שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    50 גוונים של תחום אפור על פי לינה דנהאם
    כשזה מגיע להסכמה, יש שני צדדים למטבע שמישהו זורק, מישהו תופס ומישהו פותח את היד כדי לחשוף מה יצא, ותחום אחד אפור – בין הגרסה שלו לגרסה שלה. לינה דנהאם יצרה פרק מופתי בעונה השישית והאחרונה של "בנות", שבוחן בדיוק את הרווח הזה שבו נכנס הניצול המיני. זהירות, ספוילר

     

    הצצה לפרק 3 של "בנות"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כשזה מגיע להסכמה, יש שני צדדים למטבע שמישהו זורק, מישהו תופס ומישהו פותח את היד כדי לחשוף מה יצא, ותחום אחד אפור – בין הגרסה שלה לגרסה שלו. לינה דאנהם יצרה פרק מופתי בעונה השישית והאחרונה של "בנות", שבוחן בדיוק את הרווח הזה שבו נכנס הניצול המיני. הפרק הזה, שנקרא "אמריקן ביצ'", לוקח את הסיטואציה של התחום האפור מסקס בהסכמה ועד אונס, הטרדות וניצול מיני, ומעמיד את הקורבן מול התוקף שלה.

     

    בתקופה שבה נשים מפסיקות לשתוק וכולנו מקשיבים, שופטים את התוקף אבל גם את המוטרדת, יש פה דילמה. אם עד עכשיו נטינו להאמין למתלוננות (כי אחוז תלונות השווא הוא זניח), הפרק מעמיד את המתרחש בסיטואציה המינית בספק, וכל פעם שהצופים והצופות בטוחים שהם הגיעו לתשובה של "מי צודק" בסיטואציה, דנהאם הופכת את הקערה על פיה. להלן עשר נקודות על התחום האפור במיניות שדנהאם נוגעת בהן, וששווה לכולנו ללמוד מהן משהו על עצמנו ועל יחסים בכלל.

     

    1. לא כל ניצול מיני הוא אונס

    בפרק המדובר האנה נשענת על עדותה של דניס, בחורה שטענה בבלוג שלה שצ'אק פאלמר, סופר מוערך ועטור פרסים, ניצל אותה מינית. האנה שבתור מעריצה של פאלמר, מוצאת את עצמה מזדעזעת מהעדות הקשה, מאמינה לדניס ומפרסמת טור דעה בבלוג פמיניסטי שיוצא נגד פאלמר, וחוזר לעדויות הקשות שהצטברו נגדו. הבעיה היא שלאורך הפרק אנחנו מתלבטים בשאלה האם ההחלטה הזו היתה נכונה או לא, וזה מבלבל וחמקמק בדיוק כמו שזה בחיים עצמם.

     

    בכל מפגש בין שני אנשים יש המון כן והמון לא, ושני אנשים שמהלכים בין הטיפות כדי להבין מה מתאים לצד השני. הסיטואציות האלה קורות במסגרת חוקית. שני אנשים נפגשים מרצון, אבל לפעמים קורה שם משהו שלא כל הצדדים היו רוצים שיקרה, ועל זה אי אפשר להתלונן במשטרה.

    בכל מפגש בין שני אנשים יש המון כן והמון לא. לינה דנהאם (צילום: Mark Schafer, באדיבות yes )
    בכל מפגש בין שני אנשים יש המון כן והמון לא. לינה דנהאם(צילום: Mark Schafer, באדיבות yes )
     

    2. אבל למה היא באה אליו הביתה?

    הסופר המוערך שנפגע מכתבתה של האנה, מזמין אותה לשיחה בביתו כדי להציג בפניה את הזווית שלו בסיפור. מצד אחד, הוא פותח את המקום הכי אישי בפניה - את הבית שלו, ונותן לה להיכנס למרחב הבטוח שלו. מצד שני, זה המרחב הבטוח שלו. שיחה אובייקטיבית היתה צריכה להיערך במקום נטרלי שבו שני הצדדים מרגישים בנוח באותה מידה. כשמכניסים מישהו הביתה או הולכים לביתו, נוצרת אינטימיות שלא תמיד מתאימה לשני הצדדים. המרחב הבטוח תמיד יהיה לטובת המארח.

     

    3. שני צדדים למטבע, אבל מאיפה להביט?

