"בור" של כוח אדם בגלל קיצור השירות: "יעלה לפחות עשרות מיליונים"
שנה לפני שחרור ראשוני מקוצרי השירות, בצה"ל יגישו למטכ"ל בחודש הבא סט פתרונות להתמודדות עם "בור" כוח האדם הצפוי. הכשרות יקוצרו, גדודים עשויים להתכווץ ולוחמים יתבקשו לחתום קבע. בלשכת ליברמן הבהירו: "רצונו לחזור ל-3 שנות שירות משקף את עמדת הצבא". האוצר: "התקציב סוכם והועמד כנדרש"
בעוד שנה ישתחררו ראשוני הנהנים מהפעימה הראשונה של קיצור השירות. מדובר בחיילים שהתגייסו במחזור אוגוסט 2015, וישתחררו בחלוף 32 חודשים, כלומר במרס-אפריל 2018. הפעימה השנייה תגיע בשנת 2020, אז יתגייסו חיילים ל-30 חודשים בלבד.
בין הפתרונות שנבחנים בצבא ויועלו לדיון במטכ"ל עלה קיצור - ככל הנראה דיפרנציאלי - של מרבית ההכשרות בצבא, בדגש על הכשרות הלוחמים, בתקופות של כחודש-חודשיים.
קצין בכיר בחיל השריון אמר בשבוע שעבר שמבחינתו תקופות ההכשרות ללוחמים בחיל לא יקוצרו והמסלול הנוכחי בהכשרת הבסיס לטנקיסט יישאר שמונה חודשים. ביחידות אחרות, בהן בגדודי חי"ר, כבר נשמע שהשלימו עם קיצור ההכשרה, תוך ביטול לא רק של שבועות אבטחה ותורנות בטירונות ובאימון המתקדם, אלא גם חיתוך בבשר החי: בשבועות אימון שכיום נחשבים לפחות רלבנטיים מול האיומים הקיימים.
בנוסף, מאות לוחמים ביחידות מובחרות צפויים לחתום קבע לארבעת החודשים הנוספים בשכר נגדים מלא עם רמת סיכון גבוהה, לסיוע בהשלמת החסר.
קצין בכיר שמעורב בתהליך אמר בימים האחרונים ל-ynet: "אנחנו בשלבים אחרונים כעת של ניתוח המשמעויות. יש לכך סט פתרונות שטרם סוכמו אבל אנו נערכים לכך. יש לכך משמעויות כלכליות וזה עולה יותר כסף לצבא אם אתה רוצה שיחידות מבצעיות יהיו מלאות. צריך להתאים תשתיות, אמצעים והכשרות. אם יש לך לוחם שהשקעת בו הרבה מאוד כסף ביחידה מיוחדת, ואתה משחרר אותו לפני הזמן, אז אתה מאבד יכולת. המהלך יכול לעלות עשרות או מאות מיליוני שקלים, תלוי מה תהיה המדיניות".
המחסור בחיילים היה צפוי, אבל צה"ל התמודד איתו בעצלתיים אף שכבר לפני שלוש שנים נכשלו ניסיונותיו לשכנע את הכנסת לספק שני מקורות חדשים לכוח אדם. הראשון עסק בהארכת שירות הנשים משנתיים לשנתיים וארבעה חודשים, אולם המהלך נבלם פה אחד בוועדת חוק הגיוס בראשות השרה איילת שקד. בנוסף נעשה ניסיון להאריך בכמה חודשים את שירות בני ישיבות ההסדר, אולם מהלך זה סוכל בלחץ גורמים דתיים.
את המחסור שצפוי להיווצר מכנים בצבא "הבור", והוא כאמור בעל השלכות כלכליות ומבניות. במערכת הביטחון מצפים שמשרד האוצר יהיה זה שישפה את העלות הכרוכה בקיצור השירות, אף שטרם הוצגה תכנית מפורטת למימון המהלך.
סימני השאלה סביב הסוגיה עשויים להסתיים באופן חיובי בעיקר לאור היחסים החמים בשנתיים האחרונות בין משרד האוצר בראשות משה כחלון לבין מערכת הביטחון בכלל ובפרט לרמטכ"ל איזנקוט.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "במסגרת הסיכום התקציבי בין משרד האוצר ומשרד הביטחון (כחלון-יעלון - י"ז) סוכם על תוספת תקציבית ייעודית לטובת קיצור השירות. היקף המענה סוכם גם עבור הפעימה הראשונה של מתגייסי 2015 וגם עבור הפעימה הנוספת של מתגייסי 2020. צה"ל אישר פעמים רבות, גם בדיונים בכנסת, שהסכומים שסוכמו מהווים מענה מלא לצורכי המערכת. בהתאם לכך, התקציב הנדרש ל-2018 כבר נכלל בתקציב הביטחון שאושר בכנסת לאחרונה. לא ידוע לנו על בעייתיות כלשהי הקיימת לגבי הנושא, ולא קיבלנו שום פניות ממשרד הביטחון בנושא. כאמור – התקציב סוכם והועמד כנדרש".
לפנייה לכתב/ת 
