הבחירה של ז'וזה מוריניו
כרטיס לליגת האלופות הוא מאסט מבחינת מנצ'סטר יונייטד, והפורטוגלי חייב להחליט איפה ישקיע את המשאבים כדי להגיע לשם בליגה או בליגה האירופית
בתחילת השנה תיכננו עונה חלומית בתיאטרון החלומות של מנצ'סטר יונייטד. הם הביאו את אחד המנג'רים הטובים בעולם, ז'וזה מוריניו, סופרסטאר ענק בדמות זלאטן איברהימוביץ' ולסיום רכשו את פול פוגבה מיובנטוס בסכום ההעברות הגדול בהיסטוריה של הכדורגל. בתוספת אריק באיי והנריק מחיטריאן, יונייטד התכוונה ללכת על אליפות העונה.
למרות פתיחה טובה, אחרי ההפסד בדרבי העונה של יונייטד הידרדרה וחלומות האליפות התנפצו. אחר כך הגיעה התאוששות מעט לפני חג המולד, אבל קצת מאוחר מדי בשביל לקחת אליפות - וגם המקום בליגת האלופות בעונה הבאה (בין ארבע הראשונות) לא מובטח. אבל למוריניו הייתה תוכנית ב', הליגה האירופית. בתחילת העונה הוא ראה אותה כמפעל זניח ולא חשוב, שפתאום הפך להזדמנות הגדולה של יונייטד להגיע לליגת האלופות דרך זכייה בתואר האירופי המשני.
אחרי הפסד לפנרבחצ'ה, הצליחו השדים האדומים לעלות מבית 1, בזמנן ששיפרו את מצבם בליגה. מוריניו מתחרה בשתי המסגרות, אבל צריך לזכור שהסגל קצר ולא קיבל ריענון מתבקש בינואר. תוסיפו לכך את המסע המפרך לזכייה בגביע הליגה, ותקבלו קבוצה עייפה שהשיא של העונה עוד לפניה, אלא אם מוריניו יחליט לוותר על אחד המפעלים כדי שלסגל שלו יהיה כוח להמשך.
כאן יכולה להיות בעיה: מה אם מוריניו יבחר בליגה האירופית, אבל יודח בחצי הגמר וימצא עצמו רחוק מדי מהמקום הרביעי בליגה. מסוכן לשים את כל הביצים בסל אחד - אבל גם לחלק אותן לשני סלים.
אם יונייטד לא תעפיל לליגת האלופות זו תהיה אכזבה ענקית, אז ההצעה שלי למורניו היא להחזיק מעמד עוד קצת לפני שיבחר. אפשר להוסיף עוד מאמני כושר שיעזרו לשחקנים, לעקוב אחרי התזונה והבריאות של השחקנים ולתת להם תוכנית אימונים קבועה ומפורטת, ואולי לצרף לצוות עזרה מנטלית. אם אני הייתי הולך על מפעל הייתי בוחר בליגה האירופית, אבל הבעיה היא איך העובדה שכל הכוכבים לא יפתחו בכל המשחקים תתקבל בתקשורת האנגלית. האם יונייטד תיים עם אפס משתיים?
לפנייה לכתב/ת 
