חצי שנה בחו"ל עם הילדים: "מה שהם למדו בטיול, לא לומדים בבי"ס"

מירית חביב הביאה שני בנים לעולם באמצעות בנק הזרע. בספטמבר האחרון יצאה איתם למסע ארוך במזרח הרחוק. "נשים באמת יכולות לעשות הכל לבד", היא אומרת

מירית חביב (47), אמא לשחר (11) ועידו (שמונה), שותפה במשרד הפקות אירועים המקדם אג'נדה חברתית, מתגוררת בתל אביב (צילום: שאול גולן)
מירית חביב (47), אמא לשחר (11) ועידו (שמונה), שותפה במשרד הפקות אירועים המקדם אג'נדה חברתית, מתגוררת בתל אביב (צילום: שאול גולן)
עם ילדיה שחר ועידו בטיול. "היינו שלושתנו ביחד 24 שעות ביממה. היו ריבים, אבל בעיקר היו הרבה רגעים משמחים" (צילום: אלבום פרטי)
עם ילדיה שחר ועידו בטיול. "היינו שלושתנו ביחד 24 שעות ביממה. היו ריבים, אבל בעיקר היו הרבה רגעים משמחים" (צילום: אלבום פרטי)
"הפכנו לסוג של סלבס. היינו מגיעים למקומות חדשים, ואנשים שמעולם לא פגשנו אמרו: 'אה, את האמא שמטיילת עם הבנים שלה?'" (צילום: אלבום פרטי)
"הפכנו לסוג של סלבס. היינו מגיעים למקומות חדשים, ואנשים שמעולם לא פגשנו אמרו: 'אה, את האמא שמטיילת עם הבנים שלה?'" (צילום: אלבום פרטי)

"נולדתי בירושלים, בת בכורה להורים מלונאים. במסגרת העבודה של הוריי נדדנו בכל הארץ וגם יצאנו לשליחות בפריז. כל שנה־שנתיים הייתי צריכה להגיע למקום חדש, להמציא את עצמי מאפס ולהכיר חברים חדשים. זה לא היה פשוט, אבל אין ספק שזה תרם למי שאני היום. אני מסוגלת לעשות כל דבר, לא נרתעת משינויים ולא נותנת לפחד להוביל אותי.

 

>> בואו לעמוד של Xnet בפייסבוק וקבלו את כל העדכונים והכתבות

 

עוד בערוץ אנשים:

 

 

"בצבא שירתי כקצינת חינוך, ואחרי השחרור עשיתי תואר ראשון במינהל עסקים ובמדעי המדינה, ובהמשך תואר שני עם התמחות בשיווק. תמיד קיוויתי להתאהב, להתחתן ולהקים משפחה. לצערי, זה לא הסתדר, לפחות לא בדרך הסטנדרטית.

 

"בסביבות גיל 30 עברתי מערכת יחסים לא פשוטה שהסתיימה בהרבה כאב לב. ניסיתי להמשיך הלאה ומצאתי את עצמי גולשת באתרי היכרויות באינטרנט, אבל זו הייתה חוויה נוראית. בסופו של דבר מאסתי בעולם הדייטים. הרגשתי שמעבר לזוגיות, הדבר שהכי חשוב לי הוא להיות אמא. החלטתי לעשות לביתי, ובגיל 34 נכנסתי לבנק הזרע. התגובה הראשונה שלהם הייתה: 'תמצאי בעל או שתחזרי בגיל 40', אבל היה לי ברור שאני לא רוצה לחכות. יצא לי להכיר נשים שחיכו עד גיל 40 כדי למצוא זוגיות, ואחרי זה לא הצליחו להיכנס להיריון. אמרתי לעצמי: הזוגיות שלי תגיע, אין לי ספק שהיא תגיע. אני אומרת את זה לעצמי גם היום. אבל ידעתי שאם אני רוצה ילדים משלי, הזמן שלי מוגבל.

 

"קיבלתי את ברכת הדרך מהמשפחה, שדאגה לעזור לי כלכלית, וגם מהחברים. בגיל 36 ילדתי את בני הבכור, שחר, וזה היה אושר צרוף. כבר כשהוא היה בן שנה, היה לי ברור שאני רוצה להביא לו אח. בהתחשב בכך שאין אבא בסיפור, לא רציתי שיהיה לו רק אותי. ידעתי ששניים זה כוח, ושתמיד יהיה להם אחד את השני. בגיל 39 ילדתי את בני השני, עידו. הוא נולד מאותו תורם זרע של שחר. כששחר היה בן שלוש וחצי, הוא התחיל לשאול למה אין לו אבא. ככל שהוא גדל, השאלות נעשו נוקבות יותר, ואז הסברתי לו ולאחיו איך הם הגיעו לעולם. הם קיבלו את זה, ואין בהם שום כעס. הם מבינים שאחרת הם לא היו, ושאם הייתי מביאה ילד עם בן זוג, אז זה היה ילד אחר ולא הם.

 

חביב ובניה במזרח. "המסע איחד בינינו בצורה בלתי רגילה" (צילום: אלבום פרטי)
    חביב ובניה במזרח. "המסע איחד בינינו בצורה בלתי רגילה"

     

    "לפני שמונה חודשים החלטתי להוציא את הילדים מבית הספר ולטוס איתם לטיול של חצי שנה במזרח. מעולם לא יצא לי לעשות טיול אחרי צבא. המזרח תמיד קסם לי, ותמיד אמרתי שיום אחד אטוס לשם. ערב אחד, במהלך שיחה עם חברה, הבנתי שאם אני לא עושה את זה עכשיו, אז בדיוק כמו במקרה של הילדים, אני יכולה לפספס את הרכבת. אם אחכה עד שהילדים יגדלו וייצאו מהבית, כבר אהיה מבוגרת מדי לעמוד במסע כזה. כל הלילה לא ישנתי. למחרת ראיתי במקרה בפייסבוק קישור למחקר ענק, שבו ראיינו אנשים מבוגרים על ערש דוויי ושאלו אותם על מה הם מתחרטים. למעלה מ־95 אחוז ענו שהם לא מתחרטים על דברים שהם עשו, אלא על דברים שהם לא עשו. באותו רגע היה לי ברור: אני טסה עם הבנים.

     

    "יצאנו לטיול בסוף ספטמבר האחרון. נחתנו בתאילנד, המשכנו לווייטנאם, משם ללאוס, קמבודיה, הונג קונג, פיליפינים ומשם שוב לתאילנד, שם בילינו חודש באיים. הבנים אמנם החמיצו חצי שנת לימודים, אבל את מה שהם למדו בטיול, הם לא היו מקבלים בשום בית ספר. הם מבינים ומדברים אנגלית, הם צברו ידע על תרבויות, על אנשים, על מקומות, על אוכל, על נימוסים והליכות. המסע הזה גם איחד בינינו בצורה בלתי רגילה. היינו שלושתנו ביחד 24 שעות ביממה, וישנו באותה מיטה. היו ריבים, אבל בעיקר היו הרבה רגעים משמחים וחוויות בלתי נשכחות.

     

    "עשיתי כל אטרקציה ולא ויתרתי על כלום: אומגות, צלילה עם כרישים, טרקים של למעלה מעשרה ק"מ ביום בהרים, קפיצה לנהרות מצוקים מטורפים, רפטינג. היה לי חשוב להוכיח לילדים שלי שאפשר לעשות הכל. אנשים שפגשו אותי עם שני הבנים היו בשוק. הפכנו לסוג של סלבס, והשמועה עלינו התפשטה. היינו מגיעים למקומות חדשים, ואנשים שמעולם לא פגשנו אמרו: 'אה, את האמא שמטיילת עם הבנים שלה?' בפסח האחרון חזרנו לארץ מאושרים ומחוזקים מתמיד.

     

    שורה תחתונה:

    "נשים באמת יכולות לעשות הכל לבד".

     

    _______________________________________________________

     

    גם המשפחה הזו טסה לטיול ארוך (מאוד) בחו"ל. הקליקו על התמונה:

     

    "אנחנו חיים את הרגע, את מה שעכשיו, לא את הפנסיה ואת העתיד". הקליקו על התמונה (צילום: ניצן עיני)
    "אנחנו חיים את הרגע, את מה שעכשיו, לא את הפנסיה ואת העתיד". הקליקו על התמונה (צילום: ניצן עיני)
     
     

    מה הסיפור שלכם?

     

    אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il

     

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד