שתף קטע נבחר

נשיא זיגזג: האסטרטגיה של טראמפ - אין אסטרטגיה

נשיא ארה"ב יצר תחושה שייתן דגש למדיניות של בדלנות ("אמריקה תחילה"), אבל כשמדינות כמו צפון קוריאה, איראן וסוריה ניסו להעמיד אותו במבחן, הוא הפגין את העוצמה הצבאית והכלכלית של ארצו כדי להרתיע אותן. מבקריו של טראמפ טוענים: אין לו אסטרטגיה ופעולותיו מקריות ומפוזרות

 

 

היה ברור שתוך זמן קצר גורמים עוינים ינסו לבחון את דונלד טראמפ, נשיא חסר כל ניסיון פוליטי ובינלאומי, שהרבה להשמיע הצהרות בוטות, בחלקן סותרות, על מדיניות החוץ והביטחון שלו. הדגש על "אמריקה תחילה" יצר את התחושה שהנשיא הרפובליקני החדש יוביל את ארצות הברית לסוג של התבדלות, ולכן, היריבים הניחו שאפשר יהיה למתוח קצת יותר את החבל. אבל התגובות האמריקניות, כולל שתי מתקפות צבאיות מפתיעות, הפכו את הקערה על פיה.

 

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

 

בכל המשברים עם איראן, סוריה וצפון קוריאה הזהיר הממשל בוושינגטון את יריביו "אל תנסו אותנו". סגן הנשיא מייק פנס, המבקר בדרום קוריאה הזהיר אתמול (יום שבת) את צפון קוריאה "לבל תבחן את נחישותו של טראמפ" והוסיף שכל "האופציות נמצאות על השולחן", כולל שימוש בכוח צבאי, כדי למנוע מפיונגיאנג יכולת לשגר טילים גרעיניים לעבר ארה"ב. גם ברק אובמה, הנשיא האמריקני הקודם, השתמש לא מעט בביטוי "כל האופציות על השולחן", אבל אויבי ארה"ב לא האמינו לו. אחרי שטראמפ תקף בסוריה ובאפגניסטן ושלח כוחות לחצי האי הקוריאני, כשהוא ואנשיו משתמשים באותה אמירה, היא נשמעת הרבה יותר אמינה.

 

אמרו שלא ריאלי לסלק את אסד מהשלטון ואז חזרו בהם. טראמפ ומזכיר המדינה שלו טילרסון (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
אמרו שלא ריאלי לסלק את אסד מהשלטון ואז חזרו בהם. טראמפ ומזכיר המדינה שלו טילרסון(צילום: רויטרס)
איראן הייתה הראשונה לבחון את טראמפ. כמה ימים לאחר שהוא נכנס לבית הלבן, היא ביצעה ניסוי בטיל בליסטי, תוך הפרת החלטת מועצת הביטחון מיולי 2015, שאישרה את הסכם הגרעין עם טהרן. טראמפ הגיב באזהרות והטיל סנקציות חדשות על המעורבים בפיתוח הטילים ובטרור. במתקפה הכימית באזור אידליב, בחן נשיא סוריה בשאר אסד את עמדת טראמפ. ייתכן שחשב שכמו אובמה, הנשיא הרפובליקני לא יעשה כלום. גם צפון קוריאה בחנה את טראמפ כשביצעה ניסוי בשיגור טילים בליסטיים ועשתה הכנות לניסוי בפצצות גרעיניות הרסניות יותר.

 

מבקרי טראמפ: פעולותיו מקריות ומפוזרות

מבקריו של טראמפ טוענים שאין לו אסטרטגיה ושהפעולות שלו הן מקריות ומפוזרות. הם כינו את מדיניותו "אין-אסטרטגיה". אכן, טראמפ בעצמו ובכירים בממשלו השמיעו הצהרות סותרות. למשל, לפני ההתקפה של אסד בנשק כימי, מזכיר המדינה האמריקני רקס טילרסון אמר ש"כל מחשבה על סילוקו של אסד אינה ריאלית". לאחריה הוא חזר והצהיר שאין שינוי בסדרי העדיפויות של ארה"ב, אבל ניקי היילי, שגרירת ארה"ב באו"ם, הכריזה שיש שינוי, ושארה"ב רוצה לשנות את המשטר בסוריה. טראמפ דיבר על הבנות ושיתוף פעולה עם רוסיה, אבל הגיע למחלוקת עזה עם נשיאה ולדימיר פוטין. הוא גם הגדיר את סין כיריבה, אבל עכשיו רואה בה שותפה לריסון צפון קוריאה.

 

לאור זאת, מתנגדי טראמפ ייחסו את מהלכיו למניעים לא עניניים כמו הרצון להסיט את החקירות בעניין הקשרים של אנשיו עם רוסיה במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב, כישלונו בקונגרס לבטל את תוכנית הבריאות של אובמה והיעדר הישגים, לכאורה, לקראת נקודת הזמן החשובה - 100 ימים לתחילת שלטונו. אולם כשיריבי ארה"ב בוחנים ומאתגרים אותה, לבריחה מהתמודדות יש מחירים כבדים. לכן, לכל היותר, במדיניותו מעורבים שיקולים של מדיניות חוץ ושל ענייני פנים, אבל לא רק אינטרסים אישיים.

