תנועת החמא"ס – אותה גברת בשינוי אדרת
זה היה בקיץ 1987 בעיר עזה. כמה פלסטינים מוסלמים אדוקים, שהשתייכו לקבוצת "אלמוג'מע אלאסלאמי" - פלג עזתי של האחים המוסלמים במצרים - בראשותו של השיח' אחמד יאסין, נכה ישוב על כיסא גלגלים, נועדו יחדיו למספר מפגשים ארוכים ודנו עמוקות ברעיון הקמתה של תנועה חדשה בשמי המזרח התיכון, בשם "תנועת ההתנגדות האסלאמית" – החמא"ס (בערבית –"חרכה מקאומה אסלאמיה". פירוש המילה חמאס-התלהבות). בדצמבר אותה שנה יצאה החמא"ס אל האור והפציעה בשמי הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
אגב כך, אירוע משמעותי מאד נוסף התרחש באותו חודש דצמבר- פרוץ האנתיפאדה הראשונה בשטחים. כבסיס אידיאולוגי מוצק שיהווה תפיסת יסוד תנועתית, חיברו אנשי התנועה אמנה (מת'אק בערבית) ארוכה ומפורטת, הכוללת את כל העקרונות הדתיים, הלאומיים, הפוליטיים והחברתיים בהם דוגלת התנועה. תוכן האמנה נושא אופי אנטישמי מובהק, מציג תפיסת עולם אסלאמית קיצונית ומדגיש את חזונה האידיאולוגי של החמא"ס בדבר חיסול מדינת ישראל באמצעות מאבק מזוין ממושך.
על מנת להמחיש את אופיה הברור, הנוקשה והדוגמטי של אמנת החמא"ס ביחס לישראל, אצטט כאן מספר משפטים מרכזיים אשר מתמצתים את המשנה האידיאולוגית ולקוחים מתוך שלושים ושישה סעיפיה, לא נגענו:
א. דרכה של תנועת ההתנגדות האסלאמית היא דרך האסלאם, ממנו היא שואבת את רעיונותיה, מושגיה ותפיסותיה על העולם, על החיים ועל האדם...
ב. תנועת ההתנגדות האסלאמית הינה אחת הזרועות של האחים המוסלמים בפלסטין...
ג. תנועת ההתנגדות האסלאמית היא חולייה אחת מהחוליות של מלחמת הקודש (ג'האד) בעימות עם הפלישה הציונית..
ד. אללה הוא תכליתה, הנביא הוא דמות המופת שלה, הקוראן הוא החוקה שלה, מלחמת הקודש היא דרכה והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה...
ה. אדמת פלסטין היא אדמת הקדש אסלאמי לדורות של מוסלמים עד יום תחיית המתים. אסור להפקיר אותה או חלק ממנה או לוותר עליה...
ו. אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'האד. באשר ליוזמות, ההצעות והועידות הבינלאומיות, הרי הן בזבוז זמן והבל הבלים...
ז. הג'האד חובה אישית על כל מוסלמי...
(מתוך מסמך מרכז המידע ולמודיעין וטרור)
כפי שניתן להתרשם – והאמנה כוללת אמירות ברורות נוספות ביחס למאבק המזוין שהחמא"ס והפלסטינים כולם נדרשים לקיים עד חיסולה של היישות הציונית – השיח' אחמד יאסין ושאר מנהיגי התנועה לא השאירו סדק אחד בעמוד השדרה האידיאולוגי החד משמעי והטוטאלי.
אמנה זו שרירה וקיימת מזה שלושה עשורים, תקופה ארוכה ביותר במהלכה פקדו את האיזור ואת הסכסוך הישראלי פלסטיני תמורות רבות משמעות ואירועים מטלטלים, כמו גם את תנועת החמא"ס עצמה. מארגון טרור מחתרתי הפכה התנועה בעשור האחרון לשלטון ולגוף ממשלי רב זרועי, אשר ניהל במקביל שתי מערכות גדולות: המשך הפעלת טרור נגד מדינת ישראל בכל הצורות האפשרויות (ירי טילים קצרי וארוכי טווח, חפירת מנהרות לישובים אזרחיים, תכנון פיגועי התאבדות וירי, הנחת מטענים, חטיפות ועוד), לצד ניהול מדיני-אזרחי של הממשל ברצועת עזה על כל המשתמע מכך כשלטון.