    האם כשהאנה מחליטה לכתוב את הכתבה עם ההאשמות על צ'אק פאלמר, היא הקורבן או התוקף? הרי היא מגיעה מהצד של הקורבן ומייצגת את הסיפור של דניס המותקפת, אבל בשיחה ביניהם הצד שלו נשמע אחרת. הוא לא הכריח אותה לעשות דבר, לטענתו. לא לחץ עליה ולא שכנע אותה. זאת היא שהגיעה לחדר המלון שלו מרצונה. האנה מקשיבה לצ'אק מספר על תקופה קשה וטוען שהכתבה הרסה את חייו. הוא משכנע אותה שהוא עצמו הקורבן, והיא מתנצלת. המעמד הזה כל הזמן משתנה במהלך הפרק. רגע אחד צ'אק הוא התוקף, וברגע השני הוא הקורבן, והאמפתיה שדנהאם מרגישה כלפיו משתלטת על הסצנה.

    העונה השישית תהיה האחרונה. "בנות" (באדיבות yes)
    העונה השישית תהיה האחרונה. "בנות"(באדיבות yes)
     

    4. לא הצעת לי משקה, אז אקח אותו בעצמי

    צ'אק פלמר צריך קפה. חייב קפה. הוא הולך להכין לעצמו קפה והאנה משתרכת אחריו. הוא מכין לעצמו ולא מציע לה. הוא עוסק בצרכים שלו ושוכח משלה. האנה לא מחכה שיציעו לה וגם כשהיא כן, היא יודעת מתי להפסיק לחכות ולקחת את העניינים לידיים. הסיטואציה הזו פוגשת אותנו בכל תחום בחיים. אבל עזבו השוואת שכר, קידום בעבודה וחלוקה בעבודות הבית, למרות שכל אלה קשורים ונובעים מאותו שורש: נשים לא מתעקשות מספיק על להיות שוות. גם במיטה. הסקס נגמר כשהגבר גמר, ולא אחרי ששניכם הגעתם לפורקן. לא בין כל הזוגות, לא בין כל האינטראקציות המיניות, אבל המציאות הרווחת היא עדיין כזאת - אקט מיני יכול להיגמר מבלי שהאשה הגיעה לסיפוק. אז אם לא הציעו לך מים, פשוט תקומי ותיקחי. אל תחכי שיציעו לך.

     

    5. לקום מהכסא ולהישיר מבט

    בפרק יש המון פרטים קטנים שראוי לשים לב אליהם. דנהאם משרטטת את הדיון בצורה מאד מדויקת, גם ויזואלית; כשצ'אק מכין לעצמו קפה ולא מציע לה, היא קמה ולוקחת בעצמה, אבל נשארת עומדת לשאר הדיון. הוא יושב ומנסה למרוח את השיחה בתירוצים, והיא מישירה מבט אל תוך עיניו ואומרת לו מה באמת קורה: אתה סופר מפורסם, היא עוד כותבת שמחפשת את עצמה, ואתה ניצלת אותה. אם כולנו נוכל לתקשר את רגשותינו בזמן אמת ולא ניתן לדברים לשקוע ולהתמסמס, אלא נקום ונעמוד מול התוקפים, המנצלים ואלה שחושבים שמתוקף מעמדם מגיע להם, אולי הם יעשו את זה פחות.

     

    6. תעשה לי ילד, אבל לא באמת

    כולנו מעריצות מישהו, וצ'אק פאלמר אומר "הילדות האלה מטמבלר, הן אלו שמגיעות אליי, אני לא מכריח אף אחת לעשות שום דבר". אז גם אם הוא לא מכריח, יש כאן בכל זאת יחסי מעריצה – מנהיג, ולמנהיג המוערץ יש הרבה יותר כוח. כוח להיכנס למרווח העדין ולקטוף את הפרחים שהמעריצות מגישות לו בעיניים עיוורות. דניס והאנה מגיעות מאותו מקום. שתיהן מעריצות אותו. שתיהן פוגשות אותו ונמסות, אבל דניס מקבלת הזמנה לקחת את זה צעד אחד קדימה ולהגיע לחדר המלון שלו, וכמעריצה, קשה לה לסרב. הוא, מהצד שלו, מנצל את זה בשמחה.

