שבב של תקווה

בשיתוף התעשייה האווירית

לשכבת י’ בתיכון “אורט” של התעשייה האווירית, הצטרפה לפני ארבעה חודשים כיתה של 13 תלמידים חרדים – שלמדו בעבר בישיבות ונפלטו אל הרחוב. היום הם עושים את צעדיהם הראשונים בלימוד המקצוע המבוקש: עיבוד שבבי ממוחשב (CNC).

לצד לימודי המקצוע, שדורש ידע בתכנות מחשבים, קריאת שרטוטים, והבנה מכנית והנדסית - מקבלים התלמידים גם חיזוק במקצועות המתמטיקה והאנגלית. אך לאורך כל הדרך הם לא שוכחים גם את הקשר לעולם החרדי, ולומדים שיעורי קודש.

מנהל תיכון "אורט" בתעשייה האווירית, יהודה חורב, מדבר בתשוקה ובהתלהבות על הפיילוט החדש, ורואה בו תרומה לחברה הישראלית. "אני מקווה שכבר השנה נצליח להדביק את הפער כדי שיסיימו את כיתה י"ב בהצלחה", אמר חורב, אולם הוא לא עוצר בסיום התיכון: "אני מאמין שחלק נכבד מבני הנוער המקסימים שהגיעו אלינו ימשיכו לכיתות י"ג י"ד, וייצאו מפה עם תואר טכנאי או הנדסאי, עם מקצוע מבוקש והשכלה".

התלמידים הגיעו לתיכון "אורט" מבתים חרדים בערים כמו אלעד ובני־ברק. הם למדו בתלמוד תורה עד כיתה ח' והמשיכו לישיבה הקטנה בכיתה ט'. אולם למרות הלחץ להגשים את חלום ההורים ולהיות "גדול בתורה" - הם פרשו, כל אחד מסיבותיו, מהלימודים בישיבה. וכך, מצאו את עצמם בני הנוער ברחוב חסרי מעש, מתפרנסים מעבודת מזדמנות ונחשבים כלא־יוצלחים, שלא פעם גרמו בושה לבני המשפחה.

(צילום: צביקה טישלר)

"הייתי תלמיד טוב בישיבה הקטנה", אמר יעקב ישראל קסטוריאנו מאלעד (16.5). אולם לדבריו, אחרי כשנה בישיבה החלו הקשיים. "התקשתי להשלים עם הלחץ הדתי ועם המשגיח בישיבה שידע עליי הכל, וכל הזמן בחן אותי. משם עברתי לישיבה תיכונית ומהר מאוד נפלטתי גם משם. אני יודע שגרמתי להורים שלי אכזבה גדולה", סיפר. "מצאתי את עצמי ברחוב, חסר מעש ומשועמם עד שפתאום הציעו לי לנסות ללמוד בתעשייה האווירית. אני שלושה חודשים פה וזה כיף גדול לשבת בכיתה וללמוד. אני אצא מפה עם מקצוע מבוקש, ולמרות זאת עדיין ממשיך לשמור על הדת".

מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס אמר: "התעשייה האווירית רואה בחינוך הטכנולוגי אבן יסוד בבניין ההון האנושי לו אנו זקוקים להמשך צמיחתנו. שילוב הנוער החרדי ב'אורט התעשייה האווירית' הוא צעד משמעותי בכיוון הזה, והזדמנות אדירה להציע אופק מקצועי משמעותי ולקדם בני נוער מפלח חשוב של החברה שלנו". המחנך של כיתת החרדים, המורה יהודה נוימן, הוא חרדי בעצמו ובעל תואר ראשון בחינוך. הוא מלמד אותם 8 שעות בשבוע את מקצועות הקודש. "מצאתי פה בתעשייה האווירית פתיחות ורגישות מדהימה לקלוט את התלמידים שעושים את צעדיהם הראשונים במסגרת חינוך שהיא לא חרדית".