נגעו בשמיים

בשיתוף התעשייה האווירית

עומר פינטו מחיפה יושבת בסימולטור הטיסה של מטוס ה-35-F החדש במטה חברת לוקהיד מרטין בטקסס ומתרגשת. היא עוד לא בת 17 ואין לה אפילו רישיון נהיגה על מכונית, אבל הידיים שלה מחליקות בטבעיות על מוט ההיגוי של המטוס המתקדם בעולם. בהנחיית מדריך הסימולטור היא מנווטת במקצועיות מרשימה את המטוס מהמראה לנחיתה, וכשכולה קורנת מאושר היא מביטה סביבה ומגלה: “החלום שלי זה להיות טייסת בצה”ל ולהטיס 35-F אמיתי”. 

עומר היא אחת מ-100 תלמידות כיתה י"א מצטיינות במדעים שהשתתפו בחודשים האחרונים בפרויקט "מהנדסות העתיד 2" שנערך בשיתוף התעשייה האווירית, "ידיעות אחרונות" ו-ynet. במשך שלושה חודשים זכו התלמידות לשמוע הרצאות מפי נשים מובילות בתעשיות הביטחוניות ובעולם ההיי-טק, ערכו סיורים במפעלי התעשייה האווירית והשקיעו שעות רבות בגולת הכותרת של הפרויקט - סדנאות שבהן עבדו יחד עם מהנדסות מהתעשייה האווירית ששימשו להן כמנטוריות, על מציאת פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך לבעיות יומיומיות מוכרות.

(צילום: אנג'ל דלקואטו, לוקהיד מרטין)

התלמידות - עומר פינטו מחיפה, מיכל שפירא מפתח תקווה, הילה פישמן מאור יהודה ועינב הרמלין ממכבים - זכו לאירוח כיד המלך. אף שהן אינן לקוחות פוטנציאליים, נציגי ממשלה או אפילו קולגות מהתחום, אררבע התלמידות הישראליות זכו ליחס השמור בחברה לאח”מים. החל מהעובדה שהמארחים טרחו לענוד לכבודן סיכת דש עם דגל ישראל, דרך המצגות המקצועיות שנערכו להן ממש כאילו היו טייסות שתכף צריכות לצאת לגיחת הפצצה ביעד סודי, וכלה בליווי הצמוד של צלמים שתיעדו והנציחו כל רגע מהביקור.

הן זכו לסייר בפס הייצור של ה”אדיר”, השוכן במבנה שנמתח לאורך מייל שלם בעיר פורת נורת’ שליד דאלאס, ולראות איך חלקי המתכת המונחים בצידו האחד של פס הייצור הופכים - 1.6 ק”מ ושנתיים אחר כך - למטוס מוכן למסירה בצידו השני (עוד שנה לוקח לייצר את החלקים השונים לפני ההרכבה).

הן זכו להתנסות בסימולטור הטיסה המתקדם של ה35-F, וסיירו גם בפס הייצור של ה-16-F, שקצת נדחק הצידה לאחר שאיבד את הבכורה לטובת אחיו הצעיר והמתקדם. במפעל הטילים הן זכו לסיור במרכז החדשנות החדיש והמאובזר והשתעשעו עם שלל משחקי מציאות מדומה, שאמורים לעודד את היצירתיות של המהנדסים ולהוביל אותם להתנסות ברעיונות חדשים - אבל הם בעיקר כיף גדול.

הבנות נפגשו עם בכירי המהנדסים והמהנדסות בחברה ושמעו מהם על האתגרים שניצבו בפניהם כשתיכננו את ה”אדיר”. הן למדו על הבעיות, על הפתרונות ועל דרכי היישום, ונפגשו לשיחה מעוררת השראה עם סגנית נשיא לוקהיד מרטין האחראית על פרויקט ה-16-F, סוזן אוטס.

