המכתב המרגש של הדר גולדין מהביקור במחנות ההשמדה
אל משלחת צה"ל למצעד החיים בפולין יצטרפו גם לאה ושמחה גולדין, הוריו של סגן הדר ז"ל שגופתו מוחזקת בידי חמאס. ההורים יביאו את המכתב שכתב להם בנם כנער: "אני מבין, בזכותכם, מה המדינה שלי נותנת לי, אבל בעיקר - מה אני צריך לתת מעצמי למדינה"
מסע בין ייאוש לתקווה: ד"ר לאה ופרופ' שמחה גולדין - הוריו של סגן הדר גולדין ז"ל שנהרג במבצע צוק איתן וגופתו מוחזקת מאז בידי חמאס - ישתתפו במשלחת הצה"לית בראשות הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט למצעד החיים בפולין ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.
במהלך המסע המסורתי ייערך טקס במחנה ההשמדה אושוויץ ובו יקריאו הוריו של הדר את המכתב שכתב להם בנם בעת שהיה בעצמו במסע לפולין לפני גיוסו לצבא. במכתבו המרגש של גולדין, שמקבל כעת משמעות מצמררת עוד יותר, כתב כשהיה נער כי אחרי שחזה בזוועות הנאצים בשואה הוא מבין כי עליו לתת מעצמו למדינת ישראל "מעל ומעבר".
הדר גולדין ז"ל
ההורים, לאה ושמחה גולדין(צילום: מוטי קמחי)
שנים ספורות אחרי שכתב את המכתב במסע לפולין, יצא הדר להילחם למען המדינה במבצע צוק איתן בעזה משם לא שב. "כאשר הדר כתב את המכתב, בקרון הילדים במחנה ההשמדה אושוויץ, הוא ידע, שלא כמו הילדים בשואה, כי לעם היהודי יש מדינה שיודעת להגן על עצמה בכוחות עצמה", סיפרו הוריו של סגן גולדין. "התובנות שלו היו תוצאה של החינוך שאנחנו, הוריו, ילדיהם של שורדי השואה, הענקנו לו. כבר אז הדר ידע בדיוק מה המדינה נתנה לו ומה הוא צריך לתת מעצמו למדינה. בדיעבד, אנחנו יודעים שהדר אכן נתן את הכל, כפי שהבטיח. לאחר כמעט שלוש שנים שהדר מוחזק בידי חמאס בעזה, מאכזב אותנו בכל יום מחדש לראות את המדינה, שקמה מן העפר, לא מקיימת את הערכים של צה"ל ואת ההבטחה לחיילים ומחזירה אותם משדה הקרב", אמרו ההורים.
המכתב של הדר גולדין ז"ל
המכתב המרגש
לאמא ואבא,
אני יושב בקרון שילוחם בפולין, בפינה. עברו פה אני לא יודע כמה ילדים כמוני ואנשים דומים ושונים ממני – וכולם יהודים. שנקרעו מביתם ממשפחתם מהוריהם וילדיהם ולא ידעו לאן שולחים אותם ולאן הם הולכים. אבל אני רוצה להגיד לכם שבזכותכם אני יודע לאן אני הולך.
אני הולך למדינת ישראל. המדינה שלי ושלנו. ואני מבין, בזכותכם, מה המדינה שלי נותנת לי, אבל בעיקר – מה אני צריך לתת מעצמי למדינה. וכשאני מסתכל פנימה אני יודע שיש לי את הכוח לתת מעל ומעבר. אם זה לייצג את המדינה שלי ושלנו בחו"ל בצסטרטון ובקמברידג בבית הספר ובקהילה. להיות ישר הגון ופיקח, ובמקום שאין אנשים להיות איש! ולהיות בן אדם, כמו שאתם אומרים תמיד. עם חברים, בבית הספר להצליח ולהיות הכי טוב שאפשר. לייצג ולהגן על המדינה שלי בצה"ל עם נשק, ולפני ואחרי עם נשק מסוג שונה. ותמיד עם הכלים שנתתם לי.
אמא ואבא רציתי להגיד לכם תודה.
אבא, תודה שבנית ועזרת לי לבנות את עצמי ועל ההשגחה הבלתי פוסקת ההדרכה הבלתי פוסק והלימוד הבלתי פוסק.
אמא! תודה שכל פעם שאני מאבד משו – את עצמי, את עוזרת לי למצוא, עוזרת ומרימה אותי לקום ולא ליפול. על הדאגה הבלתי פוסקת, התמיכה הבלתי פוסקת והתפילות הבלתי פוסקות. על הלימוד הבלתי פוסק שאני לומד מכם.
כל דבר שאני רואה פה בפולין מחזיר אותי אליכם, אל הסבתות, אל צור ואל איילת וחמי והמחשבה שנצרבת שאני וצור וכולנו הניצחון המהלך של העם היהודי, משימה אדירה שאני מוכן לקחת על עצמי וזה כנראה מהסיבה שמהשנייה שנולדתי העברתם לי את המשימה הזו בתוכי. בזכותכם.
אני הולך לרדת עכשיו מהקרון. כמו הרבה יהודים כמוני. הם צעדו בדרכם האחרונה ובמותם על קידוש ה' או בהישרדותם בקידוש החיים. אני צועד מפה בדרך שהורו לי לצמוח מהעפר.
רציתי להגיד לכם שאני אוהב אתכם מעומק הלב. ואולי אני לא אומר את זה תמיד, אבל הלב שלי אומר את זה תמיד, ואני מקווה שהמעשים שלי שאני עושה יצלחו להגיד לכם כמה אני אוהב אתכם בכל הפעמים שאני לא אומר
אוהב תמיד
שלכם
הדר
לפנייה לכתב/ת 
מתוך המכתב
מומלצים
