המשחק האחרון של הקיסר

פרנצ'סקו טוטי יסיים את הקריירה ב-28 במאי במשחק מול גנואה, איך לא - באולימפיקו. הקפטן בן ה-40 יפרוש לאחר 25 שנות קריירה מפוארות, במהלכן כבש 306 שערים ובישל עוד 123 ב-782 הופעות במדי רומא בכל המסגרות. בארון התארים שלו תוכלו למצוא אליפות אחת, שני גביעי איטליה ושני סופר-קאפים מקומיים. בנוסף הוא היה שותף לזכייה של איטליה בגביע העולם ב-2006. מלבד התארים הקבוצתיים יש כמובן את התארים האישיים: נעל הזהב האירופית בעונת 2006/2007 (לשחקן שהבקיע הכי הרבה שערי ליגה באותה עונה), ה-MVP בגמר יורו 2000, מלך הבישולים במונדיאל 2006, פעמיים שחקן העונה בסרייה A ושער השנה בסרייה A.

כבר מגיל צעיר היה אפשר להבחין בכישרון המיוחד של מי שהפך לימים לסמל הגדול בהיסטוריה של רומא, קבוצות גדולות רדפו אחריו, ומילאן בראשן, אבל מבחינת טוטי לא הייתה אפשרות לעזוב את רומא. "עד שהתחתנתי לא ישנתי מחוץ לבית", כך סיפר הקיסר, לכן שתי האופציות היו רומא או לאציו. לאחר שהתוודה שהוא עצמו, כמו אביו וסבו, אוהד רומא מושבע, היה ברור לאן מכוון מספר 10 האגדי - והשאר היסטוריה.

טוטי(צילום: EPA)

אגדה, פנומן, ילד הזהב, אין סוף לסופרלטיבים שאפשר להדביק למי שהיה ויהיה הסמל הגדול בהיסטוריה של רומא. בעידן של היום, כמעט אין דבר כזה. בין אם הוא מצליח והמועדון לא מסוגל להחזיקו כלכלית, או שמא להפך השחקן כבר לא נותן תפוקה והמועדון מחליט לשחררו, וישנה האפשרות השלישית – קוראים לו פרנצ'סקו טוטי. אומרים שאין שחקן שהוא מעל המועדון, וזה נכון, אבל לפעמים זה פשוט בלתי נשלט. רק דבר אחד הוא פיספס: ריאל מדריד הגדולה נלחמה להביא אותו, ובאחד הראיונות אמר שזו "החרטה היחידה בקריירה שלי". ההצעות לא הפסיקו להגיע, ובסכומים מטורפים שרומא לא יכלה לסרב להם, אבל כאמור, את הקפטן האגדי זה לא עניין: "היית עוזב את ההורים שגידלו אותך למשפחה אחרת בשביל כסף? בכל הנשים שהייתי איתן בגדתי, רק ברומא לא עשיתי זאת". הוא בחר להישאר - בשביל המועדון, בשביל האוהדים ובשביל האהבה הגדולה שלו בחיים, רומא.

במהלך השנים אנחנו רואים אין ספור שחקנים שמגיעים לקבוצות חדשות ומנסים לכבוש את לב האוהדים, אז עושים כמה גליצ'ים על הדשא, עוקצים את היריבה המרה עם איזה פוסט בטוויטר או מנשקים את הסמל על החולצה לאחר גול זניח בליגה. מספר 10 האגדי הוא לא כזה, הקיסר הוא מילה נרדפת לקלאסה, בלי רעש גדול מדי ובלי חנפנות ולקקנות, פשוט נותן את כל כולו למועדון בתוך ומחוץ למגרש מבלי לצפות לתמורה מיוחדת, רק אהבה ונאמנות הדדית.

בקריירה של 25 שנים יש כמובן עליות ומורדות, ואולי נקודת המפנה של הקשר/חלוץ הייתה בשנת 2006. אותה שנה בה איטליה, לא אחת מהפייבוריטיות לזכייה, לקחה את המונדיאל. טוטי שלנו כמעט ולא זומן, זכר לפציעה קשה בקרסול שעבר באותה עונה. אבל המאמןמרצ'לו ליפי החליט לזמנו, וטוטי החזיר לו עם יכולת מצוינת ושער בלתי נשכח בפנדל בדקה ה-93 מול נבחרת אוסטרליה בשמינית הגמר. אגדה כבר אמרנו?

הקפטן שאמור לפרוש בסיום העונה הנוכחית יקבל תפקיד במועדון לצד מונצ'י, המנהל הספורטיבי החדש של רומא שאמר: "פרנצ'סקו הוא רומא - אני רוצה להיות כמה שיותר קרוב אליו ואשמח ללמוד אחוז אחד ממה שהוא יודע". הסמל הגדול של רומא ינסה להמשיך את המורשת שלו במועדון מחוץ למגרש, ואולי דווקא מהמקום הזה יצליח להחזיר את רומא לגדולתה, את האליפות לאחר 16 שנים ואולי אפילו יביא סוף-סוף גם תואר אירופי ראשון למועדון, כי מה שבטוח, לוותר - זה לא חלק מהתכונות של הגלדיאטור.