מחקר חדש מגלה: אלה סוגי הדם שנמצאים בסיכון גבוה להתקף לב
חוקרים מצאו כי בעלי סוג דם A, B או AB, נמצאים בסיכון מעט גבוה יותר ללקות באוטם שריר הלב או בשבץ מוחי, בהשוואה לבעלי סוג דם O. האשם: רמות גבוהות יותר של פקטורי קרישה
האם אתם יודעים מה סוג הדם שלכם? כדאי לכם לברר, כיוון שייתכן שאתם בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. חוקרים מצאו כי בעלי סוגי דם מסוימים נמצאים ברמת סיכון מעט גבוהה יותר ללקות באוטם שריר הלב או באירוע מוחי, בהשוואה לבעלי סוג דם אחר.
ההבדל בין סוגי הדם נובע ממולקולות הקרויות אנטיגנים, המשובצות בקרומיות העוטפות את תאי הדם האדומים. מולקולות אלו מעוררות לפעולה את המערכת החיסונית. ישנם תתי סוגי דם רבים, אולם המוכרים הם A, B, AB, O ולכל סוג דם כזה קיים תת סוג נוסף הקרוי Rh.
בעלי Rh יקראו "פלוס" וחסרי המולקולה Rh יקראו "מינוס". כך, למשל, סוג דם "A פלוס" הוא כזה בעל מולקולת A ומולקולת Rh על גבי כדורית הדם האדומה.
בישראל סוג הדם השכיח ביותר הוא A+, הנמצא אצל 34% מהישראלים, אחריו O+ ששכיחותו 32%, ואחריו B+ ששכיחותו 17%.
סוג הדם עלול להיות סימן אזהרה
המחקר שהוצג לאחרונה בכנס החברה האירופית לקרדיולוגיה, ניתח מחקרים שכללו מעל מיליון ו-300 אלף איש.החוקרים בחנו את ארועי הלב בקרב 770 אלף איש בעלי סוגי דם שאינם O, וקבוצה של 510 אלף איש בעלי סוג דם O. מתוך הנבדקים בקבוצה הראשונה, לקו בהתקפי לב 1.5% איש, ו-1.4% מתוך הקבוצה השנייה.
כלומר, 15 מכל אלף איש בעלי סוג דם שאינו O סבלו מהתקפי לב, בהשוואה ל-14 איש על כל אלף בעלי סוג דם O. אף שהסיכון נראה קטן, כאשר הוא מתורגם לאוכלוסיה רחבה, המספרים גבוהים ומשמעותיים.
מחקרים קודמים כבר מצאו שאנשים בעלי סוג הדם הנדיר ביותר – AB, היו הפגיעים ביותר, ונמצאו בסיכון גבוה ב-23% לסבול מהתקפי לב. כשהחוקרים בחנו את ארועי הלב הקטלניים שגרמו למותם של החולים, לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות.
ראש צוות החוקרים, פרופ' טסה קול מאוניבסיטת גרונינגם שבהולנד, אמרה כי נדרש מחקר נוסף שיברר מה סיבת הסיכון המוגבר לבעלי סוגי דם מסוימים, אך הממצאים כבר עתה יוכלו לסייע ברפואה המונעת: "סוג הדם עשוי להיות סמן אזהרה יחד עם כולסטרול, גיל, מין ולחץ הדם".
כך למשל, ייתכן שבעתיד אלה בעלי סוג דם A, הסובלים גם מרמות גבוהות של כולסטרול, יתבקשו לאזן את לחץ דמם אף מתחת לערכים המקובלים כיום, בשל הסיכון המוגבר.
אצלנו, מסתבר, מרבית הישראלים אינם יודעים כלל מה סוג הדם שלהם: מסקר שערך מד"א לפני שנים אחדות עלה כי 48% מהציבור לא יכלו לנקוב בסוג הדם שלהם, 19% השיבו שהם חושבים שהם יודעים ו-33% השיבו כי אינם יודעים כלל – מרביתם גברים או בעלי השכלה תיכונית ומטה.
הדקות הקריטיות
אוטם בשריר הלב (התקף לב), הוא אחד מגורמי המוות המרכזיים בעולם המערבי, ואלפי ישראלים לוקים בו בכל שנה. מחקרים הראו שככל שהמטופל יגיע מהר יותר לבית החולים ויעבור צנתור, כך יפחת הנזק לשריר הלב, אבל רבים אינם מזהים את הסימנים המקדימים, ומגיעים באיחור רב - שגורם לנזק בלתי הפיך.
כ-10 אלפים איש בישראל לוקים מדי שנה בהתקף לב. כ-3,000 נוספים נמנעים מלהגיע לבדיקה בבית החולים על אף הסימנים המוקדמים ומתים בבתיהם, כך מגלים נתונים שנאספו בארץ בשנים האחרונות.
על פי הנתונים, רק 60% מחולים שעברו התקפי לב מגיעים לבית החולים תוך פחות מ-6 שעות מתחילת הכאבים בחזה, פרק הזמן שבו ניתן לפתוח את העורק החסום על ידי צנתור דחוף או על ידי תרופות הממסות את הקריש החוסם את העורק, וכך להציל את שריר הלב מנזק.
הגורמים המרכזיים להתקפי לב הם שילוב של גנטיקה, תזונה עתירת שומנים, הימנעות מפעילות גופנית, עישון וסוכרת. לפיכך, הימנעות מגורמי הסיכון, תפחית משמעותית את הסיכון להתקף לב (וגם לשבץ מוחי).
כדי לאבחן התקף לב, יש צורך בשניים מתוך שלושת הממצאים הרפואיים הבאים: סימנים מקדימים דוגמת אלה לעיל (לרוב לחץ בחזה), סימנים מתאימים בתרשים האק"ג ובדיקת אנזימים בדם. בבדיקה זו נמדדת רמתם של אנזימים המשתחררים לזרם הדם בזמן פציעה של שריר הלב כפי שמתרחש בעת התקף לב.
במקרה כזה, מובהל החולה בדרך כלל לצנתור. בפעולה זו מוחדר צנתר דרך שורש כף היד, או לעתים דרך המפשעה, ומאפשר לרופאים לבדוק את קוטר כלי הדם הכליליים המזינים את שריר הלב, ואף להרחיב כלי דם שנחסמו.
אוטם שריר הלב יוצר מגוון של סימפטומים אפשריים. אצל נשים במיוחד, יכול להופיע תסמין כללי כמו עייפות או כאבי גב, אולם הסימנים הקלאסיים הם כאבים במרכז בית החזה או ברום הבטן שמקרינים לאברים נוספים.
ייתכנו גם קשיי נשימה, בחילות, הקאות, חולשה קשה, עייפות והזעה מוגברת ללא מאמץ. חשיבות גדולה מאד יש לתזמון האבחון ותחילת הטיפול: ככל שזה יבוא מוקדם יותר, הנזק שייגרם ללב יהיה קטן יותר.
ההמלצות למניעה וטיפול
לאנשים בריאים מומלץ לגשת לבדיקת אק"ג מעל גיל 40 אחת לחמש שנים לפחות יחד עם בדיקות דם הכוללות רמות שומנים וכולסטרול.
מומלץ לרכוש מד לחץ דם ביתי, ולבדוק לאחר כמה דקות מנוחה ובסביבה שקטה ורגועה את לחץ הדם אחת לחודש לפחות.
ברגע האמת: בכל מקרה שבו אדם אינו חש בטוב ומגלה את אחד הסימנים שהוזכרו, הזעיקו את מד"א ללא עיכוב, בטלפון 101. צוות ניידת טיפול נמרץ יערוך בדיקת אק"ג ובדיקות נוספות, ובעת הצורך יבהיל לבית החולים.
עד להגעת מד"א, הורו לחולה לשבת או לשכב בהתאם לנוחיותו, מבלי להתאמץ. אין לאפשר לחולה לגשת אפילו לשירותים – כל מאמץ גם קל ביותר, עלול להחמיר נזק אפשרי ללב. אם החולה מאבד את הכרתו, יש להתחיל בהחייאה.
לפנייה לכתב/ת 
