שתף קטע נבחר

או אחד או כלום: לא ממקבלת

בניגוד לרוב אוכלוסיית הפ"ופ ג"וג ומגוג אני לא ממקבלת. לא מסוגלת לצאת עם כמה גברים במקביל, או אחד או כלום, לא יכולה לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה, זה לא עובד לי. זה יוצר עומס על המערכת הרגשית, מתנגש בהנחת היסוד הבסיסית לפיה האנרגיה זורמת למקום שבו תשומת הלב מתמקדת

חוק יקומי קובע שמצב המחזרים בחייך עומד על בצורת או נשורת. את יכולה לשבת בבית ולבכות על מר גורלך, להרגיש הכי בודדה בעולם, בטוחה שאת הולכת לגמור את חייך על ספת קטיפה אדומה מוקפת חתולים שאפילו הם לא רואים אותך ממטר. ואז, ביום בהיר אחד זה משתנה. פתאום מישהו מתחיל איתך, ועוד אחד, ועוד, והדבר הנורא מכל קורה – כולם מוצאים חן בעינייך.

 

את לא מבינה איך ממצב של יובש מדברי הגעת למעיין הנעורים, ואת מתחילה להתבלבל – שזה קצת כמו להתחיל עם בוטוקס ולגמור כמו מלאני גריפית. למרות המראה המטעה שלי (בלונד, עיניים ירוקות, גוף ממש חטוב מתחת לקימורי המופלטה) יש תקופות בהן אני רואה את עצמי משתקפת ממסך הטלוויזיה המרצד ואני לא מבינה מי זאת שמוטת הכתפיים שנדחפה לפריים.

 

מתבאסת כשיש לי יותר ממחזר אחד

בתקופות האלה מתאדים גם המחזרים הקבועים, אלה שלא מתייאשים ואני אוהבת אותם על ההתעקשות המקסימה, למרות שהם לא יודעים. הם נעלמים כאילו תקף אותם גל אווירי בלתי נראה והדף אותם לאחור. בימים שזה קורה אני מתעטפת בעצבות, נובלת כמו הפרחים האומללים שלי במרפסת, בטוחה שאני שמנה מדי, זקנה מדי, מעייפת מדי. אני נלחמת בזה, שלא יהיה ספק, אני יוצאת ומבלה ועושה עיניים קרועות לרווחה עם מסקרה שחורה בוהקת.

 

כלום לא עוזר. אני אוויר. עם הזמן אני מתחילה להתרגל למצב שבו אני נמצאת, עד שאני מפסיקה לרחם על עצמי, ואז מתרחש הקסם. מישהו נחמד מחזיר לייק בטינדר, מישהו כותב בפייס, אחד אשכרה ניגש לדבר איתי בבר. חוק יקומי נוסף קובע, שגבר לא מתחיל עם אשה בבר, כי הוא פוחד – מדחייה, ממני, מעצמו, מאשתו. כל גבר שמעיז להתחיל עם מישהי בבר זוכה ממני להערכה על האומץ, כל כך סירסנו אותם שמעודד לראות מישהו שגידל ביצי חופש.

 

אני מתבאסת כשיש לי יותר ממחזר אחד שמוצא חן בעיניי. זה נשמע כמו צרות של עשירים, אבל זה כל כך לא. אני מתבלבלת, לא יודעת מה לעשות, זה מכניס אותי ללחץ ואני בורחת. מרוב ציפורים על העץ אני נשארת עם לשלשת ביד. בניגוד לרוב אוכלוסיית הפ"ופ ג"וג ומגוג אני לא ממקבלת. לא מסוגלת לצאת עם כמה גברים במקביל, או אחד או כלום, לא יכולה לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה, זה לא עובד לי.

 

תפסת מרובה לא תפסת

אחת החברות שלי טרחה להסביר לי שאני מבזבזת את הזמן בצורה בלתי אחראית – "נגיד שאת יוצאת עם מישהו שבועיים ומגלה שהוא לא האחד, לא חבל על הזמן?" היא נזפה בי, "יכולת לצאת עם עוד שניים, ולהחליט, כי זה לא שהאחרים יושבים ומחכים לך".

 

יש לי הרבה חברות שדוגלות בשיטת הפיצה – מנסות כמה משולשים עד שהן מחליטות עם מי להתרבע. אצלי זה יוצר עומס על המערכת הרגשית, מתנגש בהנחת היסוד הבסיסית לפיה האנרגיה זורמת למקום שבו תשומת הלב מתמקדת.

 

זה אחד הכללים באנ.אל.פי, תורת המצוינות לחשיבה חיובית, וזה בעצם כמו להגיד 'תפסת מרובה לא תפסת' (אלא אם מדובר בבייגלה שטוחים, שזה כבר סיפור אחר). בחיים האמיתיים, אהבה היא לא חטיף, היא האנרגיה עצמה. אני צריכה להכיר את הבנאדם, ללמוד את הדקויות שלו, את ההומור, את הרצינות, שלא לדבר על זה שאני צריכה לקלף מעליי את שכבות הציניות שעוטפות אותי כמו מקדם הגנה של אלי לוזון. בקושי עם גבר אחד אני מצליחה לעשות זה, אז עם שלושה? כבר עדיף לראות את העונה החדשה של נמלטים.

 

עונת החיזור אצל רוב בעלי החיים מתחילה באפריל ואנחנו לא שונים מהם, יש בינינו קופים וזאבים ונחשים ובנות יענה ושיות תמימות וחתולות רחוב ולביאות. אנחנו הג'ונגל בכבודו ובעצמו, לבוש במכנסי פסים וסניקרס מוזהבות (כן, הלבנות אאוט). צריך רק להרים את הראש, להסתכל מסביב ולדעת שזה יכול לקרות כל רגע, בדיוק כשלא תהיי מוכנה, כשתשכחי למרוח מסקרה, כשזה יהיה לא צפוי. עד אז תזכרי ליהנות מהדרך ולנשום. עמוק.

 

שלך,

גאיה קורן,

 

עיתונאית בידיעות אחרונות, מנטורית לשינוי חיובי בחיים ומרצה אני מלכה! להערכה עצמית.

 


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גאיה קורן
צילום: Shutterstock
לא ממקבלת. מתמקדת רק באחד
צילום: Shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים