מזל טוב, ישראל
זו העת להכיר תודה ולחגוג את קיומנו כעם לא משנה היכן אנו ברחבי הגלובוס, כולנו מדינת ישראל. שחר עזאני בטור מיוחד ליום העצמאות
זו העת לעצור לרגע ולהינתק מסחף החיים השוטף וקוצף סביבנו. לעצור ולחשוב. לעצור ולהעריך, לומר תודה על הדברים הפשוטים שסביבנו, שאותם אנו לוקחים לעיתים קרובות מדי כמובנים מאליהם. רק תחשבו שאך לפני מאה שנה הייתה צריכה גולדה מאיר הקטנה להתחבא בביתה, הסגור ומסוגר בעץ וברזל, מפחד לחייה וחיי משפחתה עם הגעתם של פורעים לעיירה. תחשבו לרגע על סבא וסבתא שלנו, בין אם סבלו מיד הצורר הנאצי, מידם של פורעים עת גורשו ממדינות ערב עם קום המדינה או מכל צרה או צוקה שהיא שנחתה על ראשם רק בשל היותם יהודים. רק חשבו עליהם רצים קדימה להציל את חיי משפחותיהם וילדיהם, רצים מבלי להביט לאחור, עת נישאו מי על כנפי ברזל ומי בין גלי הים אל הארץ המובטחת. והמדהים הוא שכל זה לא היה מזמן. אפילו כאן, בארצות הברית הבטוחה, אך לפני כמה עשרות שנים הייתה מכסה לקבלת יהודים למוסדות להשכלה גבוהה, יהדות עמדה כמכשול בקבלה למועדוני חברים ואף שכונות שלמות היו סגורות בפני מגורי יהודים. האנטישמיות לבלבה בגלוי, ובואו נודה על האמת - היא אף פעם לא נעלמה, גם אם כיום היא מנסה להסתתר בקרנות רחוב עוטה גלימות שונות. בוא נודה על האמת - זכינו לחוות נס של אמת בדורנו.
כישראלים אשר נמצאים בארה״ב וברחבי העולם, אנו קשורים למדינת ישראל בקשרים עבותים של היסטוריה, מורשת, תרבות ולעיתים גם דת (בין אם אנו מכירים בכך ובין אם לאו). יחד עם זאת שהותנו מחוץ לישראל מאפשרת לנו לנסוק מעל למובן מאליו, להנות מן המתנה לה זכינו יחד עם התובנה העמוקה שבקלות, יותר מדי בקלות, יכל להיות גם לגמרי אחרת. יום העצמאות כשמו כן הוא: independence - אי תלות. אחרי אלפי שנות גלות וסבל, גורל העם היהודי לא יהא תלוי עוד בטוב ליבם - או רשעותם - של אחרים. יודע כל יהודי וישראלי באשר הוא כי מדינת ישראל שלו ואיתו. בין אם מדובר ב״חוק השבות״ המאפשר ליהודים באשר הם לעלות ארצה (רק תחשבו על הזכות הזו בראי אלפי שנים ולא רק שבעים השנה האחרונות ותבינו עד כמה מדובר בפלא של ממש) ובין אם באנטישימיות המרימה את ראשה המכוער. ראו למשל את פעילותו הייחודית של משרד החוץ הישראלי והנציגים הישראלים ברחבי העולם - לא רק פעילות בהיבט המדיני למען מדינת ישראל, אלא נוכחים ומסייעים גם במקרים של תאונת מטיילים בדרום אמריקה, שוד ישראלים באירופה, אסון צונאמי באסיה ובעוד כהנה וכהנה אירועים בחיינו האישיים, כיד הדמיון (והמציאות) הטובה עלינו. נציגי המדינה לא רק שלא מסיטים מבט, אלא מפשילים שרוול ויוצאים לסייע ככל שרק ניתן. האם כך נוהגת כל מדינה? בוודאי ובוודאי שלא.
קיומה של מדינת ישראל איננו - ואסור שילקח - כמובן מאליו. זו העת להכיר תודה ולחגוג את קיומנו כעם, כמשפחה רחבה. לא משנה היכן אנו ברחבי הגלובוס, כולנו מדינת ישראל.
חג עצמאות שמח