לאורך תקופה זו נאלצה החמא"ס להתמודד עם אתגרים חדשים ומורכבים, שנבעו בין השאר נוכח "קפיצתה למים הפוליטיים" ושאיפתה המתמשכת לשלוט ולהנהיג את רצועת עזה, ויותר מכך – להדיח את הרשות הפלסטינית ולהוביל את הזירה הפלסטינית כולה, תוך השתלטות פוליטית על אש"ף וכיבוש מעוזי השלטון הפלסטיניים גם ביהודה ושומרון. השינויים הדרמטיים הפוקדים את המזרח התיכון והמדינות המוסלמיות והערביות הסובבות את האיזור (מהפכות האביב הערבי, מלחמות האזרחים, המאבק הסוני-שיעי, צמיחת דאע"ש, משבר כלכלי רחב ועוד) משליכים באופן ישיר גם על תנועת החמא"ס, הנאלצת לנווט בין השינויים הללו ולמצוא את דרכה.
כל זאת, גם במקביל לסבבי לחימה ארוכים מול ישראל (כאשר צוק איתן היה הקשה מכולם הן עבור ישראל והן עבור החמא"ס) הפוגעים מהותית במשאבי התנועה, בתשתיות שלה וביכולת השיקום של רצועת עזה. לא זו בלבד, אלא שיחסיה עם הרשות הפלסטינית עלו על שרטון ומעידים על משבר פוליטי בלתי פתיר, בשלב זה, בין שני הצדדים, בכל הנוגע לאפשרות להגיע לאחדות פנימית ולפיוס.
המגמות המתוארות לעיל הובילו את ראשי החמא"ס בשנים האחרונות לתהליך מתמשך ונוקב של דיוני עומק פנימיים באשר לדרכה של התנועה, ובעיקר לחיפוש אחר נתיבים אשר יחלצו אותה מהמשבר הקשה בו היא נתונה, תוך הרחבת המעגלים התומכים בה והגברת ההכרה והלגיטימציה בה מצד מדינות המערב, מדינות ערב (דגש על מצרים יריבתה) והחברה הפלסטינית.
מתוך שכך, גיבשה החמא"ס מסמך מדיני חדש המעדכן את "סדר יומה המדיני-פוליטי" ושולח מספר מסרים חדשים לכאורה לקהלי היעד השונים. הרעיון המרכזי העומד מאחורי מסמך זה, שאינו מחליף את האמנה הוותיקה אלא מתווסף אליה, הוא ליצור תדמית חדשה לחמא"ס, פרגמטית ורכה יותר, אשר כביכול "נוחה יותר לעיכול" בקרב קוראיה דובריה האנגלית והערבית כאחד. הדמות המרכזית העומדת מאחורי המסמך, מטרתו ותוכנו, הינה ח'אלד משעל הידוע, אשר עמד בראש הלשכה המדינית של התנועה (מעין קבינט) מזה כעשרים שנה ופינה את מקומו לאסמאעיל הניה, אשר שימש כראש ממשלת החמא"ס ברצועת עזה.
במקביל לתפקידו החדש של משעל ב"מועצת השורא" של החמא"ס (מעין מועצת החכמים"), הרי שהוא אינו מתכוון לעשות לביתו, לפרוש לתחביב כלשהו או לכתוב ספר זכרונות, אלא לסלול את דרכו להנהגת הזירה הפלסטינית לאחר שאבו מאזן יפנה את מקומו. לאור זאת, ונוכח שילוב האינטרסים האישיים והתנועתיים בדבר ייצוב תנועת החמא"ס והיחלצותה מהמשבר, פרסמה כאמור החמא"ס את המסמך החדש, הכולל אמירות מרוככות יותר מאלו המופיעות באמנת היסוד. הקורא המערבי הממוצע, אשר אינו מתעמק במשנה האידאולוגית האמיתית של החמא"ס, ימצא במסמך זה משענת להיאחז בה ויניף אותו לראווה בטענה כי "לפנינו תנועה אחרת" אשר נטשה את הדרך הקיצונית. הקורא המלומד, ובהם אתם, ימצא כי מדובר בתחפושת, וכי בבסיסה נותרה החמא"ס עם אותם עקרונות אידיאולוגיים-דתיים ביחסה לציונות ולישראל, וכל שעשתה הוא "לעטוף את המסרים החדים באריזת מתנה".
את תוכנו של המסמך החדש - העושה גלים במערב – נפרט במאמר הבא.
