איפה טעינו? סיכום העונה האירופית של מכבי וירושלים

לכבוד סיום העונה האירופית של הישראליות, אנסה לנתח איפה ולמה נכשלו שתי הקבוצות המובילות כיום בכדורסל הישראלי.

מאז ומתמיד היו קבוצות יותר עשירות ופחות. העשירות קונות את הכוכבים שהעניות מגדלות. ויש גם מדרגות ביניים בהן יש יותר כסף מאשר על הרצפה, אבל הן אינן בצמרת הגבוהה. זה התחיל מהכדורגל עם האוליגרכים מרוסיה, וזלג לעבר הכדורסל. בכדורסל יש בכל זאת הבדל קטן. ה-NBA מושך אליו את טובי השחקנים מכל העולם, ובפרט אלו שגדלו בצפון אמריקה, שם מרוכזים מלכתחילה הטובים ביותר, להבדיל מהכדורגלנים שהטובים שבהם גדלים (גם) בדרום אמריקה ובאפריקה אבל כולם פורחים דווקא באירופה.

מכבי ת"א(צילום: אורן אהרוני)

אלו הם תנאי הפתיחה, שבהם כל שחקן מוכשר במיוחד ישאף להגיע לכסף הגדול במועדוני הכדורגל באירופה והכדורסל בצפון אמריקה. כלומר, שחקני הכדורסל שנשארים באירופה הם או מחוץ ל"זמן האיכות" שלהם, לפני או אחרי שיא הכושר, או שאינם שחקני עילית מלכתחילה. לכל שחקן כדורסל מעל לבינוני יש סעיף שחרור לאמריקה, או שהסוכן שלו שבר שמירה. הבעיה היא שגם באירופה יש מועדוני כדורסל יותר גדולים ועשירים מהמועדונים הישראלים, וככה גם שחקנים שהם רק קצת מעל לבינוניים יכולים לקבל הצעות כספיות מפתות ממועדונים לא בהכרח מהמובילים באירופה.

קצת חבל שהליגה המקומית לא מסייעת לקבוצות המובילות במאבקן להשתלב בצמרת האירופית, וראשי הכדורסל מתחרים אלו באלו בחוקים ובהגבלות שנועדו להצר את צעדיהן של הגדולות - ועוד מטיחים בהן שהן הורסות את הענף וצריך לעצור אותן, כמעט בכל מחיר, כולל הריסת הספורטיביות. נראה שהמטרה (לעצור את מכבי ת"א, ירושלים נכנסו למשבצת הזו רק לאחרונה, ולא ברור לי אם יש הוראות מגבוה להצר גם את צעדיהם) מקדשת את האמצעים (חוק רוסי, חוק צעירים, פיינל-פור, חוקים נגד השאלות, נגד קבוצות בת, ועוד חוקים למכביר), כך שתנאי הפתיחה של המועדונים הללו די קשים מלכתחילה. מכתיבים להם כמה ישראלים יהיו בקבוצה, באילו גילאים וכמה מהם יהיו על הפרקט בפועל בכל שנייה שהמשחק משוחק במסגרות המקומיות.

ואז באות הקבוצות מאירופה וקונות כל מה שזז, מתוצרת מקומית או מייבוא. להם אין הגבלות איגוד הכדורסל ואיגוד השחקנים והנהלת הליגה ומינהלת ואיוולת וצרת הספורט ושר המשפטים, שכולם בוחשים בקלחת. להם יש אוליגרך(ים) עם כיסים עמוקים ומערך סקאוטינג, שחס וחלילה לא יפספסו איזה טאלנט מקומי או פרוספקט שהבשיל.

קשה לבנות ככה קבוצה, אבל המועדונים יכלו לעשות קצת יותר. איפה? למשל דורון פרקינס. מהדורה משוכללת של דרק שארפ, ווילי סימס לפניו. גארד גבוה ואתלטי, שומר מצוין וגם ספק נקודות. נכון, הוא נפצע, זה אומר שיותר קל לשמור עליו מהכרישים. מכבי שיחררו אותו ואת פארגו, שחזר עם משכורת מנופחת פי כמה, אבל כמה שווה גביע אירופה? מכבי שידעה לקחת את סימס מאליצור נתניה ואת שארפ מעפולה, ידעה גם לקחת את סילבן לנדסברג מחיפה, כך שהמדיניות לא השתנתה, אבל מישהו עשה את ההחלטה לא להילחם על פרקינס, ולדעתי זו הטעות שמשפיעה הכי הרבה על הסגל הנוכחי, מבחינת הגארדים לפחות. האם סילי וגאודלוק תורמים יותר (או מרוויחים פחות) ממה שהיה עולה להשאיר את פרקינס? מה שמשותף לפרקינס, שארפ וסימס זה שהם הגיעו לקבוצות קטנות ומשם למכבי. דרך דומה עשו גם שחקני פנים משמעותיים מאוד, כמו למשל לבן מרסר, רדיסאב צ'ורצ'יץ' ועוד.

השנה מכבי רצו להפציץ בשמות גדולים. הסנטרים שהצטיינו בזירה המקומית לא היו מספיק טובים בשבילם בתחילת העונה. רק אחרי ששיחררו את ווימס והשאילו את צירבס, ובדרך חיסלו כל סיכוי לעונה אירופית בינונית פלוס ובזיבזו כמה מיליונים, נזכרו במכבי שהיה איזה סנטר אחד, איך קוראים לו? שעבר בינתיים לטורקיה והקבוצה החדשה שלו משום מה לא מתלהבת להעביר אותו למכבי באמצע העונה בגלל שצירבס לא הוכיח את עצמו. והכישלון המוחלט של שנה שעברה, מה איתו? פבראני פתאום כן מתאים לברצלונה?  שחקנים קטנים מאוד עם שמות גדולים מאוד. לא עדיף להביא שלד שחקנים מוכחים מהזירה המקומית ולשמור עליו?

ירושלים צריכה ללמוד בעצמה איך לבנות קבוצה. יש לה ישראלי אחד שהייתי מביא למכבי אם זה היה תלוי בי, ועוד כמה ישראלים שמכבי שיחררה וידעה בדיוק למה. ירושלים יכולה להביא את כל מי ומה שמכבי לא רוצה להאריך להם חוזים. וככה הם רוצים לשכנע מישהו שהם כן מתאימים ליורוליג וידרסו את היורוקאפ? זה לא עובד ככה. אולי ירושלים רק מדברת על היורוליג בשביל להסתפק ביורוקאפ, כי לפעמים כאשר אתה מתכוון ל-80 אתה מוצא את עצמך עם 60 בקושי, אבל אם אתה מתכוון ל-100 יוצא לך 80. מילא, אליהו, ניחא הלפרין, אבל ההחתמה של רנדל היתה יותר מזלזול בהנהלת מכבי שלא האריכה לו חוזה. אולי זה היה ניסיון יריקה בפרצוף, אולי זה ניסיון די נואש להראות למכבי שהם לא יודעים מהחיים שלהם, איך שיחררו את הטאלנט האדיר הזה... קצת חבל לי, כי כידוע במקומותינו, בכדורסל המקומי השנאה למכבי מעבירה אנשים על דעתם, וקיוויתי לתומי בשביל ירושלים שהם כבר עברו את השלב הזה.

הפועל ירושלים(צילום: הפועל ירושלים)

ונסיים, איך לא, ביסודות. בא"ב. ראשי תיבות של, ניחשתם נכון? אמארה בלוף. בשלב בקריירה שלו בו סטודמאייר שיחק עם כרמלו אנתוני בניו יורק ניקס, כל קיץ מחדש כל "המום"חים הכתירו אותם לאלופים שבדרך. רק השוואו קרא להם בלרינות כדורסל, מתאימים בקושי להשתלב בלהקת המעודדות של קבוצה. כי בסופו של דבר, כדורסל זה משחק די פשוט, זהות הקבוצה המנצחת לא נקבעת ע"פ אלי-אופ, היי לייטס, חסימות ואסיסטים, אלא שלושה קריטריונים. אחוזים (שלך ושל היריב), ריבאונדים ואיבודי כדור. הריבאונדים והאיבודים קובעים כמה החזקות כדור יהיו לך וליריב, והאחוזים יקבעו כמה מההחזקות הללו יהפכו לנקודות. כל השאר תפאורה ותו לא.

גם סטודמאייר וגם אנתוני מעולם לא הצטיינו בריבאונדים ובחטיפות, או בהימנעות מאיבודים. אף אחד מהם לא שומר גדול ולא מוריד מהאחוזים של היריב. הם גם לא מוסרים גדולים שמשפרים את האחוזים של הקבוצה שלהם. בגלל זה פיל ג'קסון רוצה להיפטר מכרמלו, כמעט בכל מחיר, ובגלל זה סטודמאייר הגיע לירושלים. ומכאן כאמור ליסודות, לא"ב. חבל שלא שאלתם. הייתי אומר לכם. ניסיתי לומר בכל דרך. אולי עכשיו גם ישמעו אותי.

לסיכום: למכבי הייתה עונה זוועתית, אבל אסור להיכנע ללחצים מ"המום"חים - לפרק ולהתחיל מחדש. צריך להמשיך עם הקיים. לחזק נקודתית בסנטר דומיננטי שחסר כמו אוויר לנשימה. לחכות שבלאט ימצה את הקטע הטורקי שלו ולהחזיר אותו למכבי לעשרים שנה. עד אז, אולי הגיע הזמן לישר את ההדורים עם קטש. בתחילת דרכו כמאמן במכבי הוא לא הצליח, אבל הוא גדל מאז והוא בכל זאת משלנו, מכביסט. לחילופין, לבדוק עם גרשון מה יחזיר אותו למדים הצהובים. ואם צריך, להעיף את וויצ'יץ'. ניקולה לא עושה את הקבוצה, פיני עשה אותה, אז אם חייבים לבחור ביניהם, פיני מנצח בנוקאאוט. בין שלושת אלו, קטש, פיני ובלאט, מסתובבת ההצלחה הבאה של מכבי. אם לא אחד מהם, להשאיר את בגאצקיס, כי כבר באמת לא משנה מי כן.

ירושלים הצליחה עם פיאניג'אני, הוא מאמן מצוין, גם אם לא נקי מטעויות. הוא לא בחר את הסגל ואין לו בקבוצה ווינרים בנשמה. כישרונות יש, אבל הם לא מתחברים לשלם שגדול מסך חלקיו. כל עוד לא מצאו את דלי הדבק שלהם שיחבר אותם לקבוצה, הם ייאלצו להסתפק ב"כמעט". מכבי הייתה על הקרשים בשנה שעברה, וירושלים היתה חייבת לתרגם את זה לאליפות שנייה ברציפות. הכשלון לעשות זאת נשאר יתום. נתתי מספיק סיבות. הייתי לוקח משם את בר טימור למכבי ומדיר את ידיי ורגליי מכל השאר, ובפרט כל פליטי מכבי והניקס. אם הם היו חומר יורוליג, הם היו שם. ואם הם לא, אז בשביל מה ירושלים צריכה אותם?