"אמא, אני מכוערת"
השבוע שאלתם את חלי איך ילדה שזוכה למחמאות וחיזוקים, מגבשת לפתע תחושה שלילית כל כך על המראה החיצוני שלה וכיצד אנחנו יכולים לעזור
אתם שאלתם:
בתי, בת 10 מקבלת מחמאות רבות מילדותה כמה היא יפה וחכמה. מתוקה ומוצלחת. היא תלמידה טובה, וחברותית, בבית הספר לא נראה שיש בעיות, יש סביבה חברות וחברים וחוזרת שמחה באופן כללי. משום מה בחודשיים האחרונים היא התחילה להגיד שהיא שונאית את הפנים שלה, שהיא מכוערת. זה לא שזה נושא שהיא מדברת עליו הרבה אבל ההתנהגות מתאימה למשפטים האלו שהיא זורקת. לא מוכנה שיצלמו אותה, מסרבת להסתכל במראה. איך אני יכולה להבין מה גרם לזה?
חלי עונה:
אמא יקרה, אני יכולה להבין את התסכול- אתם מחזקים את ילדתכם היפה והמוכשרת, ולמרות זאת בחודשיים האחרונים היא שונאת את הופעתה.
במונחים פסיכולוגיים מדובר בירידה משמעותית בדימוי הגוף שלה. הדרך בה היא תופסת את הופעתה היא שלילית. החוויה הסוביקטיבית האישית שלה היא שאיננה יפה, ולכן על פי ההגיון הזה היא מסרבת להסתכל במראה וגם לא להצטלם. העובדה שאוביקטיבית היא יפה, ושאתם אומרים לה זאת שוב ושוב אינה עוזרת להרגשה האישית שלה כרגע.
חשוב להבין, שחוויה סוביקטיבית היא רגש, ולא ניתן לשנות רגש בעזרת הגיון. לכן, גם אם תסבירו לה שוב ושוב שהיא יפה, זה לא ישנה את התחושות הקשות והמכאיבות שלה. היא גם תגיד לעצמה ולכן, שאתם אוהבים אותה בכל מצב, שאתם משוחדים וסתם אומרים לה שהיא יפה.
לשאלתכם מה גרם לצניחה בדימוי הגוף שלה בחודשיים האחרונים יכולים להיות מספר הסברים:
ההסבר הרחב הוא שהיא בתוך טווח 'טרום גיל ההתבגרות'. יתכן והגוף שלה מתחיל להשתנות – גם אם לא קיבלה מחזור (שמסמל את גיל ההתבגרות עצמו והתפרצות הגדילה המואצת), יתכן ויש התחלה של שערות בגוף, ניצני שדיים, אולי פצעון קטן. התחושה שלה יכולה להיות בהלה ורתיעה מהשינויים בגוף שלה. תחושה שדברים משתנים, שאין לה שליטה, שהיא לא אוהבת את מה שקורה לה בגוף. במילותיה- 'שהיא מכוערת ודוחה'. בגיל הזה יש מודעות יתר לגוף וכל שינוי גם קטן מקבל משמעות קטסטרופלית שלילית.
הסבר נוסף הקשור לגיל הוא, שבגיל הזה הילדים משווים עצמם כל הזמן לחבריהם- רוצים לקבל אישור שהם בסדר, שייכים ואהובים. הרגישות החברתית מוקצנת בגיל הזה, והתחושה היא שאם אתה לא רצוי ואהוב אתה כמעט לא קיים. הצורה החיצונית מאוד חשובה בהקשר הזה של הקבלה החברתית. מספיק שמישהו העיר לה באופן מכוון או סתמי על הופעתה כדי שדימוי הגוף שלה יצנח.
תוסיפו את השפעת המדיה החברתית המקצינה, את החשיפה לאישור או דחיה חברתית לצורה החיצונית שלך- אינסטגרם וכו. מספיק שילדתכם חשה שלא קיבלה מספיק 'לייקים' לתמונה שלה כדי שדימוי הגוף שלה יצנח בצורה דרמטית כזו.
מה מומלץ לעשות?
כפי שציינתי, אין טעם לשכנע אותה בהגיון שהיא יפה. אתם יכולים להמשיך לומר לה שהיא יפה ומקסימה, כמובן, אבל הדגש הוא להקשיב לה. להתעניין ולנסות להבין מה היא מרגישה עם עצמה. לא לשפוט, לא לתקן לה את הרגש, אלא להיות איתה.
לתקף את ההרגשה שלה שהיא מרגישה רע עם עצמה בתקופה האחרונה (הביטוי 'בתקופה האחרונה' משדר באופן עקיף מסר שהתחושה זמנית). לתקף הכוונה , לתת לגיטימציה ואמת לרגש שלה.
אפשר באמפטיה להגיד שזו בודאי הרגשה רעה, שאתם תמיד יחד איתה. לשאול מה יעזור לה להרגיש יותר טוב עם ההופעה שלה. 'שבודאי היא לא שונאת את כל ההופעה שלה, אלא רק חלק...'
לא ללחוץ עליה להצטלם, או לחכות למועד שיש לה מצב רוח טוב יותר, ידוע שלמתבגרים יש תנודות בתחושות.
אחרי שתקשיבו- היא תסכים גם להקשיב לכם. כשתסבירו לה שהיא שונאת את ההופעה שלה, כי הגוף שלה משתנה, כי אולי מישהו אמר משהו, כי אולי יש לה ציפיות גבוהות, תקשיב כשתנסו לעזור לה. כך תמשיכו לדבר בנושא, לאט לאט, בהמשכים. כידוע דימוי גוף הוא נושא שמעסיק כל החיים...
בהצלחה,
חלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית
מטפלת בהורים זוגות ויחידים בניו יורק, ישראל ובסקייפ
מחברת הספרים – בגובה העיניים, תקשיבו לי רגע, וכשהילדים יוצאים מהבית
מנהלת האתר
www.hebpsy.net/barak
