שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    לא על הסוס לבדו

    השרירים הכואבים, הנפילות, העצמות השבורות והמאמץ הפיזי האדיר – כל אלה חולפים אל מול עיני רוכב סוסים, כשהוא שומע את הטענות הבאות: "זה לא ספורט", "הסוס עושה הכל", "אתם רק יושבים". יש לנו כמה מיתוסים לנפץ לכם על הענף המדהים הזה

    "רכיבה על סוסים זה לא ספורט. אתם רק יושבים שם. הסוס עושה הכל ". אלו הטענות שכל רוכב סוסים שמע בחיים שלו לפחות פעם אחת. השרירים הכואבים, הנפילות, העצמות השבורות שחווה וההישגים, קטנים כגדולים, חולפים אל מול עיניו בשנייה שהוא שומע את המשפט הזה. אז למה באמת הרכיבה על סוסים היא לא רק ספורט, אלא גם ענף אולימפי כבר מעל 100 שנה? הנה כמה סיבות:

     

    ההגדרה בוויקיפדיה ל"ספורט" נפתחת במשפט הבא: "ספורט הוא פעילות שבה מאמנים או משפרים מיומנויות או כישורים גופניים, ושמטרתה השתתפות בתחרות, בבידור עצמי או בהנאה ודרכים אחרות". כבר על פי ההגדרה היבשה והבסיסית הזו רכיבה על סוסים עומדת בקריטריון. פשוט כי מדובר בענף שבו יש אימונים, יש כישורים גופניים ויש תחרות. זהו. נגמר. זה ספורט. אם שחמט נחשב סוג של ספורט, אז רכיבה על סוסים בוודאי!

     

     (צילום: יפעת זהר) (צילום: יפעת זהר)
    (צילום: יפעת זהר)

     

    הטענה מבוססת אבל על הנחת יסוד של הצופה מהצד שאומרת שזה לא האדם שפעיל, אלא החיה. אם נלך לתשובה הקטנונית – אם כך כל ענפי הספורט שבהם יש לאדם שותף שנושא אותם לקו הגמר כמו מפרשיות, קייקים, סירות ואופניים הם לא ספורט כי לאדם יש כלי עזר שעושה את הפעולה עבורו. אז למה זה כן וסוסים לא? כי זו חיה? אבל לא נהיה קטנוניים, כי יש לנו הסבר קצת יותר מבוסס - הרכיבה על סוסים דורשת כושר, שיווי משקל, הפעלת שרירים פנימיים ופעילות אירובית גבוהה.

     

    541 קלוריות לשעה!

    הנה דוגמה שאתם יכולים לנסות לבד כדי להבין קצת את העניין ומבלי לפחד לאבד שליטה על חיה: שבו על כדור יוגה גדול ומנופח, כמו בשיעור פילאטיס. רגל בכל צד, הכדור בין הרגליים. ידיים קדימה, מרפקים ליד הגוף. עכשיו תחזיקו את עצמכם רק עם שרירי השוקיים, לא לגעת ברצפה. שמרו על באלנס, שבו באמצע ולא להתנדנד מצד לצד. ועכשיו, תנסו להתקדם קדימה כשאתם לוחצים רק עם שרירי השוק. חבקו את הכדור, לחצו ונסו להקדם. הכדור אמור לנוע לא רק קדימה, אלא גם למעלה ולמטה. זו תנועת הסוס. כן.

     

    עכשיו תנסו להגביר קצב, לפנות לימין או לשמאל וזה בעזרת השרירים בשוקיים. הידיים קדימה. לא לאבד באלאנס... הבנתם כבר? בטוח שחובבי הפילאטיס כבר התחילו להבין את התמונה. מעבר לשמירה על באלאנס, הפעלת שרירי הרגליים, הבטן, רצועות הגב וכו' יש את עניין הנשימות והקצב וזה כבר סיפור של אירוביקה – כן רכיבה על סוסים היא ספורט אירובי שאפילו שורף קלוריות. מחקרים גם בדקו ומצאו שגם במצב הליכה של הסוס אדם שורף בממוצע 170 קלוריות לשעה שזה זהה להליכה ברגל כשעתיים. במצב של טרוט (דילוג קל של הסוס) אדם שורף בשעה 441 קלוריות ובמצב דהירה נשרפות אצל אדם על הסוס 549 קלוריות בשעה. כמו שאתם מתחילים להבין, הסוס הוא חלק מהרוכב. כמו המפרשית לגולש והסירה לשייט. הוא לא עומד בפני עצמו בזירה. אין לו יכולת לדעת מה לעשות ללא הכוונה.

     

    ההכוונה הזו נעשית על ידי קואורדינציה והפעלת שרירי הגוף של רוכב. אין דרך אחרת להניע חיה של מעל חצי טון להתנהל בצורה כזו או אחרת באופן הרמוני עם בן אדם. כל זה דורש אימון, אמון והבנה בלתי אמצעית בין השניים, ושלא כמו במשחק זוגות בטניס או משחק כדורסל או כדורגל, הכל נעשה ללא מילים, רק באמצעות הגוף. מה שמביא אותנו לסיבה נוספת למה רכיבה זה ספורט.

     

    חשיבה מהירה, אסטרטגיה וטקטיקה

    מיומנות, אסטרטגיה, חשיבה, זיכרון וביטחון נדרשים ברוב ענפי הספורט, וזה לא שונה ברכיבה. שינון מבחן דראסז' או מסלול מכשולים, קביעת הדרך הטובה ביותר להתנהל במסלול הם עניין שדורש לפעמים החלטה ומחשבה בשבריר שנייה בתוך המגרש, וכל זה תוך כדי סימונים לסוס לאן ללכת. אלו דורשים לא רק מיומנות פיזית, אלא גם יכולות מנטליות גבוהות.

     

    בעוד שחקני כדורגל לומדים שבועות מפת משחק אחד, רוכבי הקפיצות לומדים את מסלול הרכיבה שלהם כל פעם מחדש בתוך כמה דקות וממש לפני תחילת התחרות. הם משננים אותו, בונים לעצמם אסטרטגיה איך לרכב בין המכשולים וכל זה יבוא דקות אחרי כן לידי ביטוי במגרש עם הוראות לסוס שמעולם לא היה וראה את המסלול בעצמו. הכל הוא יבצע תוך כדי תנועה מסימני רגלי הרוכב בלבד. אם הסוס נבהל, חושש או כל דבר אחר במהלך הרכיבה, הרוכב חייב להגיב בתוך שבריר שנייה על מנת לסיים בהצלחה תוך כדי העברת המסר לסוס שהכל בסדר והוא שם בשבילו ויחד איתו.

     

     (צילום: יפעת זהר) (צילום: יפעת זהר)
    (צילום: יפעת זהר)

     

    כל מה שאתם רואים הוא תוצאה של אימון יומיומי וסיזיפי של רוכב את הסוס שלו ובניית אמון וקשר עמוק בין חיה לאדם. ועוד לא דיברנו על אלמנט התחרויות שהוא אלמנט קריטי בהגדרת ספורט. אבל נראה לי שכבר הבנתם את התמונה. אז למה אנשים חושבים שכל כך פשוט לשבת על סוס ולבצע תרגיל דרסאז' או לעבור מסלול מכשולים וזהו עניין של הסוס בלבד? אולי כי החשיפה שלהם לענף היא לספורט המקצועני בעיקר. שם, הכל לרוב נראה באמת חסר מאמץ, יפה וזורם. הרוכבים יושבים ובין שתי הרגליים שלהם יש חיה על ארבע שעושה מה שצריך. בלי שהרוכב עושה כלום. איזה יופי. קלי קלות.

     

    אבל עכשיו אני מקווה שתחשבו פעם נוספת לפני שתגידו שרכיבה על סוסים זה לא ספורט ושהסוס עושה הכל... ואם עדיין לא השתכנעתם, אתם מוזמנים ללכת ולקחת שיעור ניסיון בכל חוות סוסים בסביבה שלכם ולנסות בעצמכם. וקחו בחשבון שהרוכבים המנוסים עושים את זה כל יום וברמה גבוהה יותר מרק "לשבת על הסוס" כמוכם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יפעת זהר
    דניאל גולדשטיין
    צילום: יפעת זהר
    מומלצים