להפועל באר שבע אין תחרות אמיתית
כול להיות שהיא תשלוט פה בשנים הקרובות, כי נכון לעכשיו אין מי שיתקרב לסגל המפלצתי של הקבוצה הזאת, בטח בליגה כזו חלשה
מזל טוב לבאר שבע, אלופה פעם שנייה ברציפות. בדרך כלל, כשקבוצה משחקת גם במפעל אירופי, היא לא לוקחת אליפות באותה שנה. אבל הפעם זה הצליח לה. הסגל של באר שבע הוא רחב ומגוון, ובאמת שכיף לראות את הפרויקט שאלונה ברקת בנתה שם. אבל צריך להסתכל על נקודה בעייתית - הליגה מאוד חלשה ואין לה יריבות אמיתיות.
מכבי חיפה לא במיטבה כבר 6 שנים, בית"ר קבוצה טובה כבר כמה שנים, אבל מאז ימי גאידמק לא באמת מצליחה להוות איזשהו פקטור וללכת עד הסוף, הפועל ת"א מדשדשת בתחתית, ומכבי ת"א? אולי היא עוד בליגה של ב"ש, אבל גם שם מתקשים להתרומם בלי זהבי. ובסוף, כשמסתכלים על זה לעומק, מגלים שאנחנו בליגה של שתי קבוצות, המממ, בעצם קבוצה אחת, כי למעט סגירת פער וקצת מאבק לא הייתה לנו פה באמת תחרות בין מכבי לבאר שבע. יכול להיות שהיא תשלוט פה בשנים הקרובות, כי נכון לעכשיו אין מי שיתקרב לסגל המפלצתי של הקבוצה הזאת.
אוהדי הפועל באר שבע(צילום: אורן אהרוני)
כשדברים טובים קורים מאחורי הקלעים בניהול, אז גם על המגרש יש תוצאות. זה מתחיל קודם כל מלשמור על שחקנים כמו ג'ון אוגו, טוני ווקאמה ומיגל ויטור, שלא ברור איך הם עדיין בב"ש. זו הדוגמה לאילו זרים צריכים להיות בקבוצה, ובאיזה כושר משחק היא צריכה להיות. נכון שיש ביקורות, שבחלק מהמשחקים השופטים באו לטובת באר שבע, אבל בסופו של דבר כל ניצחון הגיע לה.
אי אפשר שלא לבחור בברק בכר למאמן העונה, מכיוון שזה לא משנה מה עשו האחרים. הוא תמיד יצא לצאת מרגעי משבר ולא לאבד את הצפון. בכר מוכיח שנה שנייה ברציפות שהוא מאמן שמבין כדורגל, שומר על חדר הלבשה מאוזן, והכי חשוב - כשהקבוצה שלו על המגרש רואים אותה משחקת כדורגל. לבכר צפון עתיד מזהיר ומגיע לו לצאת לאירופה.
מבחינת מסורת, באר שבע לא נחשבת למועדון כמו מכבי חיפה או התל אביביות, אבל לאט לאט היא מתחילה לבנות כאן היסטוריה חדשה שפשוט יצטרכו להתרגל אליה.
לפנייה לכתב/ת 
הפועל באר שבע
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
