שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בקשה לשינוי נוהל: להתיר לקטינים לקבל טיפול מונע ל-HIV
    הוועד למלחמה באיידס, ארגון הנוער הגאה והחברה הישראלית לרפואת איידס פנו למשרד הבריאות בבקשה לשנות את הנוהל לגבי מתן טיפול מונע ל־HIV עבור קטינים. זאת בניגוד למצב היום בו נדרש אישור מההורים לקבל טיפול בכל מצב בו קיים חשד כי הקטין נדבק
    בימים האחרונים פנו בוועד למלחמה באיידס, בארגון הנוער הגאה ובחברה הישראלית לרפואת איידס למשרד הבריאות בבקשה לשנות את הנוהל לגבי מתן טיפול מונע ל־HIV עבור קטינים.

     

    על פי הנוהל הקיים כיום, קטין שהגיע לבית־חולים בפרק זמן של 72 שעות לאחר שקיים יחסי מין לא מוגנים, או עבר אונס על ידי גבר אחר, ורוצה לקבל טיפול ב־PEP (טיפול תרופתי שניתן לאחר חשיפה אפשרית להידבקות ב־HIV), נדרש להביא אישור מהוריו כדי לקבל טיפול. הטיפול כולל נטילת כדורים פעמיים ביום למשך 28 יום והוא הוכח על ידי מחקרים כמפחית באופן משמעותי את סיכויי ההידבקות.

     

    בתי־החולים בישראל דורשים שהורי הקטינים יביעו את הסכמתם לטיפול, אבל ברוב מוחלט של המקרים אותם נערים לא רוצים שהוריהם יידעו על נטיותיהם המיניות ומוותרים על הטיפול, מה שעלול לגרום להם להפוך לנשאים.

     

    "ראוי לציין שנוכח העובדה שנגיף ה־HIV מועבר באמצעות מין והעובדה שישנם בני נוער בישראל שמקיימים יחסי מין בלי לשתף את הוריהם בדבר, כמו גם הנתון שבני נוער להט"בים לא אחת מתמהמהים בחשיפת נטייתם המינית בפני הוריהם — דרישת ההסכמה של הורי הקטינים לטיפול ב־PEP היא בעייתית מאוד", כותבים הארגונים ליועצת המשפטית של משרד הבריאות.

     

    לא תמיד משתפים את ההורים (צילום: Shutterstock)
    לא תמיד משתפים את ההורים(צילום: Shutterstock)

     

    דחיית הטיפול עלולה להיות מסוכנת

    החלטת בתי־החולים למנוע את הטיפול בקטינים ללא נוכחות הורה או פקיד סעד עלולה להיות מסוכנת שכן הטיפול ב־PEP יעיל עד 72 שעות בלבד לאחר המגע המיני.

     

    עידו כהן, פעיל באיגי (ארגון הנוער הגאה), סיפר על הקשיים הרבים שבהם נתקל. "הגיעו אלינו כמה פניות ברשת של בני נוער שביקשו עזרה, וליוויתי אותם לבית־החולים, אבל הצוות הרפואי סירב לטפל בהם כי הם לא הגיעו למיון עם ההורים שלהם".

     

    כהן התעקש שבני הנוער יקבלו טיפול ולא יחזרו לביתם, ורק לאחר שמונה שעות של המתנה הוזעקה למקום פקידת סעד שאישרה את הטיפול.

     

    הסאגה לא מסתיימת רק בקבלת הטיפול אלא גם בתשלום לבית־החולים. כל נער שמגיע לחדר מיון צריך להביא טופס 17 מרופא המשפחה — אבל רבים חוששים לספר לרופא שלהם שמטפל גם בהוריהם. בחדרי המיון מטפלים בנערים גם ללא הפניה, אבל אז משגרים לתיבת הדואר בביתם "דרישת תשלום" והנערים נדרשים להסביר להוריהם מדוע היו בבית־החולים.

     

    "אנו מבקשים להנחות את חדרי המיון בבתי־החולים ברחבי הארץ לתת טיפול מונע ל־HIV לאחר חשיפה לקטינים מעל גיל 14 ללא צורך בהסכמת הורים, למעט מקרים חריגים בהם אי־בשלות בולטת", מסכמים הארגונים את מכתבם.

     

    מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס, ד"ר יובל לבנת: "המציאות מלמדת שקטינים רבים אינם מרגישים בנוח לחלוק עם הוריהם עובדות הקשורות בנטייתם המינית. יש בהחלט מקום לעודד שיח בין נערים ונערות לבין הוריהם בנושאים של מין ומיניות, אך כלל משפטי שכופה על הקטין גילוי פרטים אינטימיים אל מול הוריו כתנאי לקבלת טיפול רפואי אינו מקדם תקשורת פתוחה ובריאה, ומשמעותו פגיעה בזכותם של קטינים לבריאות והעמדתם בסכנה להידבקות ב־HIV".

     

    ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הנושא ייבחן על ידי המשרד בהתאם לחקיקה הקיימת".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בקשה לשינוי נוהל: להתיר לקטינים לקבל טיפול מונע ל-HIV"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים