שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הקלטות האבודות של יציאת אתיופיה
    זה קרה במקרה: צמד קלטות ששכבו בקופסה במחסן במשך 30 שנה, הכילו סרטונים נדירים, המתעדים את עליית יהודי אתיופיה שהוטסו ארצה בחשאי בשנות ה-80. העיתונאי מנשה רז שהיה איש מילואים האחראי על תיעוד מבצעים מיוחדים בחיל האוויר מביא היום ב"ידיעות אחרונות" את הסיפור והתמונות

     

    הקלטות האבודות של יציאת אתיופיה    (עריכה: אמיר סולומון)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    עבודות הניקוי המסורתיות לקראת חג הפסח הובילו אותי לקופסת קרטון שכוחת אל שנמצאה בפינה נידחת במחסן. "הגיע הזמן לפתוח אותה ולהיפטר מתכולתה", חשבתי לעצמי. אבל אז, בין כל הניירות והקשקושים שבקופסה, גיליתי שתי קלטות וידיאו. על עטיפתן נרשם בכתב ידי, "חומר גלם". הסקרנות לראות מה נמצא בקלטות האלה הולידה הפתעה מרעישה.

     

    מצאתי בהן סרטונים מתקופה של שבע שנים דרמטיות ומרגשות, מ־84' עד 91', שנים שבהן הייתי מעורב באחד המבצעים החשאיים והמופלאים שמדינת ישראל עשתה להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. המבצעים האלה הוגדרו אז "סוד מדינה".







     

    כשנודע לי על קיום המבצעים האלה, היה לי ברור שאתעקש על תיעודם. רק בסופו של תהליך ארוך ואחרי דיונים אינסופיים, במסגרת שירות המילואים שלי, כאחראי על תיעוד מבצעים מיוחדים במחלקת מבצעים של חיל האוויר, השער הזה נפתח. לפני הכל, התבקשתי לחתום על טופס שו"ס – שותף סוד. סביבי היו נשים וגברים, לוחמות ולוחמים שבחרו את הנתיב האפלולי הזה כדרך חיים.

     

    במקומות האלה, המקצוע שלי - "עיתונאי" - העביר אותי כמעט באופן אוטומטי לתקן "החשוד המיידי". את עבודת התיעוד הזו לא עשיתי לבד. היו לי בצוות שותפי סוד נוספים: יחיאל (חיליק) נאמן, עופר יעקובי, אלי דורי ושמעון טסלר. חומרים אחרים שהיו ברשותי על עליית יהודי אתיופיה כבר פירסמתי בעבר - אבל הגילוי של שתי הקלטות האלה הצליח להפתיע ולרגש אותי מאוד.

     

    אחת מדרכי המילוט של יהודי אתיופיה לירושלים הייתה באמצעות הסכם סודי שנחתם בתיווך אמריקאי עם נשיא סודן דאז, ג'עפר נומיירי. הוא התיר רכבת אווירית סדירה מחרטום דרך אירופה לנתב"ג, שפעלה פחות מחודשיים (מ־21 בנובמבר 1984 עד 5 בינואר 1985) בתדירות קבועה - לעיתים ערב אחרי ערב ולפעמים בהפרש של יומיים.

     

    וכך, המפגשים הראשונים שלנו, המתעדים את העולים שזה עתה הגיעו מאתיופיה, התרחשו בנמל התעופה בן־גוריון. הם קרו בדרך כלל בשעות החשיכה, אך פה ושם גם באור יום.

     

    זה קרה בדרך כלל עם הגיעו של מטוס בואינג 707 עם סמל חברת התעופה הבלגית, TEA, שהיה מוסע למסלול צדדי ומוסתר ככל האפשר. שם המתינו לו אנשי המוסד, הסוכנות היהודית, משרד הקליטה, ארגון הג'וינט ואוטובוסים של אגד שחלונותיהם מכוסים בווילונות כדי להסתיר את הנוסעים בהם.

     

    הכתבה המלאה - היום ב"ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הקלטות האבודות של יציאת אתיופיה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים