לפני שבוע פנה אלי עו"ד מיכה אבני. הוא אמנם מנכ"ל חברת 'פנינסולה' בעיצומם של ימי הנפקה, אבל כשמדובר בטרור והסתה, כבן שכול, הוא לא מוותר. אבני סיפר על הנסיעה המתוכננת של בכיר פת"ח וראש הוועד האולימפי הפלסטיני, ג'יבריל רג’וב, לניו יורק ועל הצעדים המשפטיים סביב נחיתתו בארה"ב.

הגעתו של רג'וב לניו יורק עוררה מחלוקת בשל העובדה שמחלקת המדינה האמריקנית הסכימה להנפיק לו ויזה. ארגונים יהודיים מחו על כך בטענה שמחבל מורשע עם ההיסטוריה האלימה שלו וההסתה נגד ישראל וארה”ב, קיבל את האישור בימים אלו דווקא, להיכנס לארה"ב. רק לאחרונה, הוא הזהיר את ממשל טראמפ כי העברת השגרירות לירושלים תהווה "הכרזת מלחמה" נגד הפלסטינים. רג'וב, המשמש כיום כיו"ר התאחדות הכדורגל ברשות הפלסטינית, נסע לאמריקה דרך עמאן שבירדן, ונשא נאום בכנס הפורום למדיניות ישראל.

כשנחת רג'וב בנמל התעופה JFK קיבל לידיו ישירות ממרשל ניו יורק כתב תביעה לפיצוי על סך 250 מיליון דולר בעקבות מעורבות בשנת 1995 בעינויו וברציחתו של עזאם רחים, אזרח אמריקני-פלסטיני בתוך מתקן ביטחוני של הרשות הפלסטינית. תביעת המשפחה הוגשה מלכתחילה לפני 11 שנים, אולם היא נמחקה משום שרג'וב לא היה נוכח בארה"ב מאז. חוק העינויים מאפשר הגשת תביעה נגד מענים רק כשמדובר באנשים אינדיבידואלים הנמצאים על אדמת ארה"ב. "ג'יבריל רג'וב הוא דוגמא למסית גדול, שעלה ושיבח בין השאר את רוצחי אבי יותר מפעם אחת, מסית שטען כי לו הייתה לו פצצת אטום היה מכוון אותה לישראל. כאמריקאי", אומר אבני, "שאלתי איך מסית סדרתי שמשבח רצח אמריקאים, כמו אבא שלי, יכול להיכנס לארה"ב, בעיקר עכשיו עם הצווים והאיסורים החדשים".

"התוודתי להסתה לטרור ברשתות החברתיות". תמונת מסך

אבני מספר כי ביחד עם משפחות אמריקאיות נוספות שלחו מכתב מפורט למזכיר המדינה רקס טילרסון, ובו טיעונים על ההסתה שמעודד רג'וב, על הפשעים והטרור שמאחוריו, ועל הקשר בין כל אלו לאיסורים והגבלות בחוקים החדשים שנקבעו כדי למנוע מאנשים כאלה להיכנס לארה"ב. התשובה לא הגיעה. "יכול להיות שלא הספיקו לענות לנו בגלל שמזכירות המדינה עדיין לא מאוישת באופן מלא ולא הגיעו לזה", הוא מסביר. אחרי שיצרתי קשר עם גורמי ממשל בארה"ב", הוא מוסיף, "אני בטוח שיהיה שינוי".

בימים אלו אבני מוביל מאבק חשוב וחדשני במיוחד בטרור העולמי, מאבק שעובר דרך הרשתות החברתיות, מאבק שזיהה כחיוני דווקא אחרי האסון הפרטי שלו. לפני שנתיים, באוקטובר 2015 עלה אביו פעיל השלום ריצ'רד לייקין (76) לקו 78 בשכונת ארמון הנציב בירושלים, ושם נהרג על ידי מחבל. לייקין היה מחנך שהטיף לדו-קיום. בין היתר הקים לייקין ז"ל בירושלים מרכז ללימודי אנגלית לתלמידים יהודים וערבים.

"הרצח שלו הדהד מאוד חזק בעולם". מספר אבני. "יש תפיסה מעוותת שאם יורים בחיילים או מתנחל זה בסדר, אבל אם הורגים מי שבעד דו קיום זה לא בסדר. אני חושב שזה בעייתי מאוד. באותם ימים", הוא מוסיף, "התוודעתי להסתה לטרור ברשתות חברתיות. אבא שלי נורה בראשו ונדקר ובמשך שבועיים היה בבית חולים עד שנפטר. אלו היו לא מעט ימים לנסות להבין ולראות את המצב. תהיתי מה מביא בני 20 לדקור באכזריות בן 76 ושניים נוספים בתוך אוטובוס. פתאום הבנתי שאנחנו יכולים לראות בקורלציה את התפשטות הטרור בארץ ובעולם עם התרחבות המדיה החברתית".

"המחבל הפך לגיבור". ריצ'רד לייקין ז"ל

מאז, הוא רואה במדיה החברתית כבמה פתוחה להסתה וטרור. "מה שפתח את עיני היה סרטון שעלה לפייסבוק יום אחרי הפיגוע, עם שחזור של הפיגוע שפרסם החמאס, כפעולת הצלחה, כאירוע לדוגמא והמלצה להמשיך וליזום פיגועים כאלו. הבנתי שצפו בו מאות אלפי פעמים, והמחבל הפך גיבור, שסרטונים שצילם הופצו בהמוניהם תוך דקות. ארגוני הטרור כבר הבינו קודם שאם פעם נאלצו להגיע למסגדים ולסחוף כמה אנשים, עכשיו דרך הרשת החברתית הם מגיעים לכמות אדירה של אנשים בין רגע".

כך החל אבני להעלות את הנושא ואת הצדדים המדאיגים של התפשטות המדיה החברתית. הוא כתב מאמר תחת השם facebook intifada בניו יורק טיימס שעורר עניין רב, ולקח על עצמו את המשימה להעלות את התודעה ולהוביל לשינוי אמיתי שיאלץ את חברות המדיה החברתית לקחת אחריות. "אני טוען שכדי להקטין את השפעת ההסתה, צריך להקטין את כמות החומר שמסית לטרור. לחברות הללו יש יכולת לאתר איזה מידע עולה. העובדה הישירה לכך היא היכולת שלהם להוביל לכל אחת ואחד מאיתנו חומר פרסומי ממוקד ומכוון אחרי מיפוי אישי שהם יודעים לעשות על המידע שאנחנו צורכים".

"החברות האלו מתייחסות לשורה התחתונה". מיכה אבני

אבני מזכיר את הטענה שעלתה בעבר על פורנוגרפיה של ילדים בפייסבוק, שרגע לפני הנפקתה, זכתה לקריאה מ’טויס אר אס’, שאיימה להסיר את הפרסום שלה אם פייסבוק לא תפעל לעצור את הפריצות שמאפשרת פרסום של סרטונים כאלו. "תוך שבוע, דרך באלגוריטמים ובדיקות, דאגו בפייסבוק שלא תהיה עוד פורנוגרפית ילדים בפייסבוק. היום אם תחפש את החומר הזה שם או תנסה להעלות אותו, תוך 30 שניות זה יסגר לך וה-FBI יופיע אצלך בבית. לגבי טרור זה צריך להיות אותו דבר".

נשמע כמו משוואה פשוטה וברורה, ועדיין, כשמדובר בהסתה לטרור, הרשתות והחברות המוכרות לנו כל כך, לא ממהרות לפעול. "החברות האלו מתייחסות לשורה התחתונה. אני לא דיברתי על חרם צרכני בהתחלה, אלא עם רגולטורים בארץ ובעולם. פייסבוק עשו כמה צעדים כשבארה"ב המשטר אילץ אותם להסיר לאלתר סרטונים עם רמיזות לדעא”ש".

הצעד המשמעותי ביותר היה בשבועות האחרונים כשאבני הגיש תביעה בשיתוף ארגון "שורת הדין" על סך מיליארד דולר נגד פייסבוק. "ידעתי שזה כסף, לא רק מחיר התביעה אלא ההשפעה הרחבה שלה. אם היא תתקבל יגיעו הרבה נפגעי טרור לתבוע את פייסבוק וזה יתחיל ללחוץ להם על הכיס. גם משפחות אמריקאיות שנפגעו בפלורידה הגישו תביעה בעקבות זה ואלו מגבירות את הלחץ על הרשתות להתמודד עם הבעיה".

מעבר לתביעה, עלה אבני על פירצה מאוד משמעותית בהרגלי הפרסום של הרשתות, כזו שעשויה אולי להיות האפקטיבית מכולן. "הבנתי שיוטיוב מעלה את הפרסומות שאת רואה בהתאם להרגלי הצריכה שלך. מי שמעלה סרטונים ליוטיוב, בין אם זה ילד בן 11 או פעיל חמאס, יכול לבחור את מסלולי הפרסום שיקושרו לסרטון שלו, וכך יוטיוב משתף אותו, כספק תוכן, בהכנסות הפרסום. פעילי חמאס וטרור מעלים סרטוני טרור ויוטיוב מזרימה סביב אותם סרטונים פרסום של חברות מוכרות. בכל יום נרשמות ברחבי העולם למעלה ממיליארד צפיות בסרטונים השונים שמועלים ליוטיוב. המודל העסקי פשוט וגאוני. משתמשים מעלים סרטונים ויוטיוב מוכרת שטחי פרסום על גבי הסרטונים ומשלמת למשתמש 55% מהכנסות הפרסום (7.60 דולר בממוצע על כל 1,000 צפיות). כאשר הנוסחה היא סרטונים = כסף, למנהלי גוגל (ששולטים ביוטיוב מאז 2006) אין שום כוונה או רצון לבדוק או לפקח על התכנים עצמם, גם כאשר מדובר בסרטונים המסיתים לטרור. יוטיוב, ביודעין, ממקמת פרסומות של מותגים גדולים ומוכרים בסרטונים שמסיתים לטרור, גובה דמי פרסום מתאגידי ענק ומעבירה 55% מהרווחים למחבלים שהעלו את הסרטונים".

"זה יתחיל ללחוץ להם על הכיס". צילום מסך

בסרטונים האיומים האלה תמצאו פרסומות לבנקים, רכבי יוקרה, רשתות מזון ומותגים מוכרים. להשקפתו של אבני, יוטיוב גורמת לכך שבעלי המותגים הגדולים בישראל מממנים פעילי חמאס. "הפסוק המקראי מספר מלכים, "הרצחת וגם ירשת" - מעולם לא הרגיש לי מוחשי עד כדי כך".

בארץ ניסה אבני לעורר את המודעות לנושא, אבל טרם הצליח לאגד סביבו מספיק תומכים כדי לחולל שינוי. דווקא בעולם נראה שמתחילים להקשיב לו. "מאכזב שהמפרסמים בישראל יושבים בשקט. המפרסמים בחו"ל לקחו את זה יותר ברצינות. לפני חודש, באנגליה, לנד-רובר ויגואר פנו ליוטיוב ואמרו להם שלא מוכנים שהפרסומת שלהם תופיע בסרטוני הסתה. יוטיוב ענו בתגובה שאין בידיהם ממשקים שיוכלו לשלוט בזה ויקח זמן לבנות כאלו. המפרסמים אמרו שהם מיידית עוצרים את הפרסום שלהם ואחרי שיטופל הנושא ישקלו מחדש. לאחרונה עלה הנושא לכותרות בארה"ב, בקנדה ובאוסטרליה ומפרסמים גדולים כמו מקדונלדס, לוראל, ג'ונסון אנד ג'ונסון ועוד הודיעו ליוטיוב על ביטול כל תקציבי הפרסום שלהם עד שהחברה תפתור את העניין. ממשלת אוסטרליה הודיעה כי תאסור על רשויות המדינה לפרסם ביוטיוב, ומחיר המניה של גוגל צנח ב-4% ביום אחד בעקבות רצף של הודעות דומות בארה"ב".

מיכה מקווה שמאבק בהפצת הטרור ברשתות יצליח ומאמין שממש כמו הפיקוח על תעשיות מצליחות אחרות, גם על התעשייה הענקית הזו, שצמחה למימדי ענק במהירות גדולה כל כך יופעל פיקוח מוקפד שיתבטא ברגולציה נוקשה וחוקים ברורים. "מדינות חייבות להתערב באופן מיידי", הוא מסכם. "מימון טרור זו עבירה פלילית חמורה. צריך לדרוש מהרשתות להסיר את כל סרטוני ההסתה ולמנוע מהם למכור שטחי פרסום על סרטונים שכאלה. אם לא יימצא פתרון בהסכמה", קרא, "לא תיוותר אפשרות מלבד העמדתם לדין בגין מימון טרור".