גילי לא מוותרת לטרשת הנפוצה ומדריכה רכיבת שטח
גילי כץ-לורבר, מורה לחינוך גופני ורוכבת אופניים, חלתה בטרשת נפוצה בגיל 38. אחרי שהתרגלה לחיות עם המחלה, הגשימה לאחרונה חלום ויחד עם 20 נשים נוספות סיימה את פרויקט 'חוצה ישראל', ורכבה באופניים מעל 800 ק"מ מקיבוץ שניר שבצפון עד אילת שבדרום
אי אפשר לראות עליי שיש לי טרשת נפוצה. כמורה לחינוך גופני וכמדריכת רכיבת שטח באופניים, כשאנשים שומעים שיש לי טרשת נפוצה הם מופתעים ואינם מאמינים. למזלי, המחלה לא פגעה ביכולות הגופניות שלי, אבל זה לא היה כך תמיד.
למי שלא יודע, טרשת נפוצה זו מחלה דלקתית של מערכת העצבים המרכזית. המערכת החיסונית תוקפת את החומר שמבודד ומגן על סיבי העצב, וכך פוגעת במערכת העצבים המרכזית - המוח וחוט השדרה - וביכולת של העצבים להעביר מידע.
חלק מהפולסים החשמליים העוברים בעצב אינם מתקדמים וחלקם אף נעצרים לחלוטין. שם המחלה נובע מכך שהיא מאופיינת במספר טרשות (נגעים) אותם ניתן לזהות לאורך המוח ועמוד השדרה.
חשתי שהגוף שלי בוגד בי
הסיפור שלי עם הטרשת התחיל לפני כ-11 שנים, כשהייתי בת 38, עם תחושות רבות ולא ברורות של איבוד שווי משקל וסחרחורות. על אף שהייתי מאוד פעילה ספורטיבית בכדורסל וברכיבה על אופניים, הרגשתי שהיכולת הפיזית שלי יורדת ולא ידעתי למה. חשתי שהגוף שלי 'בוגד' בי. פניתי למספר רופאים שלא גילו דבר.לעולם לא אשכח שבאחת הרכיבות בה הובלתי את קבוצת הרוכבות שלי 'נשים רוכבות בטבע' במסלול נחל אלכסנדר לים, חשתי בחולשה שמלווה בסחרחורת. בסיום הרכיבה בקושי הגעתי לרכב ונסעתי הביתה. כשיצאתי מהרכב נפלתי על המדרכה עם התקף ורטיגו קשה מאוד. בסופו של אותו יום נסעתי למיון, שם אחרי בדיקות מקיפות שחררו אותי לביתי ללא שום ממצאים.
בשנה הזו היו לי התקפי חרדה, שאילצו אותי לקחת תרופות פסיכיאטריות נגד דיכאון ולא עזרו בפתרון הבעיה. התקף ורטיגו נוסף תקף אותי לאחר בדיקות מקיפות, ביניהן CT ודיקור מותני ולא מצאו דבר.
בנוסף, אושפזתי לראשונה בחיי בבית חולים למשך 5 ימים כתוצאה מנימול ברגל ימין, שהתחיל במהלך רכיבת אופניים, ובמשך היום התפשט לאזור הבטן. גם בפעם הזו עשו לי בדיקות מקיפות ולא מצאו דבר. בניסיון לפתור את בעיית הוורטיגו הפנו אותי לטיפול, שמין הסתם, לא הועיל למצבי.
כשנה וחצי חלפו מרגע שהתחלתי לסבול מהתופעות ומההתקפים עד שאובחנתי כחולה בטרשת הנפוצה. ברגע שהתלוננתי על ראייה כפולה, הנוירולוגית הפנתה אותי לבדיקת MRI. חמישה ימים אחרי הבדיקה, כשעדיין לא הייתה תשובה סופית, קיבלתי התקף ורטיגו קשה מאוד שדרש אשפוז מיידי.
במחלקה הנוירולוגית בבית חולים מאיר בכפר סבא הגיעה הבשורה שחליתי בטרשת נפוצה. בשלב זה מבחינה פיזית הגוף שלי לא תפקד. התקשיתי לעמוד, ללכת, לבצע כל פעילות מוטורית פשוטה. סבלתי מחולשה כללית ומחוסר תיאבון ורזיתי 8 ק"ג בשבועיים.
מרגישה צורך להוכיח שאני יכולה לעשות הכל
מבחינה נפשית, הייתי במצב רוח ירוד מאוד. כמי שעוסקת בפעילות גופנית כאורח חיים ומחנכת לכך את תלמידיה חשתי חסרת אונים. חשבתי שלעולם לא אוכל לחזור לפעילות שנהגתי לעשות. אחרי אשפוז של שבועיים וטיפול אינטנסיבי בסטרואידים חזרתי לתפקוד בסיסי בלבד, מעבר משכיבה לישיבה, לעמידה ולהליכה קצרה.
השתחררתי לביתי בהחלטה שאני אחזור לתפקוד מלא כמה שיותר מהר. בתחילה עשיתי תרגילים קלים בבית, בעיקר תרגילים לשפור שווי המשקל ותרגילי חיזוק שרירים עם התנגדות הגוף.
בהמשך תרגול הליכה קצרה ליד הבית ורק אחרי חודשיים הצלחתי לעלות על אופניים ולרכב. אני מרגישה צורך להוכיח לעצמי שאני יכולה לעשות הכל. אפילו יותר מאחרים וזה מתבטא ברכיבות האופניים. רכיבת אופניים זו פעילות מאתגרת וגם מחזקת את כל הגוף על אחת כמה וכמה את המערכת הווסטיבולרית, כלומר את כל מה שנוגע לשיווי המשקל.
בקבוצת הרכיבה שלי, הגשמתי בתחילת החודש את החלום שלי ושל 20 נשים נוספות מהקבוצה כשסיימנו את פרויקט 'חוצה ישראל': רכבנו באופניים מעל 800 ק"מ מקיבוץ שניר שבצפון עד אילת שבדרום. חילקנו את המסלול ל-7 מקטעים. ישנו בחוץ, רכבנו וחווינו חוויה של פעם בחיים לרכוב בארץ האהובה שלנו.
אני אמנם סובלת מעייפות יתרה ותמיד חוששת מההתקף הבא, אבל המסר שלי לעצמי ולכולם 'יש לי טרשת נפוצה אבל אני לא חולה'.
ב-28 באפריל ייערך בבית הספר החקלאי מקווה ישראל בחולון בוקר של כיף - להעלאת המודעות למחלה
ענת אילון מייסדת MS ישראל (חל"צ) ויו"ר הדירקטוריון - מערך תמיכה ארצי לטרשת נפוצה מזמינה אתכם ב- 2.6.17, במסגרת אירועי חודש המודעות הבינלאומי לטרשת נפוצה, להשתתף במירוץ וצעדת MS ישראל להעלאת המודעות לטרשת נפוצה
לפנייה לכתב/ת 
