רכבת הזרים בכדורסל הישראלי
89 זרים משחקים/שיחקו העונה בליגת העל, ותפקידם של הישראלים הוא בעיקר לא להרוס. רק אצלנו: שחקן (האוול) מתחיל את העונה כזר בקבוצה אחת (הפועל ת"א) ומסיים כישראלי בקבוצה שנייה (הפועל ירושלים)
בואו נדבר רגע על תופעת הזרים בכדורסל הישראלי. קודם כל אקדים ואומר שבמשך ההיסטוריה נחתו כאן זרים שהעלו ושדרגו את הרמה של הקבוצות בארץ – מאולסי פרי ונייט האפמן ועד שאראס ואנתוני פארקר. יחד עם זאת, תרשו לי לחזור למילה "תופעה". בלי לשים לב, הכדורסל בארץ עבר עם השנים סוג של תהליך לא בריא, לפיו הזרים הם הקבוצה ולא חלק ממנה, ותפקידם של הישראלים הוא בעיקר לא להרוס.
כמות הזרים שמשחקים/שיחקו כאן העונה הגיעה ל־89 (!) גם החוק הרוסי השנוי במחלוקת, המחייב לשחק עם שני ישראלים בכל רגע נתון, לא עצר את בעלי הקבוצות מלהמשיך להנחית זרים בלי הפסקה.
ובחזרה למילה "תופעה" והפעם נדבר על "המתאזרחים". רציתם ישראלים על הפרקט – קיבלתם. אם בעבר שחקנים היו צריכים להשתקע בארץ שנים ולהרוויח ביזע ובלא מעט דמעות אזרחות (ראו ערך קורי קאר), כיום מספיק שהדודה של השכנה ישבה לארוחת ערב עם יהודי (תשאלו את טיילור רוצ'סטי). ואיך אפשר בלי להזכיר את הדובדבן שבקצפת, הלא הוא ריצ'רד האוול. הרי אין כמו להתחיל את העונה כזר בהפועל ת"א ולסיים אותה כישראלי בהפועל ירושלים. רק בישראל.
כיום משחקים בליגת העל לא פחות מעשרה מתאזרחים ונראה שהמספר רק יגדל בשנים הקרובות. אז נכון, קבוצות רוצות להצליח ולא תמיד הדרך משנה וגם האוהדים סותמים את פיהם כשהקבוצה רצה – אז למה לא, רק במחזור הקרוב אבקש את עזרתכם שתסבירו לי מי זו עירוני נהריה ומי זו מכבי ראשל"צ.
לפנייה לכתב/ת 