    לינה דנהאם. לא מפחדת להישיר מבט בחזרה לתוקף (צילום: Mark Schafer)
    לינה דנהאם. לא מפחדת להישיר מבט בחזרה לתוקף(צילום: Mark Schafer)
     

    האנה מסתובבת בין החדרים בביתו, רואה תצלומים שלו עם אנשים חשובים, פרסים שקיבל ומעטרים כל פינה בהיכל התהילה שבנה לעצמו, ומהעמדה הזו, של המוערך והמוערץ הוא מפזר לה מחמאות. כל החומות שהאנה באה איתן מהבית, הולכות ומתפרקות ככל שהפרק מתקדם, וזה לא אמור להפתיע איש. רובנו נתקל בגברים שינסו לגרום לנו להרגיש כמו פתית השלג המיוחד שאנחנו, ירעיפו עלינו מחמאות והמון תשומת לב. כולנו זקוקים לאישורים האלה ולכן קל ליפול לתוכם, ולא לשים לב שעובדים עלינו בעיניים.

     

    7. כשאת נשכבת לידי במיטה, למה את מתכוונת?

    בסוף הפרק יש התקרבות בין האנה וצ'אק. הם נמצאים בחדר השינה שלו והוא נשכב במיטה ומבקש ממנה לשכב לידו. היא מהססת ומסכימה. אפשר לעסוק בשאלה מדוע היא הסכימה, אבל יותר חשוב להבין למה היא הסכימה לשכב לידו במיטה. נכון, חכם לא היה נכנס לסיטואציה שנבון יודע לצאת ממנה, אבל אי אפשר להאשים אותה במה שהוא עשה. וכך שוב מתעוררים סימני שאלה לצד סימני קריאה, והאנה הופכת לקורבן בעצמה.

     

    8. למה מה תעשי לי? (כלום)

    כל השיחה ביניהם, ההתקרבות, הגבר החכם והמוערך שרוצה לדעת עליה עוד וכביכול לראות אותה באמת, הכל מתגלה כלא אמיתי, כתירוץ להתקרב אליה מינית. המבט המטורף והטורף בזמן שהוא מסתכל עליה וכמו שואל "מה תעשי לי?", והיא מתבלבלת לרגע ונוגעת, אבל אז קמה מהמיטה ומטפורית גם קמה מעמדת המותקפת ונעמדת מולו, מעמתת אותו עם מה שעשה, ומבינה באותו רגע ולא בדיעבד, שמה שקרה לא היה בהסכמה.

     

    9. בן זונה במיטה, אבא נהדר מחוץ למיטה

    סוף הפרק מציג את הדיסוננס הגדול מכולם - כל מטריד ומנצל הוא בן של מישהי, אח של מישהי או אבא של מישהי. אחרי ששלף את אקדחו המעשן בחדר השינה, בתו מגיעה ומבקשת לנגן בפני האנה קטע בחליל. הגאווה האבהית כלפיה, רגע אחרי שהטריד אישה אחרת וכפה עליה מגע, הסמיכות הבלתי אפשרית בין המקרים היא בלתי נתפסת, אבל זה בדיוק מה שקורה כל הזמן ובכל מקום. הוא מתנתק במהירות ממה שקרה בחדר שינה ונהיה ברגע אבא אוהב. האנה המזועזעת לא מסוגלת להתנתק, והיא מסתכלת עליו כלא מאמינה. הפגיעה נותרת בה, בזמן שהוא כבר המשיך הלאה.

     

    10. כך הדברים מתרחשים כל הזמן, בכל מקום

    הסיטואציה הזו קורית כל הזמן. שני אנשים שנפגשים בחדרי חדרים, ויוצאים משם עם תחושות שונות ותיאורים אחרים לגמרי לגבי מה שקרה. שני צדדים למטבע שמישהו זורק, ומישהו תופס, ומישהו פותח את היד כדי לחשוף מה יצא, ופה בדיוק נכנס התחום האפור – לפער בין הגרסה שלה לגרסה שלו. ברווח הזה נכנס הניצול המיני. דברים קטנים, דברים שאי אפשר להתלונן עליהם ולא תמיד אפשר לשים את האצבע, כמו לחץ מתון. כמו לראות את העיניים המעריצות של הבחורה שמולך ולדעת שהיא תעשה הכל אם רק תבקש, אז בבקשה, למה לא בעצם? בשביל לנצל מינית לא צריך להיות אנס.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "50 גוונים של תחום אפור על פי לינה דנהאם"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Mark Schafer, באדיבות yes
    לינה דנהאם. פרק מופתי שמלמד המון על התחום האפור
    צילום: Mark Schafer, באדיבות yes
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים