לא יכול להתחבר ללברון ולמסי
אחד חסר חן, מהשני אפשר להוציא רגש אמיתי רק כאשר הוא מבקיע במעמדים מיוחדים. זה משאיר אותנו עם רונאלדו, הילד המעצבן, שלפחות נראה אנושי
אני לא יכול להתחבר ללברון ג'יימס - למשחק שלו, לסגנון שלו, זה פשוט חסר חן, כמעט וולגרי. סיקס פיט אלף ושני מטר רוחב של שרירים הם פשוט לא מה שאני יכול לחלום על להיות.
ובדיוק מאותה סיבה אני לא מתחבר לליונל מסי, המוטציה הזאת עם הרגליים הכי זריזות שהיו על דשא מעולם, שליטה אבסולוטית בכדור, שיווי משקל לא הגיוני וראיית הנולד שלא מביישת נביאים מהתנ"ך. הבן אדם פשוט לא הגיוני. מפלצת כמו לברון. הוא אי שם למעלה ורק גולים נורא ספציפיים במעמדים נורא מיוחדים מוציאים ממנו רגש אמיתי. הפסגות שלו כל כך גבוהות, הכל עובר לידו, חצי אל, חצי מפלצת.
כריסטיאנו, לעומתו הוא הילד המעצבן, המכוער, זה שמביא את הכדור ואם הוא לא משחק אף אחד לא משחק, הוא יוצא עם דוגמניות, נוסע במכוניות יוקרה ורוצה שכולם ידעו את זה, כי הוא אנושי, כי הוא שוויצר, כי הוא לא נמצא אי שם על האולימפוס. הוא מנסה להצטייר ככזה אך הוא יודע שמקומו הוא כאן איתנו, בני התמותה. וזו הסיבה שאני כן מתחבר לכריסטאנו רונאלדו.
לפנייה לכתב/ת 
