שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
היציע הווירטואלי
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הג'ודו הישראלי - רמת ההצלחה כרמת ההזנחה
    אין ענף שמביא לנו יותר כבוד בעולם, אז למה הוא זוכה לסיקור תקשורתי מזערי ומדורג רק שישי ברשימת תקציבי הספורט?
    אם נשאל חובב ספורט ממוצע בישראל על ענף הג'ודו, סביר להניח שהוא יגיב בחוסר התעניינות וינסה לברר אם בקיץ הקרוב מתקיימת אולימפיאדה. אבל מאז בנייתו מחדש של איגוד הג'ודו בישראל ניתן לראות עלייה משמעותית בהישגים, הן אצל הגברים והן אצל הנשים. לא צריך ללכת רחוק מדי בזמן כדי להיזכר בהישגים יפים ומכובדים שהביאו ירדן ג'רבי, גולן פולק, אורי ששון וחבריהם באליפויות עולם ואליפויות אירופה (וכל זאת בלי להזכיר את האולימפיאדה האחרונה).

     

    ענף הג'ודו בארץ הפך בשנים האחרונות לענף הספורט המצליח בישראל. מעבר למדליות האולימפיות, אפשר לראות שזה בא לביטוי בכך שבכל תחרות גראנד-סלאם או גראנד-פרי (תחרויות דירוג עם חשיבות להמשך) מייצגים את מדינתו מעל עשרה ספורטאים, ומדליות אצלם זה כבר עניין שבשגרה. בשקט ומתחת לרדאר גדל דור צעיר ומוכשר הכולל גברים (טוהר בוטבול, טל פליקר ועוד) ונשים (עדי גרוסמן, תמנע נלסון לוי, נועה מינצקר וחברותיהן), שבדרך קבע מביא מדליות מכל תחרות סבב ומהווה איום ממשי על הספורטאים והספורטאיות בטופ העולמי שבמשקלם.

     

    טוהר בוטבול (צילום: אורן אהרוני)
    טוהר בוטבול(צילום: אורן אהרוני)

     

    אך התקשורת הישראלית בוחרת כבר שנים להתעלם מהישגים אלו, למרות שאלו באים בתדירות שהפכה להיות די קבועה, ובמקום זאת מעדיפה את סיקור הכדורגל הישראלי שעומד במקום כבר 40 שנה, או הכדורסל שאין בו עניין למעט אותן שתי קבוצות כבר עשרות שנים.

     

    בינואר האחרון התקיימה אליפות ישראל לבוגרים, שללא שום צל של ספק הייתה מעניינת ומסקרנת והכירה לנו את הדור הבא. יש לציין כי לאור העובדה

    שזו הייתה תחרות הבוגרים הראשונה לנבחרת מאז אולימפיאדת ריו המוצלחת, ייחלו אנשי הג'ודו בישראל לסיקור מעט נרחב יותר ע"י התקשורת, אך לא זכו לזאת. התחרות לא זכתה לשום סיקור תקשורתי מיוחד, למעט פסקה קטנה בתחתית כמה אתרי ספורט. בתחרות היו הפתעות חיוביות מכיוונם של הצעירים, וחרף זאת, בערוצי התקשורת השונים, כמו אינטרנט ועיתונים, היה קשה למצוא סיקור, ושלא נזכיר בכלל את הטלוויזיה.

     

    ואם בטלוויזיה עסקינן, את תחרויות הג'ודו הבינלאומיות בהם משתתפים ישראלים ערוץ הספורט משדר באפיק בתשלום, וגם התחרויות שמשודרות נבחרות בקפידה, וכמובן שרק חלק קטן מהן "זוכה" להטבה זו.

     

    ניתן לראות הזנחה תקשורתית מובהקת גם בכך שבנובמבר 2016 התקיימה בארנה בת"א אליפות אירופה עד גיל 23. תחרות זו הוכרה ע"י הנבחרת הישראלית כהצלחה כבירה מבחינה מקצועית, ו-ודאי שגם ניהולית מבחינתו של האיגוד המקומי. גם במקרה הנ"ל, אי אפשר שלא לשים לב ל"התעלמות" המוחלטת של התקשורת. בתחרות לא הושקעו כלל מאמצים לצילום בערוצים השונים, ושודרו לקהל בבית רק מספר קרבות בודדים, בשלבי הגמר אליהם הגיעו ישראלים.

    בתקשורת בחרו להציג כתבות משניות מאוד במספר אתרי ספורט בודדים (שגם הן הגיעו, סביר להניח, עקב שתי מדליות כסף ואחת ארד של הנבחרת שלנו), ולא בוצע סיקור תקשורתי נרחב לתחרות שהייתה נדירה ביופיה וכולה כחול-לבן.

     

    ענף הג'ודו בישראל מוכיח בכל פעם מחדש שהוא הספורט המצליח בארץ, כי מעבר למדליות רבות בתחרויות סבב בשנה הקלנדרית, אליפויות אירופה ועולם, ניתן לראות כבר בגילאים המוקדמים שהחוג האולטימטיבי ביותר לילדים במדינה מגיל 4 עד 8 הוא הג'ודו. חוץ מחיזוק גופני, הוא מקנה לילדים למידה על התארגנות במרחב שסביב גופם, שבסופו של דבר יהיה עזר לביטחון חברתי נרכש. בשנת 2017 הג'ודו בישראל נמצא במקום ה-6 בטבלת תקציבי הספורט מהטוטו ומועצת ההימורים., אין ספק שלאור ההצלחות וההישגים האחרונים מגיע לג'ודו סיקור מושקע ומקיף יותר, ובטח גם שתקציב גבוה הרבה יותר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הג'ודו הישראלי - רמת ההצלחה כרמת ההזנחה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים