, שתפקידה לבחון את תוצרי מחלקת הפיתוח, וקבוצת המשנה הרביעית היא קבוצת השיווק, שאמורה לשווק את האפליקציה לקהלי היעד שלה, שגם אותם היא כמובן אחראית להגדיר.

 

טל, אחת מקבוצת "הנדסת מערכות", הציגה במפגש שעבר את הגדרת הדרישות שהן היו רוצות לראות באפליקציה. "החלטנו שהיא תתאים לשימוש ברשתות החברתיות פייסבוק ו־ווטסאפ", הסבירה. "אלה שתי הרשתות העיקריות שבהן אפשר לפגוע, אם באמצעות קבוצות הווטסאפ ואם על ידי פוסטים בפייסבוק. לכן רשתות כמו אינסטגרם או סנאפצ'ט פחות רלוונטיות בעינינו. לאפליקציה צריך להיות מאגר של מילים פוגעניות, או של סגנונות דיבור לפי תחביר, שיעזרו לה לזהות אם מדובר בשליחת הודעה או בכתיבת פוסט שעלול להיות משפיל ופוגע. ברגע שהאפליקציה תאתר שנכתבו מילים כאלה היא תעביר התראה לשולח עוד לפני שליחת ההודעה".

 

דרישות נוספות שהועלו – משתמש שקיבל הודעה פוגענית יוכל לשלוח מיד באפליקציה הערת אזהרה לשולח ההודעה, ושולח שיצבור כמה הערות אזהרה ייחסם. אם מקבל ההודעה הפוגענית הוא מתחת לגיל שייקבע, 14 או 16 למשל, תשלח האפליקציה הודעה להוריו כדי לעדכן אותם מהו טיב ההודעה שבנם קיבל.

 

"איך תצרפו את המשתמשים לאפליקציה?" מתעניינות המנטוריות, והשתיים משיבות: "זה יהיה חלק בלתי נפרד מהצטרפות לפייסבוק או לווטסאפ. לחברות האלה הרי יהיה אינטרס לכלול אפליקציה כזאת, וכל משתמש חדש בהן יחויב בהליך הרשמה למסור את הפרטים שיידרשו. המשתמשים הוותיקים יותר יצטרכו לצרף את האפליקציה במסגרת עדכוני הגרסה שנעשים מפעם לפעם".

 

בין המפגשים השבועיים המשתתפות ממשיכות לדון ביניהן ולהעלות רעיונות. בנות הפיתוח מציעות להוסיף תוסף כרום שיחליף קללות במילים אחרות ויציע אותן כתחליף בעת הכתיבה. "מה עם תמונות או סרטונים פוגעניים?" שואלת אחת המשתתפות, והמנטוריות מרגיעות: "לא חייבים לעשות זאת כבר בשלב הראשוני של האפליקציה. אפשר להתחיל במילים, ואחרי שיהיו לנו הרבה משקיעים לעבור לשלב הבא ולטפל בתמונות ובסרטונים פוגעניים".

 

"המטרה שלנו היא לייצר אפליקציה שבאמת תמנע את הבריונות ברשת", אומרת שי־עדן (17) מקבוצת הפיתוח. "נתקלתי בתופעה הזאת, אמנם לא כלפיי אלא כלפי חברים אחרים, וזה ממש לא נעים. בגיל הזה בני הנוער לא חושבים פעמיים לפני שהם כותבים משהו, ולכן חשוב שנפתח מוצר כזה. אני מקווה שגם אם בסוף הפרויקט לא נצליח ליצור את האפליקציה המוגמרת, לפחות ניתן רעיון לגוף אחר שיוכל לעשות זאת ואולי גם להציל כך חיים".

 

"בנות הקבוצה התחברו מאוד לנושא", מסכמת המנטורית עדי קוצ'ין־כהני. "מלבד העובדה שבריונות הרשת היא נושא מדובר בתקשורת, המשתתפות גם פעילות ברשתות החברתיות. בעבודה המשותפת הן לומדות שגם אם הן לא הגיעו בדיוק מהתחום הספציפי, אם יש להן הכלים ושיטת העבודה הנכונה הן יכולות לקבוע את הדרישות, ולאחר מכן למצוא את מומחה התוכן המתאים לפיתוח. העיקר שיכירו את התהליך".

 

"הן מגלות כאן שהעולם שלהן והעולם הטכנולוגי הם למעשה אותו עולם בדיוק ושהן יכולות לחולל שינוי חברתי", מוסיפה גם המנטורית גד־סער.

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

 

בשיתוף התעשייה האווירית

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: תומריקו
נלחמות בשיימינג
צילום: תומריקו
מומלצים