פתאום יש סיבה לקום בבוקר

בשיתוף עמותת נאמן

לפני 20 שנה חזי, בעלה של אורנה יסקין, לקה בשבץ מוחי קל ותוך זמן קצר שוחרר לביתו. אורנה, מיילדת במקצועה, מודה שהנורות האדומות כלל לא הבהבו. היא לא ידעה שלקח זמן עד שבעלה אובחן כמי שלקה בשבץ מוחי, לא היה לה מושג על הזכויות המגיעות לה ובוודאי שאף אחד לא הזכיר שיקום.

הפגיעה הייתה קלה, שום נזק לא נותר בגופו ובכלל, גם אצלה התקבעה הסטיגמה כי בשבץ מוחי לוקים אנשים זקנים, ובטח לא בגיל 52.

ההכרה הגיעה שנה לאחר מכן כאשר חזי, איש קבע במקצועו, לקה באירוע נוסף וקשה הרבה יותר. מבית החולים הוא שוחרר על כיסא גלגלים לאחר שעבר שיקום ארוך, והמשפחה נאלצה להסתגל לחיים חדשים. אבל הערפל עדיין לא הוסר.

אורנה הרגישה לבד. לבד אל מול הבירוקרטיה, מול מיצוי הזכויות, מול הקהילה, החברים שנטשו והתכניות שלעולם לא יתממשו.

קראו עוד על החיים לאחר שבץ מוחי

שאף משפחה לא תרגיש לבד כפי שאני הרגשתי

לאחר שהבינה שאם היא לא תרים את הכפפה עבור עשרות המשפחות הנמצאות בדיוק במצבה, ייקח עוד זמן רב עד שמישהו יעשה זאת, החליטה להקים בשיתוף עמותת נאמן מועדון חברתי עבור חולים ובני משפחותיהם בעיר בה היא מתגוררת. מאז היא מתנדבת במלוא המרץ לקיום פעילויות פנאי, קבוצות תמיכה, הרצאות וטיולים מותאמים.

"כשאני רואה את החיוך של המשתתפים בבוקר זה עושה לי טוב", אומרת אורנה. "אנשים בריאים לא מבינים את המחלה הזאת ואיך לעכל אותה, כך יוצא שהבדידות הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהשבץ המוחי. יש חולים המרותקים לכיסא גלגלים, אחרים מסתגרים בבתיהם בגלל הבושה, והמועדונים החברתיים נותנים להם סיבה לקום בבוקר עם חיוך. הם ובני משפחותיהם יודעים שיש להם כתובת וכתף תומכת וכעת הם לא לבד.

במועדונים הם זוכים לפעילויות עם ערך מוסף, והדבר חשוב לא רק לשיקום הפיזי שלהם אלא בעיקר לנפשי. בשבילי זה סיפוק עצום. לפני תשע שנים יצאתי לגמלאות ופתחתי מועדון נוסף בעיר בשל הביקוש הרב. הכל במטרה שאף משפחה לא תרגיש לבד כפי שאני הרגשתי".

פעילויות עם ערך מוסף. נפגשים במועדון

פתאום יש טעם לחיים

ממחקרים עולה כי 1 מכל 5 נפגעי שבץ בישראל הם צעירים מתחת לגיל 65. בתום סל שיקום קצר, ויש שיאמרו קצר מדי, נעזבים הנפגעים ונותרים להתמודד לבדם עם האסון האישי והמשפחתי. רבים מהם אינם חוזרים לעבודה, מעגל החברים שלהם מצטמצם והם מוצאים עצמם לא אחת חיים בבדידות קשה המובילה לייאוש ולדיכאון.

"עמותת נאמן הקימה ומפעילה מועדונים חברתיים ברחבי הארץ לנפגעי שבץ מוחי ומשפחותיהם להמשך טיפול שיקומי ותמיכתי לאורך זמן", מסבירה עו"ס נועה בן יעקב, רכזת המועדונים. "יש רושם ששבץ מוחי זו מחלה של סוף החיים, אבל עם הזמן הגיל של החולים הופך לצעיר יותר ורבים מוצאים את עצמם באמצע החיים מתמודדים עם מציאות חדשה.

"אחרי מחלקות השיקום הם חוזרים הביתה ואומרים לעצמם 'מה הלאה?' הם סובלים מרמת תפקוד ירודה, חצי גוף משותק, פגיעה קוגניטיבית, אבל מצד שני הם לא קשישים או בעלי נכות קשה, כך שהם מתקשים למצוא מסגרות מתאימות. המועדונים החברתיים מפגישים אותם עם אנשים הנמצאים במצב דומה, שיודעים מה עובר עליהם וחולקים איתם את אותן החוויות.

"פתאום יש 'טעם לחיים', סיבה לקום בבוקר, להתלבש ולצאת מהבית. גם בני המשפחה שלא תמיד יודעים כיצד להתנהל, ושלעיתים זקוקים למעט אוויר לנשימה, מוצאים משפחות אחרות ונוצרות חברויות שממשיכות גם מעבר לשעות הפעילות. זה כמובן מעודד את מצבם הנפשי ועוזר לשלב את החולה בקהילה".

בכל רחבי הארץ קיימים 16 מועדונים חברתיים המציעים בין הפעילויות החברתיות והתרבותיות הרבות הרצאות, משחקי חברה, ריפוי בעיסוק, שיעורי אמנות, פיזיותרפיה, התעמלות בוקר, ימי הולדת, טיולי גיבוש, מפגשים חברתיים, טקסים בחגים ומתן מידע. במועדונים נוצר הווי משותף ונרקמים יחסי ידידות ואכפתיות.

הפעילות מאפשרת ליצור מסגרת חברתית של שותפים לצרה ונותנת מקום לפורקן מצוקות ורכישת כלים אפקטיביים להתמודדות. כמו כן, המועדונים מספקים הזדמנות ייחודית להתייחסות לבני הזוג 'השקופים' למערכת, הנושאים העיקריים בנטל התמיכה בנפגע, ומספקים מסגרת להשתייכות 'נורמטיבית' לנפגעים ולבני זוגם.

לאחרונה החלה עמותת נאמן בגיוס מתנדבים בכל רחבי הארץ במטרה להפיץ את הידיעה על קיומם של המועדונים בקהילה, בקרב אנשים שלקו בשבץ מוחי ובני משפחותיהם. המתנדבים יביאו לידיעת ציבור המשתקמים בבתי החולים, קופות החולים ומרכזי השיקום על הפעילות המתקיימת בעירם ויחברו בין הזקוקים לעזרה ולתמיכה לבין המעניקים אותה.

הווי משותף ויחסי ידידות ואכפתיות

בנוסף, מגייסת העמותה מתנדבים שיעזרו למשתתפים להגיע אל המועדונים, יעבירו פעילויות ויארגנו טיולים, כמו גם להגיע לביתם של משוקמים, שרבים מהם מתמודדים עם קשיי המחלה והשיקום לבד, וזאת כדי לשבת איתם, לשוחח איתם ולהפיג את בדידותם. העמותה קוראת לכל מי שמעוניין לתרום מזמנו ליצור עימה קשר ולהפוך לחלק ממשפחה חמה ואוהבת.

"המועדון החברתי עזר לבני להבין שיש חיים אחרי השבץ המוחי", מספרת דודו אטיאס, שבנה יגאל לקה בשבץ מוחי לפני 12 שנה, רגע אחרי שחגג 33. "במשך שנים הוא היה בבית ומתנדבי העמותה לקחו אותו על הידיים ועזרו לו להתאקלם ולמצוא חברים חדשים. הוא עבד בהיי-טק, היה נשוי ואב לילדה ויום אחד, ממש במפתיע, הוא קם מהמיטה ונפל על הרצפה.

הזיכרון שלו לטווח הארוך נפגע ומאדם פעיל הוא הסתגר בבית, לבד ובודד. אנחנו לא עזבנו אותו לרגע ובמועדון מצאנו אנשים שלא מוכנים לעזוב אותו לשנייה. הם הקיפו אותו בחמימות, בסבלנות ובתשומת לב, הוא לוקח חלק בפעילויות ומכיר אנשים שעוזרים לו להתעודד. הוא מתמודד בכל יום מחדש עם חיים אחרים והאנשים במועדון נותנים לו סיבה לחיות אותם. בזכותם הוא יוצא מהבית ולא יכול לחכות לפעילות הבאה".

לא רק ספורט

ולא רק מועדונים חברתיים. מיזם חדש של הביטוח הלאומי בשיתוף עמותת נאמן החל בהפעלת קבוצות פעילות גופנית מותאמת הייעודית למשתקמים אחרי שבץ מוחי. הפעילות מתאימה לכל שלבי השיקום, מתקיימת פעמיים בשבוע למשך שעה ומועברת על-ידי מדריכים מוסמכים בעלי ניסיון עם אנשים מוגבלים ופגיעות מוחיות.

הקבוצות הן אישיות, כך שמעבר לשיקום המוטורי האינטנסיבי ניתנת גם תשומת לב יתרה לקושי של כל מתאמן, חיזוק החולשות שלו ושיפור תפקודו הפיזי. "הפעילות הגופנית מאפשרת שיפור ביכולת התנועה וברמת התפקוד העצמאי", מסבירה עו"ס איה ורטהיימר, רכזת התכנית. "המטרות הן שיפור הביטחון העצמי, החזרת השליטה בחיים, ביסוס אורח חיים בריא, העלאת מצב הרוח והפחתת סיכון להתפתחות מחלות כרוניות נלוות, כגון: סוכרת, השמנה ולב".

בשנה האחרונה החלו לפעול ברחבי הארץ שלוש קבוצות, כשהיעד הוא פתיחת קבוצות נוספות בהתאם לביקוש. מסקר פנימי שערכו המדריכים מול המתאמנים עולה כי המוטיבציה לביצוע הפעילות הגופנית מעבר לשעות הפעילות עלתה באופן משמעותי, מה שלא פחות חשוב.

שיעורי הפעילות הגופנית מתמקדים בשני אופנים כאשר הראשון נקרא 'ריו אביירטו' - שיטת טיפול המחברת בין תנועה, מוזיקה ורגש,במהלכה מביא המטופל לידי ביטוי תכנים החבויים בתת המודע ומעבד אותם ברמה המודעת מבחינה פיזית, רגשית ומנטאלית.

השני הוא ספורט טיפולי בו מתרגלים המטופלים בקבוצה הרמת משקולות, גמישות שרירים ואיזון נכון, זאת במטרה לשפר לא רק את הכוח הפיזי, אלא גם את יכולת התנועה של הגוף שלא פעם הופך לנוקשה בעקבות השבץ.

"מעבר לשעות הפעילות של הקבוצות, ממשיכים המטופלים את התרגילים בבית יחד עם בני או בנות הזוג שלהם", מסכמת איה. "רצף התרגילים מעלה את הביטחון העצמי שלהם ומשפר את תחושת המסוגלות. הם משתמשים בגוף שלהם, אותו גוף שאכזב אותם, כדי להגיע לתפקוד גבוה ולעצמאות. במקום להחמיר את המצב ולהרים ידיים, הם חוזרים כמה שיותר מהר לפעילות, רוכשים חברים, מחייכים ושמחים יותר. וגוף בריא, ככל האפשר, מתחיל קודם כל בנפש בריאה".

בשיתוף עמותת נאמן