שתף קטע נבחר

אוויר קדוש בשמי טרייבקה

במאי פלסטיני, מפיק ישראלי ומפיקה ארמנית, הגיעו להקרנת סרטם "Holy Air" בפתיחת התחרות הרשמית של פסטיבל טרייבקה כסרט ישראלי. אמיר בוגן היה שם

מול קהל ניו יורקי אוהד ומפרגן התקיימה הקרנת הבכורה של "אויר קדוש" (Holy Air) בפתיחת התחרות הרשמית של פסטיבל טרייבקה ביום חמישי. הדרמה הקומית המרירה שביים שאדי סרור, שגם מככב בתפקיד הראשי, זכתה לתשואות ולא מעט שבחים הופרחו לעברו של הקולנוע הפלסטיני-ישראלי על התעוזה שהפגין בעיסוק באבסורד שמאחורי הדת, ובעיקר של ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של אלו המתיימרים לייצג אותה.

 

בסרטו השני כבמאי, סרור מגלם את אדם, יזם נצרתי שמסרב להיכנע לאתגרים היומיומיים של העולם האמיתי – זה של המבוגרים, ומתעקש להמציא את עצמו מחדש במגוון פרויקטים שאמורים לספק לו פרנסה. כשאשתו המשוחררת (בגילומה של השחקנית הצרפתיה לטיסיה איידו) נכנסת להריון הלחץ עליו כבעל גובר, וגם כבן הוא חש במועקה כשאביו (טארק קופטי) לוקה בסרטן. הפתרון מגיע בדמות הברקה חדשה: למכור בקבוקי אויר קדוש הישר מהר הקפיצה לצליינים נוצרים שמגיעים העירה.

 

הרעיון המופרך אך מקורי תופס תאוצה, ומספק לתיירים הרבים אויר רווי רוחניות ולעצמו חמצן כספי שיאפשר לו להתגלגל. בדרך הוא צריך להתמודד עם בירוקרטיה של הממסד הישראלי, קשיים שמעמידים בפניו עבריינים מקומיים, וכן סוחרים שחומדים את אותו משאב שניכס לעצמו והופכים למתחרים. כך מתפתחת הדרמה המשפחתית לקומדיה סאטירית על המציאות בישראל, ובעיקר מכוונת למגזר הערבי ככלל, ולנצרת בפרט – העיר המוצגת כאתר היסטורי יפהפה ובעל חשיבות עולמית, אלא שהמדינה לא משקיעה בה, או בתושביה. התשתיות קורסות, וכך גם המרחב הציבורי. אווירת ההזנחה זועקת מתחילת הסרט שנפתח בפקק תנועה בלתי אפשרי בעיר, ועד סופו באותו רחוב בדיוק. כאילו שום דבר לא התקדם במהלך 81 דקות הסרט.

 

מתוך הסרט 'אוויר קדוש'. צילום: דניאל מילר ()
מתוך הסרט 'אוויר קדוש'. צילום: דניאל מילר

 

סרור נמנה על צוות הסרט הקצר "אווה מריה" של באסל חליל שהיה מועמד לאוסקר אשתקד, בו גילם מתנחל שנתקע עם משפחתו באיזור בית לחם ונאלץ לבלות את השבת במנזר. ב"אויר קדוש" אותו כאמור ביים וכתב הוא שב לקו התפר הרוחני השברירי בתוך השילוש הדתי הלא הקדוש הזה של היהדות, הנצרות והאיסלם. בסרטו הצנוע והעדין של סרור אין חיכוכים אגרסיביים, הפוליטיקה של המזרח התיכון נוכחת – אבל בעיקר ברקע. הסיפור עצמו מתכנס לתוך המרחב העירוני, המשפחתי והאישי. התקיעות של האזרח הערבי הישראלי, זה שמבקש ליצור לעצמו חיים רבי משמעות משל עצמו, מורגשת בכל הרבדים, על המסך וכן מאחורי הקלעים כפי שסרור עצמו סיפר בשיחה עם הקהל לאחר ההקרנה.

 

"הפקקים בנצרת כפי שמופיעים בסרט ממחישים את תחושת התקיעות שלי כמיעוט בישראל", אמר סרור. בכל הנוגע לשייכותו הלאומית של הסרט, שמופיע בטרייבקה כישראלי, אמר הבמאי כי הוא מתנהל כיוצר קולנוע בזכות עצמו המחפש אחר מימון יהיה אשר יהיה המקור שלו. "אויר קדוש" לא יוקרן באף אחד ממדינות ערב בגלל החרם על ישראל, אך עבור סרור המטרה העליונה היא לשמור על הקול העצמאי שלו. בכך עזר לו המפיק הישראלי אילן מוסקוביץ' איתו עבד בעבר על פרויקטים של עמוס גיתאי, וכן כתרי שחורי העומד בראש קרן הקולנוע הישראלי שסייעה במימון ההפקה.

 

 

 

" אנחנו משלמים מסים כך שהכסף הזה שייך לנו, אבל ברור שכמיעוט אנחנו לא מקבלים את מלוא הזכויות שלנו", אמר סרור לקהל, "אז אני תמיד מחפש פרטנר. אילן (מוסקוביץ') הוא השותף שלי, כתרי (שחורי) תמך בי ואיפשר לי להשמיע את קולי. בסופו של דבר אני רוצה להגיד משהו, ולא אכפת לי מאיפה הכסף מגיע. אני מרגיש שבמאים בעידן הזה הם כמו זונות. אם הכסף מגיע מבעלי ממון פלסטינים אז הסרט הוא פלסטיני, אם הכסף מגיע מישראל אז הסרט ישראלי, אם מצרפת אז הוא צרפתי. אבל אני נלחם כדי להשמיע את קולי, ואני בר מזל פה להיות מוקף באנשים שתמכו בי כדי שאומר את המלים שלי. ובסופו של דבר הסרט אומר - לא אכפת לי מאיפה מגיע הכסף. זה המסר שלי".

 

לטיסיה איידו המפליאה במשחקה החושפני, משתתפת זו הפעם השלישית בהפקה מתוצרת כחול לבן (לפני כן כיכבה ב"ערבים רוקדים" של ערן ריקליס ובסדרה "פאודה"). כבת לאב צרפתי ואם לבנונית היא נשאבת גם היא לסכסוך הערבי-ישראלי לא בהכרח בכוונת תחילה. כך או כך היא מחבקת את ההזדמנות המקצועית, וגם זו המאפשרת לה לקחת חלק בקידום דו קיום בין יהודים, למוסלמים ונוצרים. מעל הבמה בטרייבקה, אותה חלקה עם סרור, מוסקוביץ', רעייתו המפיקה השותפה ארפי שוטיגיאן שממוצא ארמני, והעורך נעמאן בישארה, אמרה: " זה מאוד מיוחד בשבילי כחצי לבנונית לעבוד בישראל. אבל זה בדיוק מה שאנחנו עושים פה שאני רוצה לעשות - לעבוד עם במאי פלסטיני, מפיק ישראלי, מפיקה ארמנית, ואני חצי צרפתיה חצי לבנונית, זה ניסיון לשתף פעולה עם אנשים ולמחוק את הגבולות ולנסות להפיץ מסר עם עומק. זו הסיבה שעשינו את הסרט. האמנתי בסרט מיד אחרי שקראתי את התסריט, ושאדי האמין בי כך שזה היה מצב של ווין ווין".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים