שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    הכנסות הארנונה לנפש בת"א הכי גבוהות - 6,686 שקל
    לפי נתוני הרשויות המקומיות של הלמ"ס, בשנה 2015 הרשויות המקומיות הכניסו 56.8 מיליארד שקל. העלייה הגבוהה ביותר בהכנסות נרשמה בבית שאן, עם עלייה של 38%. הירידה הריאלית הגבוהה ביותר נרשמה בנתניה עם 14.5%. הרשויות המקומיות שנמצאות בתחתית דירוג אחוז ההכנסות העצמיות מאופיינות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, ורוב האוכלוסייה איננה יהודית
    הכנסות הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל בשנת 2015 רשמו עלייה ריאלית של 5.4% והסתכמו ב-56.8 מיליארד שקל, כך לפי נתוני הרשויות המקומיות של הלמ"ס. העלייה הגבוהה ביותר בהכנסות נרשמה בבית שאן, עם עלייה של 38%. הירידה הריאלית הגבוהה ביותר נרשמה בנתניה עם 14.5%. הכנסות בתקציב הרגיל כוללות הכנסות עצמיות, השתתפות ממשלה וכן הכנסות והעברות חד-פעמיות.

     

    בית שאן: העלייה הגבוהה ביותר בהכנסות (צילום: אילן ארד)
    בית שאן: העלייה הגבוהה ביותר בהכנסות(צילום: אילן ארד)

     

    המקום השני בעליית הכנסות הרשויות המקומיות שייך לראשון לציון – 25.8%, במקום השלישי מעלה אדומים עם 23.4% ובמקום הרביעי נצרת עילית עם 19.7%.

     

    ב-33 רשויות נרשמה ירידה ריאלית בהכנסות בתקציב הרגיל. הירידה הריאלית הגבוהה ביותר, כאמור, נרשמה בנתניה, עם 14.5%. גם בקריית ים נרשמה ירידה, של 10.2%, וכן בביתר עילית עם 3.7%, בבני ברק עם ירידה של 1.7% ובאילת עם 0.3%.

     

    ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות שהן בעצמן גובות מפרטים וממוסדות, כגון ארנונה כללית, אגרות ותשלומים, הסתכמו ב-2015 ב-34.4 מיליארד שקל – עלייה ריאלית של 3.7% בהשוואה ל-2014.

     

    מתוך 255 רשויות מקומיות, ב-71 רשויות חלה ירידה ריאלית בהכנסות העצמיות בשנת 2015. ההכנסות העצמיות היוו כ-60.6% מההכנסות בתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות, נמוך מהנתון שנרשם ב-2014 (61.7%).

     

    הרשויות שבהן שיעור ההכנסות העצמיות מהתקציב הרגיל היה הגבוה ביותר מאופיינות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה או שקיימת בהן פעילות מסחרית ענפה, למשל בתל אביב ההכנסות העצמיות היוו 84.4% מהכנסות העירייה. ביהוד הן היוו 79.5% מהכנסות העירייה ובהרצליה 77.6%.

     

    לעומת זאת, הרשויות המקומיות שנמצאות בתחתית דירוג אחוז ההכנסות העצמיות מאופיינות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, ורוב האוכלוסייה בהן איננה יהודית. למשל, ברהט ההכנסות העצמיות היוו 22.7% מהכנסות העירייה ובאום אל-פחם, הן היוו 26.8%.

     

    גידול בהכנסות מארנונה

    מהדו"ח עולה עוד כי הארנונה הכללית, שנגבית עבור שימושים כגון למגורים, עסקים, תעשייה, מלאכה וחקלאות, היוותה בשנת 2015 כ-66.3% מסך ההכנסות העצמיות בתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות. נתון זה גבוה מהנתון של 2014, שעמד על 65.7%.

     

     (למ"ס)
    (למ"ס)

     

    ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה כללית לנפש הסתכמה בשנת 2015 ב-2,749 שקל, גידול ריאלי של 2.7% לעומת שנת 2014.

     

    גבייה גבוהה של ארנונה לנפש נרשמה ברשויות בהן קיימת פעילות מסחרית ותיירותית אינטנסיבית, כמו למשל תל אביב יפו, שם נרשמה הגבייה הגבוהה ביותר של ארנונה כללית לנפש – 6,686 שקל לשנה. באילת נרשמה גבייה של 5,348 שקל לנפש לשנה. גבייה גבוהה גם נרשמה ברשויות המדורגות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה, כמו הרצליה עם 5,352 שקל לנפש לשנה, ורמת השרון עם 4,947 שקל לנפש לשנה.

     

    הארנונה למגורים בלבד שנגבתה בשנת 2015 הסתכמה בממוצע ב-1,194 שקל לנפש לשנה – עלייה ריאלית של 5.3% לעומת 2014.

     

    "כל נתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא נותן לי כלום"

    בכנס הרשויות המקומיות שערכה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במרכז השלטון המקומי בתל אביב, אמר הסטטיסטיקן הלאומי, פרופ' דני פפרמן, כי "לאחר מאמצים כבירים שלנו ושל משרד הפנים הצלחנו להגיע למצב שהמדד החברתי-כלכלי יחושב כל שלוש שנים מעכשיו, במקום כל חמש שנים ויותר".

     

    עוד הוא סיפר כי הכנסת החליטה בסוף 2016 שמה-1 בינואר 2017 יפורסם מדד פריפריאלי, "אבל אף אחד לא בדק איתנו אם אנחנו ערוכים לכך, לא בדקו אם אנחנו יכולים לחשב כל כך הרבה כל כך מהר. בסוף התחייבנו לחשב את המדד עד סוף שנה זו והוא יפורסם עד סוף אוקטובר 2017".

     

    ד"ר אחמד חליחל, סגן מנהל אגף בכיר בתחום דמוגרפיה וּמִפְקָד בלמ"ס, הסביר כי ההבדלים בין מפקד האוכלוסין, שהמהדורה הבאה שלו תפורסם ב-2020 ואיסוף הנתונים אליו נערך כבר עכשיו, לבין המציאות, נובעים מכך ש"חלק גדול ממשתתפי מפקד האוכלוסין בישראל, מרכז החיים שלו הוא בכלל לא בארץ. יותר מ-7% מהפעילים במרשם האוכלוסין לא חיים בישראל. בנוסף, יש גם ישראלים שנרשמו ככאלה שחיים ביישוב אחד, אבל בפועל חיים בכלל בישוב אחר".

     

    בדיון בנושא המדד החברתי-כלכלי, אמרה ראש המועצה המקומית גני תקווה, ליזי דלריצ'ה: "אתם (הלמ"ס) אנשי מקצוע, אבל נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם בבחינת 'הניתוח הצליח, אבל החולה מת'. כל נתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא נותן לי כלום, שום דבר שמסתמך על הנתונים האלה הוא לא אקטואלי. כשאני מקבלת נתונים שאומרים לי שאין זוגות צעירים בישוב, אני מסתכלת ושואלת למה אני פותחת 20 גני ילדים. אתם יכולים להתבצר בעמדתכם כמה שאתם רוצים, אבל בשטח זה לא מחלחל".

     

    חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי, אמר בכנס: "קיים אבסורד בכל מנגנון הסיווג והתקצוב של הרשויות המקומיות שנשען על המדד הסוציו- אקונומי. כיום, המדד מתייחס לרמות ההכנסה של התושבים ולא של הרשות ופעמים רבות אינו משקף את חוסנה הכלכלי. לכן, לעיתים אף מהווה תמריץ שלילי עבור ראש הרשות, שהרי שיפור ברמת החיים של תושביו, גורר הפחתת תקציבים משמעותית הפוגעת בשירותים העירוניים. אנו קוראים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולממשלת ישראל לשנות את שיטת החישוב כך שתמדוד את היכולת הכלכלית האמיתית של הישוב".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הכנסות הארנונה לנפש בת"א הכי גבוהות - 6,686 שקל "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים