הבנייה הגאונית של הסלטיקס

באליפות האחרונה של בוסטון כולם דיברו רק על הטריו, ושכחו שהם גידלו חבורה שלמה של שחקנים צעירים, כולל פול פירס שהיה שחקן בית, כלומר אחד שהגיע מהדראפט ונשאר שם עד לתהילה של כוכב. אבל מלבדו היו שם גם רונדו, שהיה הרכז הפותח בעונת האליפות, למרות שמות גדולים כמו סאם קאסל ואדי האוס. לרונדו מניות באליפות ההיא כמו לכל אחד מהטריו. קנדריק פרקינס היה בעונתו החמישית והשתפר מעונה לעונה, עד שקובי בראיינט "טיפל" בברך שלו שנתיים אח"כ וחיסל לו את הקריירה (הוא חזר מהפציעה, אבל נעלם). גם גלן (ביג בייבי) דייויס וליאון פואו היו מחליפים לגבוהים והשכיחו את הוותיקים שהיו שם (סקוט פולארד, פי.ג'יי בראון וג'יימס פוזי). טוני אלן היה מחליף יחיד בעמדות 3-2. זו הייתה קבוצה שהסתמכה בעיקר על שחקני בית צעירים והייתה זקוקה לחיזוק נקודתי, שהגיע בדמותם של גארנט ואלן.

האידיליה הופרעה קשות כאשר צוות המאמנים, דוק ריברס וטום ת'יבודו, החל לנהל את הקבוצה כשוק בשר. שתי טעויות נעשו. פואו נפצע ושוחרר מיידית, במהלך שהזכיר יותר את סופו של הסוס מחוות החיות של ג'ורג' אורוול מאשר ניהול קבוצת כדורסל. מאוחר יותר הם נפטרו גם מקנדריק פרקינס וגלן דייויס מסיבות דומות, והריצו את הטריו המזדקן עד שנפל מהרגליים במרדף חסר תוחלת אחרי עוד ועוד ניצחונות בעונה הסדירה.

סלטיקס(צילום: AFP)

חייבים יתרון ביתיות בפלייאוף, הם אמרו. ומה אם מישהו ייפצע? למשל פציעות עומס? אין בעיה, נזרוק כל מי שייפצע, כולם יודעים שאנחנו רצים לעוד אליפויות. כולם יירצו לבוא לפה... קדחת. אף אחד לא רצה לבוא לבית הקברות הזה, ולהיות חלק ממטחנת הבשר. זה היה מגעיל  ולא חשכתי את שבט לשוני מצוות המאמנים הכושל. זו לא הייתה הרוח של בוסטון. הם הדיחו מהחמישיה את ריי אלן (שנפצע), והראו לכל הטריו את הדרך החוצה, וגם לרונדו. יצא לכולם החשק להיות שם, זו לא הייתה בוסטון הגדולה, שיודעת לעשות זהב משחקנים בינוניים פלוס. זו לא היתה מכונה שבה השלם עולה על סך חלקיו.

יש קבוצות שמלקטות נבחרים ראשונים ורק כך מגיעות לצמרת הליגה. אין פסול בכך, אבל הרבה יותר מרשים להישאר בצמרת עשרות שנים, בלי לקבל מהליגה בחירות לוטרי, כברירת מחדל, פרס על ביצועים כושלים. בוסטון של השנים האחרונות חזרה ליסודות. בדראפט הקרוב הם יבחרו ראשונים, וגם ובאחרונים זכו  לבחירות לוטרי בגלל דילים שעשו עם קבוצות אחרות. בוסטון של העשור האחרון מתחילה להזכיר את בוסטון הגדולה של שנות השמונים. כרגע זה ברמת הניהול (דני איינג') והאימון, הכוכבים יגיעו בהמשך.

הרבה גבות הורמו כאשר בראד סטיבנס קיבל את המושכות מדני איינג' במטרה לשקם את ההריסות שדוק ריברס ות'יבודו השאירו מאחוריהם. סטיבנס מבחינתי מועמד למאמן העשור. אחרי העבירה המכוערת של קלי אוליניק על לאב לפני שנתיים, חשבתי שצריך לזרוק אותו מהקבוצה, כי זו מעולם לא הייתה הרוח של הירוקים. תמיד הם שיחקו חזק אבל אף פעם לא פצעו ככה את היריבים. הם החליטו להשאיר אותו והעבירו אותו סדרת חינוך (שעוד לא נגמרה...), ועכשיו הוא משחק חזק אבל הכל חוץ משחקן מלוכלך.

בחצי הגמר הם היו בדרך החוצה, למרות הביתיות. אוליניק הציל אותם במהלך גאוני של בראד סטיבנס, לשחק עם אוליניק והורפורד יחד. שני סנטרים שקולעים שלשות ומובילים כדור ומוסרים כמו גארדים. בוסטון בחרו לשחרר את ג'ארד סאלינג'ר שישב על המשבצת של אוליניק (מחליף ראשון לגבוהים) ולהשאיר את אוליניק. סאלינג'ר היה הילד הטוב ומניה בטוחה בצבע, אוליניק כאמור הילד הרע, אבל במובן חיובי. אור לאתמול, ההחלטה הזו, שאני מודה שלא הייתי שלם עימה, הוכחה כנכונה.

בוסטון השאירה מהקבוצה ההיא רק את אייברי בראדלי שמתחיל לעשות קולות של המבוגר האחראי. שומר בחסד, קולע 16 נק' למשחק ב-50% ל-2 ו-39% ל-3 ו-6 ריב' למשחק. כמעט בלתי נתפש שהוא בן 26. הייתם מנחשים? אני כותב עליו, והופתעתי מהנתון הזה. גם מהנקודות שלו. כבר שלוש עונות שהוא בצילו של אייזיאה תומאס. הוא ירד קצת בממוצעי הנק' שלו בעונה הראשונה יחד, ומאז חזר להתקדמות הבלתי פוסקת שלו והשנה כבר נותן שיאי קריירה. גם אייזיאה משתפר מעונה לעונה לצד בראדלי. הם משלימים זה את זה וביחד הם צמד גארדים מהטובים שיש היום, למרות שהם אנדרייטד בטירוף (הייתכן כי אף קבוצה לא הציעה לתומאס אפילו מיליון דולר? בוסטון לקחו אותו עם 7 מיליון בעונה הראשונה וסה"ב 27 מיליון ל-4 שנים, כולל הבאה...). גם בראדלי יקבל שידרוג משמעותי בקרוב, הוא על חוזה קצת יותר טוב מאייזיאה, 32 מיליון ל-4 עונות, שנגמר בשנה הבאה.

בוסטון מקבלת את הבחירה הראשונה בדראפט(צילום: AP)

כאמור, בשנים האחרונות בוסטון מחזירה לעצמה דיווידנדים מדילים שעשו שם לפני כמה שנים. ככה הגיעו כמה בחירות דראפט די גבוהות, למשל טרי רוזיר, הפוינט גארד המחליף הנהדר. מקום 16 בשנה שעברה. כן, בשביל הסלטיקס 16 נחשבת לבחירה גבוהה, כזו שמקבלים רק בטרייד. תומאס נבחר במקום ה-60. מקום אחרון. הוא רק 3 שנים בבוסטון, ולמה לפני זה לא שמעתם עליו? כי אף אחד לא ספר אותו, גם בקבוצות שהוא כבר כן שיחק בהן. ג'יילן בראון. בחירה שלישית. רוקי, טרף את הקלפים בפלייאוף הזה בעמדות הגארד-פורוורד המחליף. בלתי נתפש בכלל שהוא בסה"כ בן 20 ורוקי. מרקוס סמארט, בחירה מס' 6 לפני 3 שנים. עולה מהספסל אבל משחק 30 דקות, ובהחלט יש לו מניות בכך שהקו האחורי של הוויזארדס לא ליקק דבש. פותר בעיה של הובלת כדור מול גארדים גבוהים ואתלטיים, כמו הצמד וול וביל, שעשו בעיות לאייזיאה בשני צידי המגרש.

מה נשאר? להביא את אמיר ג'ונסון שדי נזרק מטורונטו בבושת פנים, את אל הורפורד, שאני לא מבין איך אטלנטה שיחררו, ועוד חשבו שהם משתדרגים עם דווייט האוורד? באמת? וגם ג'יי קראודר. דאלאס, מצדם, "השתדרגו" עם צ'נדלר פארסונס. מדהים שבוסטון היחידים שהציעו להורפורד חוזה מקסימום. עוד יותר מדהים שאת שני שחקני החיזוק האחרים הם קיבלו במחירי רצפה.

אז אולי זה לא יספיק מול קליבלנד, למרות שלדעתי הם יותר טובים, אבל אני משוחד. סטיבנס עדיף על טיירון לו, ברמה של שחור ולבן. אחד עושה זהב מזבל, השני מתאמץ בכל כוחו לעשות את ההפך. לקאבס שני נבחרים ראשונים (ג'יימס וארווינג שהקאבס החתימו כקבוצת לוטרי) מתוך 4 שפעילים כרגע (בנט פעיל? לא בטוח...), ועוד שחקן בית אחד (טריסטן תומפסון) וערב רב של שכירי חרב חסרי זהות ומאותגרי שמירה ברמת ליגת העאלק. ומולם בחירות הדראפט שסיפרתי לכם עליהן. דוד נגד גוליית. במיוחד בעמדות 1 (קיירי מול תומאס) ו-3 (לברון מול כל השאר) תנחשו בעד מי אני?

גילוי נאות: הימרתי על וושינגטון כסוס השחור של המזרח, וגם נגד בוסטון. והיו שאמרו שניחסתי... את בוסטון... מי? "המום"חים כמובן. חשבתם שאשלח טור בלי להזכיר אותם? תתביישו. תמונה למזכרת. מהינמי הולך לקו העונשין. הפרשנים של ESPN מקמנטים (עושים קומנטיישן) 50% מהקו. אני אומר לג'וניור, אין סיכוי שהוא מחטיא יותר מאחת. ואז הוא החטיא 4 קליעות עונשין ברצף. שאני אנחס את בוסטון? נו באמת.