שתף קטע נבחר

אומרים אהבה יש בעולם

זה הסיפור הנפלא של שרה מורגן, מורה ממנהטן, ועידו כחלון, שנפצע קשה בשירות בגולני. מפגש מקרי דרך ארגון ‘בלב אחד’ בניו יורק הפך לאהבה גדולה ובעוד כמה חודשים גם לחתונה. סיפור נהדר לשבת

"אני מאמין באמונה שלמה בכח ההבראה האדיר הטמון באהבה", אמר פעם הסופר דוד בן יוסף. "אני מאמין באמונה שלמה באוצר הרפואי המסתורי שקוראים לו אהבה, זה האוצר אשר אנשים משתוקקים אליו כל כך כי הם יודעים במעמקי נפשם שהוא יכול להציל אותם". אין כנראה ניסוח מדויק מזה לסיפור אהבתם של שרה ועידו, שממש בעוד מספר חודשים יעמדו תחת החופה ויינשאו בישראל. מי שישיא אותם בטקס בחגיגי יהיה הרב אוריאל ויגלר, בזכותו הכירו השניים.

 

הרב ויגלר עומד בראש ארגון ׳בלב אחד׳ שפועל במסגרת בית חב״ד במנהטן עוד משנת 2009 כשמבצע חד פעמי הפך למנהג מבורך. ״באותם ימים״, מספר ויגלר, שליח בית חב״ד באפר ווסט סייד, ״הבנו שיש הרבה חיילי צה״ל פצועים והחלטנו לפנק כמה מהם ולממן עבורם טיול מהנה בניו יורק. אז״, הוא מודה, ״לא תיארנו לעצמנו כמה גדול הוא יהפוך להיות״.

 

הארגון מאז, מטיס חיילים פצועים מספר פעמים בכל שנה לטיול מפנק בארה"ב, עם אינספור חוויות, בין השאר ארוחות ערב גדולות, ערבי רווקות ורווקים מקומיים לכבודם, אירועים עם מאות אורחים, כשלצידם לאורך כל הדרך חברי הקהילה היהודית שמלווים אותם, שומעים את סיפורם ולומדים קצת יותר על האנשים שמאחורי הכותרות. הרבי מספר שהקשר של החיילים עם הקהילה שחיבקה אותם לאורך ימי הטיול ממשיך להיות חם וזמין גם אחרי שחוזרים לישראל ועוזר להם להתחזק ולהשתקם.

 

"נלחם על חייו באופן מעורר הערכה". עידו ושרה ()
"נלחם על חייו באופן מעורר הערכה". עידו ושרה

 

הקשר החם ביותר שנרקם הוא ללא ספק סיפור האהבה של שרה מורגן, מורה ממנהטן, ועידו כחלון, איש ביטוח מתל אביב שסבל שנים ארוכות מפציעת לחימה קשה. שרה, 33, גדלה בלונג איילנד וחיה שנים ארוכות עם אמה בפנסילבניה. בביקור מקרי בבית חב"ד בפנסילבניה הכירה את הרב ויגלר. כשעברה זמן קצר אחר כך למנהטן החלה לפקוד את בית חב"ד בניהולו והתנדבה בארגון 'בלב אחד'. "מאוד התרגשתי מהמטרה החשובה של הארגון", היא מספרת. "היה חשוב לי לתרום ולהביע הכרת תודה לכל החיילים שהקריבו כל כך הרבה". בכל ביקור של חיילים פצועים בארה"ב, שרה הייתה שם. לעזור, להקשיב ולשמח. "ריגשה אותי בכל פעם מחדש המחויבות שלהם לישראל. איך הם שרדו למרות ההתמודדות הקשה, איך הם בחרו בטוב ונלחמו למען החיים שלהם".

 

לפני קצת פחות משנתיים שרה התיצבה עם אמה, כמו בכל ביקור חיילים, ללוות אותם בניו יורק. כשחיילים הגיעו בערב הראשון לפסל החירות, היא הייתה שם ללוות אותם ולא שוכחת את המפגש הראשון עם אחד החיילים, עידו.  "שאלתי אותו, כמו את כולם, לשמו. הוא ענה לי עידו’ אבל לא כל כך הבנתי. כדי לעשות את זה ברור יותר הוא אמר, זה כמו I DO". אחרי ששניהם הסמיקו מעט המשיכו בטיול ושרה מספרת שהתרשמה יותר ויותר מעידו. "הוקסמתי מהדרך שבה סיפר את סיפורו. מעומק הפציעה וההתמודדות הקשה לעומת הבן אדם שמולי, שבחר בטוב, שנלחם על חייו באופן מעורר הערכה".

 

עידו, 33, נפצע כחייל גולני בשנת 2003. תקופה ארוכה הוא היה מורדם ומונשם, הוא עבר מרמב”ם לתל השומר במחלקות טיפול נמרץ ואחרי זה למעלה משנתיים בשיקום בבית לוינשטיין. "נוצר הרבה נזק בגלל שאחרי הפציעה לא נשמתי למשך זמן ארוך מדי", הוא מסביר, "וצד ימין שלי נפגע גם מבחוץ וגם באיברים פנימיים". במסגר השיקום למד לתפקד בתנאים החדשים, וללמוד הרבה פעולות בסיסיות מחדש.