(צילום: אנג'ל דלקואטו, לוקהיד מרטין)

אוטס, מהנדסת במקצועה, החלה לעבוד בחברה לפני 30 שנה והתקדמה על לתפקידה הנוכחי הבכיר. הבנות שאלו אותה אם תמיד ידעה שזה מה שתרצה לעשות, והיא השיבה שבכלל רצתה להיות אסטרונאוטית. “הייתי טובה במתמטיקה, במדעים ובספורט”, סיפרה להן, “והתקבלתי לקולג’ על מלגת כדורסל. בגלל החלום להיות אסטרונאוטית החלטתי ללמוד הנדסת חלל. זה היה בתחילת שנות ה-80, כשהתחום הזה כלל לא היה מקובל. אהבתי ללמוד איך דברים עובדים ולפתור בעיות, זה מה שהלהיב אותי”.

כשהגיעה ללוקהיד מרטין מצאה את עצמה אוטס מנסה להשתלב בחברה שכמעט כל המהנדסים בה היו גברים. “אני תחרותית מטבעי”, היא נזכרת, “ורציתי להראות להם שאני טובה לפחות כמוהם”. הטיפ העיקרי שלה לבנות, כמי שעשתה את זה והגיעה לדרגים הבכירים ביותר, הוא לא להירתע אם משהו לא מצליח - ולראות כל בעיה כאתגר ולא כמכשול.

גם במפעל הטילים התלמידות פגשו מהנדסות צעירות ומבוגרות, שגם הן שמחו מאוד לתרום להן מנסיונן ולתת להן עצות לקריירה בתחום ההנדסה. כולן הסכימו שהדבר החשוב ביותר הוא לדעת להגיד כן במקום לא. להגיד כן להזדמנויות חדשות, להגיד כן להצעות שמוציאות אותך מאיזור הנוחות, להגיד כן לאתגרים. כולן גם המליצו לבנות בחום אף פעם לא להסס לשאול שאלות ולעולם לא להסס להשמיע את קולן, להגיד מה שהן חושבות ולהציג את עמדתן, גם אם הן נשים צעירות שמדברות עם גברים מבוגרים מהן שחושבים שהם יודעים הכל.

צפו במהנדסות העתיד בסיור ייצור הכנפיים ל-F35 בתעשייה האווירית:

הבנות שתו את הדברים בצמא, ואז הגיע תורן להציג בפני המארחים את המצגות שהכינו במסגרת “מהנדסות העתיד”. הן סיפרו במקצועיות (ובאנגלית!) על דרך חדשה לכיבוי שריפות מהאוויר, על אביזר שיכול לזהות סם אונס, על מערכת רחפנים שתסייע לנכים להגיע ממקום למקום ועל עגלות חדשות שתיכננו למטוסים. המארחים האזינו ברוב קשב והתלהבו מהחדשנות, היצירתיות והרעיונות המעניינים. כיאה לקהל של מהנדסים, אף אחד לא אמר שהרעינוות שהציגו הם בלתי אפשריים או שהם נשמעים כמו מדע בדיוני. להפך, כולם כבר התחילו לחשוב איך אפשר להפוך את הרעינוות של הבנות למסחריים.

למרות השעות הארוכות על הרגליים והביקור הקצר הבנות היו מלאות אנרגיה ולא פיספסו שום הזדמנות לקצת שופינג או לטעימה ממה שיש לפורת’ נורת’ להציע. לטיסה חזרה הן עלו נפעמות ומותשות. “בהתחלה לא ידעתי איך מה שאני לומדת בבית הספר יהיה רלוונטי לחיים שלי, ומה אפשר לעשות עם זה”, סיכמה הילה פישמן את הביקור, “אבל פרויקט מהנדסות העתיד והביקור בלוקהיד מרטין עזרו לי בזה”. ומיכל שפירא הוסיפה: “לא היה לי מושג מה אני רוצה לעשות בחיים - והפרויקט הזה בהחלט נתן לי כיוון והשראה”.

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות" 

בשיתוף התעשייה האווירית