בלופט ה-Lifion בצ'לסי התיישבו חברי פאנל שופטים שנבחרו לבחון ארבע חברות היי טק שונות. בין חבר השופטים היו משקיעים מוכרים ומנוסים ובכירי היי טק, ביניהם שי טמבור, אדם רוטשטיין, עידו גבר וג'ואי לעוו.

לעוו (כן, האיות נאמן למציאות) מקדיש את כל מרצו לתמיכה ברעיונות ישראלים ומטרות ישראליות. כמי שבחר ללמוד באוניברסיטה העברית, להתנדב בישראל במלחמת יום הכיפורים, לממן מטרות חינוכיות ומלגות לסטודנטים אתיופים ופליטים במרכז הבינתחומי ולהקים את ISRAEL AT HEART, ארגון שמפגיש, בין השאר, בין סטודנטים ואמנים ישראלים לקהילות בארה"ב, לעוו הפך להיות אחד המשקיעים הגדולים בסטארטאפים ישראליים, השקעה שברוב המקרים, נראה שהוכיחה את עצמה. בשנים האחרונות הוא היה אחד הראשונים להשקיע ולתמוך בכל דרך בחברות כמו we work וטאבולה, עוד כשהיו בתחילת דרכן.

כשהוא בוחן את החברות השונות שמציגות מול חבר השופטים את הרעיונות שלהן הוא מתאר אילו אלמנטים חשוב לו לבחון. "דבר ראשון צריך לראות שהאנשים מאחורי הרעיון מאוד אמינים וחרוצים. הכימיה חשובה. הדבר הראשון שעולה זו אינטואציה. יהירות, למשל, זה משהו שאני לא יכול לקבל. לפחות במקרה שלנו, כשאנחנו מקבלים סטארטאפ ומשקיעים בו, אנחנו הופכים למעין משפחה, אנחנו מסייעים להם בכל צעד, גם ברמה העסקית וגם היומיומית. אם הרעיון נשמע טוב", הוא ממשיך, "חשוב לי לשאול כמה הם בקיאים בנוגע לשוק שאליו הם נכנסים, האם הם מוכנים לעבור מישראל לארה"ב, זה פקטור מאוד משמעותי, לפחות עבור המקימים. לאורך השנים ראיתי לא מעט ישראלים שחוששים לעבור. יש משפחה בישראל, הם חושבים שהאנגלית שלהם לא טובה מספיק, לא מבינים גם את התרבות כאן, אבל כל אלו ניתנים ללמידה .רק ככה אפשר להתרחב ולשווק כהלכה את הרעיון, זה משהו שלמדנו לאורך הדרך.

"היתרון שלנו הוא בחיסרון כי בגללו עלינו לעבוד קשה יותר". החברה המנצחת על הבמה

חבר אחר בחבר השופטים, הסטארטפיסט עידו גבר, הקים ביחד עם שותף את חברת פלוק לפני שבע שנים, עד שלפני כמה חודשים נקנו על ידי חברת וויקס. כשהוא בוחן את החברות השונות, חשוב לו לשים דגש על אלמנטים אחרים. "אני רוצה לראות שהחברות עונות על צורך משמעותי גם מבחינת הגודל וגם מבחינת הנחיצות. שלב הפיתוח של החברה משנה את הדרך בה בוחנים אותה. ככל שהחברה גדולה יותר חשוב לראות את הגידול בפועל". בכל הנוגע לישראליות הוא מוסיף ואומר: "אני לא חושב שיש יתרון בישראליות, אבל אולי היתרון שלנו הוא בחיסרון כי בגללו עלינו לעבוד קשה יותר".

ביחד בחנו חברי הפאנל את החברות שהציגו מולן את הרעיונות. ארבע החברות המציגות נבחרו על ידי מארגני הערב. "כל אחד מהמארגנים יכול היה להמליץ על עד 2 סטארטאפים", מסביר גיא פורה, מנהל פיצר פורוורד ומייסד פליי גרואנד שגם הנחה את האירוע. פורה הגיע לניו יורק כבכיר בחברת פרסום אבל מהר מאוד ייצר סטארטאפ משלו והפך לאחד המקדמים הגדולים של סטארטאפים ישראליים בארה"ב. "אני מרגיש שיש לי משימה לעזור לחברות מישראל להצליח כאן".