 

גאון צבאי שיודע מה המחיר של מלחמה. שר ההגנה האמריקני מאטיס (צילום: AP) (צילום: AP)
גאון צבאי שיודע מה המחיר של מלחמה. שר ההגנה האמריקני מאטיס(צילום: AP)
העובדות בשטח מורות על כך שיש לפחות התחלה של מחשבה אסטרטגית. נקודת המוצא העיקרית היא חזרה לעמדה של מנהיגות ולמעורבות, שהופקרה על ידי אובמה. טראמפ מגדיר אינטרסים ומשתמש בכלים מגוונים לממש אותם. בדיון על האסטרטגיה הקיימת או הנעדרת של טראמפ, יש בלבול רווח בין מטרות לבין אמצעים. המטרות הן: חיסול "המדינה האיסלאמית" (דאעש) והטרור האיסלאמי, עצירת המלחמה בסוריה, ריסון תוכנית הגרעין של צפון קוריאה ובלימת איראן. הכלים שבהם טראמפ משתמש כוללים מבצעים צבאיים, איומים ואזהרות, דיפלומטיה, ומלחמה פסיכולוגית. כדי להשיג השפעה אופטימלית, הוא משלב אותם.

 

נגד נאט"ו, בעד נאט"ו

בסוריה, טראמפ טען שקודם צריך לחסל את דאעש ואחר כך לטפל במלחמת האזרחים במדינה הערבית. אחרי המתקפה הכימית באידליב, אימץ נשיא ארה"ב אסטרטגיה דו-ראשית - מאבק במקביל בדאעש ובמשטר אסד. האסטרטגיה הזו באה לידי ביטוי בתקיפות הצבאיות הן נגד צבא אסד והן נגד לוחמי דאעש באפגניסטן.

 

האסטרטגיה המתגבשת נועדה להרתיע אויבים ולהמריץ את המעצמות לשיתוף פעולה. טראמפ לוחץ על רוסיה שתרסן את אסד ועל סין שתרסן את צפון קוריאה. הוא נפגש עם נשיא סין שי ג'ינפינג באחוזתו הפרטית בפלורידה ואחר כך שוחח עמו בטלפון. הוא דרש מהנשיא הסיני לרסן את התוכנית הגרעינית של צפון קוריאה, אבל גם הזהיר שבהיעדר תוצאות ארה"ב תפעל בעצמה. בשבוע שעבר נפגש טילרסון במוסקבה עם עמיתו הרוסי סרגי לברוב ועם פוטין. הוא השמיע ושמע הרבה ביקורת. טראמפ גם נפגש עם מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, ובניגוד להצהרותיו בעבר, הדגיש את חשיבותה של הברית הצבאית הצפון אטלנטית. סביר להניח שעכשיו כל המעצמות יודעות טוב יותר מה כל צד רוצה.

 

העמיד למבחן את הנשיא האמריקני החדש. אסד (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
העמיד למבחן את הנשיא האמריקני החדש. אסד(צילום: רויטרס)

המבצעים והמהלכים הצבאיים האמריקניים אינם עומדים בפני עצמם. הם תוכננו בקפידה רבה, קרוב לוודאי, הרבה לפני שיצאו לפועל. חוץ מהנזק שגרמו, הם העבירו מסרים. הגמול על המתקפה הכימית של אסד העביר מסרים לאסד עצמו, לרוסיה ולמדינות שמפתחות נשק להשמדה המונית. המסר לאסד הוא שעליו להפסיק את המתקפות שלו על אזרחים; המסר לרוסיה הוא שהיא לא תוכל להיות הגורם היחידי שעושה כאוות נפשו בסוריה; והמסר למדינות כמו איראן וצפון קוריאה הוא שארה"ב מוכנה להשתמש בכוח כדי למנוע פיתוח ושימוש בנשק גרעיני.

 

הבחירה בפצצה הגדולה ביותר שיש בארסנל האמריקני למעט נשק גרעיני, "אם כל הפצצות" (GBU-43/B MOAB) שעד עתה לא נעשה בה שימוש מבצעי, כדי להתקיף מעוזים של דאעש, שייכת לתחום המאבק הפסיכולוגי-תקשורתי. היא נועדה לחזק את המסר של הנחישות האמריקנית לפעול נגד אויבים מתגרים גם בכלי נשק רבי-עוצמה. כך גם שיגור כוחות צי גדולים של ארה"ב לאזור קוריאה, כולל משחתות נושאות טילי טומהוק, כאלה שהופעלו נגד סוריה, בליווי אזהרות על כך שאם צפון קוריאה תמשיך לפתח נשק גרעיני וטילים בין-יבשתיים לנשיאתו, וסין לא תעשה כלום, ארה"ב תגיב במכת מנע. גם הניסוי בשבוע שעבר בפצצה דמוית נשק גרעיני היא איתות דומה לשליט הלא יציב של צפון קוריאה קים ג'ונג און.

 

אולי קשה לסמוך על טראמפ התזזיתי וחסר הניסיון, אבל בכוורת שלו מכהנים שלושה גנרלים עתירי כישרון וניסיון צבאי: שר ההגנה ג'ימס מאטיס, היועץ לביטחון לאומי הרברט מקמאסטר והשר לביטחון המולדת וג'ון קלי. שלושתם כיהנו בתפקידי פיקוד בכירים בכל הזירות שבהן ארה"ב נלחמה בעשורים האחרונים. מאטיס ומקמאסטר קרובים להגדרה של גאונים צבאיים. את טביעות האצבע שלהם אפשר לזהות באמצעים המוגבלים שנבחרו לתקוף את צבא אסד ואת דאעש. האישים הללו שיודעים מהי מלחמה ומחיריה, לא יתנו לטראמפ לנהל מדיניות צבאית הרפתקנית. אולם ההיסטוריה, כולל זו של העימות הערבי-ישראלי, רוויה במצבים שבהם אף אחד לא רצה מלחמה ובכל זאת היא פרצה. לכן, רק מאמץ גדול ואחראי במיוחד של כל המעצמות, עשוי להפיג את המתח ולהשיג פתרונות במשא ומתן ובדרכי שלום.

 

פרופ' גלבוע הוא מומחה לארה"ב, ראש המרכז לתקשורת בינלאומית וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים