הבעיה של מכבי חיפה היא לא המאמן

זה היה המשחק השני שבו גיא לוזון עומד על הקווים, ובתור אוהד של הקבוצה, אני יכול להגיד שאנחנו בתוך אשליה. רוב האוהדים כמוני ציפו לראות שינוי עם לוזון, אבל לא כך הדבר. מכבי חיפה קבוצה חולה, והתרופה היא לא החלפת מאמן. זה לא מה שעוזר, והנה, העובדה היא שגם לוזון, שהאמינו שיחדיר מוטיבציה ויהפוך את הקבוצה למה שהאוהדים רוצים ומצפים לראות, לא מצליח לנצח במשחק בית קבוצה כמו אשדוד.

בכל שבת בבוקר משחקת קבוצת הנוער של המועדון, ושם ניתן לראות את ההבדל בין קבוצה לוחמת שיודעת מה היא רוצה מעצמה, לעומת קבוצה חסרת יכולת וזהות. אז מה באמת הבעיה במכבי חיפה? למה גם אחרי שהחליפו מאמן לא מצליחים לנצח בבית?

קודם כל, בקבוצה חייבים לדאוג למאמן כושר שיהיה אחראי לפציעות של השחקנים. מדי שבוע הקבוצה מאבדת ברגים חשובים במערכת, ומשהו בגרעין שמנהל את הכושר לא תקין. צריך לשפר את זה. בנוסף, בינואר, כמדי כל שנה בשנים האחרונות, עשו בחיפה את מה שנקרא "מהפכה". שיחררו שחקנים, הביאו שחקנים חדשים, אבל לא מצליחים לפגוע ברכש וזאת בעיה קשה מאוד. הקבוצה חייבת לקחת מנג'ר כדוגמת גרנט כדי שיהיה אחראי לבחירת השחקנים. לאחר שיבחרו שחקנים נכונים ויביאו זרים שיש להם השפעה על המשחק, ובנוסף ישפרו את בעיית הפציעות, אז אולי למאמן תהיה אפשרות להשפיע על הקבוצה. כל עוד השחקנים הנוכחים ימשיכו בכושרם וביכולתם, למאמן אין דרך לתקן אותם. 

קינן מול אשדוד(צילום: ראובן כהן)

כמו שהיה ניתן לראות במשחק היום, אין כרגע למכבי חיפה קבוצה עם יכולת. מהרגע שהעונה תיגמר ועד הרגע שתתחיל העונה הבאה, בחיפה יצטרכו לעשות חושבים, ואז אולי נתחיל לראות ניצוצות שמזכירים את קבוצת הנוער.