את בחירת הסטארטאפים שהוא רצה להציג עשה על סמך קריטריונים שנראו לו חיוניים. "לכל אחד היה המדד שלו, לי היה מדד של סטארטפים ישראליים שהם חשובים וגדולים. לכן בחרתי את אקוונט, שעוסקים בבעיה של שוק המכונות בתעשיות גדולות ששוויו 53 מיליארד דולר וחברת אן-פקט, להשוואת מכירים והזמנת שירותי הובלה דרך אפליקציה, בשוק ששוויו 16 מיליארד דולר”.

עם החברות הללו הציגו גם חברות עליהן המליצו מארגנים אחרים. טומיטו, סטארטאפ שמסייע לחברות לשפר ולייעל את שירותי הלקוחות שלהן וגרין-סקרינס, חברת פרסום ייחודית שמספקת לשווקי מריחואנה גדולים בקולורדו, וורג'יניה וושינגטון מסכים להצגת פרסום של חברות ייצור מריחואנה שונות באותן חנויות בהן השימוש במריחואנה חוקי והתעשייה גודלת במהירות.

כל חברה דיברה 5 דקות ונשאלה שאלות על ידי הפאנל למשך 5 דקות. גם בקהל של עשרות האורחים שהגיעו לאירוע ישבו בכירי עולם ההיי טק ולא מעט משקיעים שהגיעו במיוחד לבחון בעצמם את החברות. "גם אחרי שהוכרז הזוכה", מספר פורה, "כל החברות קיבלו פניות ממשקיעים פוטנציאלים".

הזכיה לא הוכרעה על ידי השופטים אלא דווקא על ידי הקהל. בתום שלב הנאומים והשאלות נתבקשו האורחים להיכנס ללינק דרך הטלפון שלהם ולבחור בזמן אמת את החברה המועדפת בעיניהם. התשובות הוצגו על המסך והציגו שיוויון בין חברת גרין סקרינס ואקוונט. בבחירה חוזרת זכתה חברת אקוונט. הפרס אגב, הוא ארוחת ערב חגיגית עם אחד מחברי הפאנל לבחירתם.

מקימי החברה, שחר חן ואסף מלוכנא, בחרו בג'ואי לעוו כשותף לארוחה. "אני מעריך אותו ומאוד מעניין אותי לדבר איתו", אמר חן אחרי הזכייה. הרעיון שלהם התחיל אחרי שחן עבד בניו יורק כאיש מכירות של חברת תוכנה. לאט לאט זיהה תמורות ושינויים בשוק בתעשיות הגדולות שהפסיקו למכור מכונות והחלו להתמקד בשירות. "בתעשיות גדולות חברות יכולות להרוויח הרבה יותר אם הן נותנות את המכונות אבל מרוויחות פר ייצור. לכן, אם המכונה מתקלקלת או משובשת, זה יוביל להפסד. אנחנו בנינו תוכנה שתזהה תקלות ובעיות עוד בטרם קרו. יש לנו מרכז פיתוח בישראל ותוך שנה מאז שהתחלנו הרעיון כבר הושלם והתחלנו לעבוד עם לקוחות". את הכסף הנדרש הם גייסו כמעט במלואו אבל לתחרות הגיעו בעיקר כדי לקבל פידבק וחשיפה. "היינו באירועים קודמים של שיבולת וסמכנו על גיא וכשנרשמנו עוד חסר לנו כסף אבל עוד לפני הערב הזה הספקנו לגייס אותו".

"אני מאמין שנעשה לפחות עוד אירוע אחד בזמן הקרוב", אמר פורה. "יש כאן אקו סיסטם של אנשים שדוחפים כאן בתנופה מטורפת את החברות הישראליות". אלון הרנוי, מנכ"ל שיבולת שמארגנת לא מעט אירועים לקידום העסקים הישראליים סיכם את האירוע כהצלחה. "האירוע היה על וויסקי וסושי, מאוד נעים וחברותי ומעבר לתחרות, נוצרו הרבה קשרים ועניין והמטרה הושגה".