 

"כשאדם נותן, הוא מקבל הרבה יותר". הזוג המאושר ()
"כשאדם נותן, הוא מקבל הרבה יותר". הזוג המאושר

 

אל הטיול הוא הגיע כשזו הפעם הראשונה שלו בניו יורק. הוא ידע שמעבר לחוויות שצפויות להם, יעברו החיילים סדנא מיוחדת להתמודדות עם פוסט טראומה PTSD. "עשו לנו טיפול באמצעות וידאו כשכל אחד יצר וידאו משלו על החוויה שלו וההתמודדות שלו".

עידו בחר, לדבריו, לערוך סרט אופטימי. "בחרתי להכין סרט בלי מילים, בו אני בעצם רץ בסנטרל פארק ומשום מקום נתקל ונופל. בשלב הזה נשמעו ונראו אפקטים של פיצוצים ורואים שהעולם משתנה. בסרט הכל הופך לשחור לבן. זה שיקף תהליך שעבר עליי, אדם שרץ, מתנהל רגיל ומשום מקום מקבל בומבה שמשנה את חייו ועליו להתמודד עם זה. רציתי להראות בלי לטשטש שיש תקופה של שחור לבן, של ימים יותר עצובים, מדאיגים, שבהם קשה לראות את התקווה, אבל כשאתה מתבונן פנימה ומסתכל על החיים מהצד, אתה מקבל החלטה אם לוותר או לחזור למסלול. רואים שאני מסתכל בסרט ימינה ושמאלה על ילדים ומשפחות ומחליט שיש למה להמשיך ולרוץ. ואז מחזירים צבע לוידאו".

 

ממש כמו בסרט, באותם רגעים, הצבע הגיע גם לעיניה וליבה של שרה. "הוקסמתי מהדרך שבה הוא תיאר את התהליך שעבר עליו בוידאו. הרגשתי מאוד קרובה אליו והבנתי אותו הרבה יותר”.

 

לאורך ימי הטיול התקרבו השניים יותר ויותר וקשה היה לפספס את הפרפרים שבאוויר. בתום הטיול עידו הזמין את שרה לישראל ולמרות שתכננה להגיע רק בסוף אותה שנה, מיהרו להקדים והגיעה לישראל כבר בפסח. "אחרי שהצטרפה לארוחת חג בבית משפחתי בבנימינה, ידעתי שאני אוהב אותה ורוצה שתהיה אשתי".

 

גם שרה מספרת שהמפגש עם המשפחה היה "מדהים", ובישראל היא כבר מזמן התאהבה. היא הגיעה בחופשת הקיץ שוב לישראל, עמלה על לימודי אולפן, עזבה את עבודתה כמורה ובחורף האחרון עברה באופן רשמי מניו יורק לתל אביב. "אני אוהבת את ערכי המשפחה בישראל, את הסביבה היהודית", היא מסבירה, "לא רציתי לחכות".

 

"כשאתה כאן, אתה מרגיש בטוח". שרה ועידו ()
"כשאתה כאן, אתה מרגיש בטוח". שרה ועידו

 

החודש הראשון לעלייה לא היה פשוט. "לא היו לי חברים, לא ידעתי את השפה, את הכיוונים, אבל עכשיו אני מרגישה בבית והרבה יותר טוב לי כאן. איכות החיים בישראל טובה יותר", היא טוענת. "עם משפחה בראש, עם הנאה מחוץ לעבודה, והחיים פשוטים יותר ונהנים יותר. שנים חששתי להגיע לישראל, פחדתי. אבל כשאתה כאן אתה מרגיש בטוח יותר מבכל מקום אחר".

 

שנה אחרי שהבינו שזה זה באותה ארוחת חג, הגיע שוב חג הפסח ועידו נסע לכמה ימים למסיבת רווקים של חבר. כשנחת, שרה חיכתה לו בשדה התעופה. הוא הלך לקראתה ואחרי חיבוק ארוך, כרע ברך לעיני כל הנוכחים בשדה והציע לה להנשא לו. היא כמובן הסכימה בעיניים דומעות כשמסביב מגיחים כל החברים והמשפחה ומחבקים את השניים בהתרגשות.

 

באוקטובר, האהבה שנולדה בניו יורק תתמסד באופן רשמי בישראל. הרבי ויגלר נרגש מהחדשות. "חז"ל מלמדים אותנו שכאשר אדם נותן, הוא מקבל הרבה יותר. סיפור האהבה הנפלא של שרה ועידו הוא עדות לכך. שרה התנדבה, השקיעה את זמנה ומרצה כדי לשמח חיילים פצועים. היא נתנה מעצמה אבל בסופו של דבר קיבלה הרבה יותר בחזרה. היא קיבלה שותף לחיים. דרכי ה' נסתרות בהחלט. אני שמח", הוא מוסיף, "שהשניים מצאו זו את זה ואני מחכה בשמחה לערוך את טקס הנישואין שלהם בישראל".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נתינה שהובילה לאהבה. שרה ועידו
מומלצים