הכוכב האמיתי של ריאל מדריד
לא רק שמרסלו ירש את רוברטו קרלוס, אלא גם שיכלל את תפקיד המגן השמאלי. העונה הגדולה בקריירה שלו יכולה להסתיים עם עוד גביע אלופות
ריאל מדריד חווה עונה חלומית שהסתיימה באליפות ספרד ובמרחק משחק מאליפות אירופה שנייה ברציפות. אפשר לזקוף את ההצלחה לזכות כל אחד בריאל, מזידאן שעושה עבודה מדהימה עם הרוטציה לאורך העונה, דרך סרחיו ראמוס והשערים בדקות האחרונות ועד לרונאלדו שהתעורר בדיוק בזמן למאני טיים. אך למרות ילדות וקריירה קצת מסובכת, מעל כולם ולמרות הכל זהר אחד, קצת שמנמן עם אפרו מקורזל, מרסלו שמו, והוא המצטיין של העונה. הוא לא רק ירש את רוברטו קרלוס, אלא גם שיכלל את תפקיד המגן השמאלי.
"מרסלו ויירה דה סילבה ג'וניור", או בקיצור מרסלו, נולד ב-12 במאי 1988 בריו דה ז'ניירו. את ילדותו בילה מרסלו בעיקר במגרשי הפוטסל (קטרגל) בפאבלות, עד שבגיל 13 תפס מרסלו את עיניהם של אנשי צוות מפלומיננזה, הקבוצה השנייה בגודלה בריו. למרבה הצער, למרסלו, שגדל במשפחה ענייה בשכונה מפוקפקת, לא היה אפילו כסף לשלם לאוטובוס שייקח אותו לאימון - אך סבו התעקש שהוא ימשיך לשחק ושילם עבורו על נסיעותיו ואימוניו. כאות הוקרה, במרוצת השנים ולאחר שסבו נפטר ימים ספורים לפני חצי גמר מונדיאל 2014 נגד גרמניה, קיעקע מרסלו על גופו את צמד המילים "סן פדרו" (פדרו הקדוש), והוא זוקף את כל הצלחתו לזכות סבו. הוא אמר לא פעם שלולא "דון פדרו" הוא לא היה משחק כדורגל.
עוד בצעירותו מרסלו זכה להשוואות עם אלילו וגדול המגנים השמאליים בהיסטוריה, רוברטו קרלוס, ונכנס לפנקסי הקבוצות הגדולות ששלחו עיניים למונדיאל הנערים שנערך בפרו ב-2005. בהמשך השנה כבר הפך לשחקן בבוגרים של פלומיננזה בגיל 17 בלבד. לאחר מעקב לא קצר, בנובמבר 2006 נחתמה העסקה בין "פלו" לריאל מדריד, ובינואר 2007 נחת מרסלו בברנבאו ביחד עם עוד שני דרום אמריקאים שנחשבו להבטחות גדולות יותר, פרננדו גאגו וגונסאלו היגוואין. לאחר "חפיפה" של חצי עונה עזב רוברטו קרלוס את ריאל, נדד לטורקיה והשאיר נעליים גדולות מאוד למרסלו.
למרות הצלחה מזערית בתחילת הקדנציה שלו במדריד תחת פאביו קאפלו, ולאחר מכן בהדרכתו של ברנד שוסטר, ניתן היה לראות בבירור שמרסלו מגן תוקף מצוין אך "מסננת" בצד ההגנתי. חולשתו נראתה לעין וקבוצות רבות ניצלו את החור בצד שמאל בכדי להכניע את ריאל . מחליפו של שוסטר, חואנדה ראמוס, הדיח את מרסלו מההרכב, והוא בעיקר שימש כמחליפו של גבריאל היינצה האפור. במהלך השנים ניסו שחקנים רבים למלא את החור בצד שמאל של ההגנה, אך ללא הצלחה יתרה, למשל דרנטה שהגיע ככישרון הולנדי צעיר ומיגל טורס שעלה ממחלקת הנוער כמגן ימני, אך כשלו בזה אחר זה.
מנואל פלגריני, שמונה למאמן עם כניסתו מחדש של פלורנטינו פרס לתפקיד הנשיא, מצא סוג של פיתרון כאשר הציב את מרסלו כקשר שמאלי שמאחוריו משחק אלברו ארבלואה, מגן ימני במשך כל הקריירה. הצעד עבד, אך ריאל נכשלה באותה עונה ופלגריני פוטר. מוריניו, שנחשב באותו זמן למאמן הטוב בעולם, הגיע למדריד ונתן למרסלו גיבוי מלא בצד שמאל של ההגנה, ועם תחילת גדילתו של האפרו המקורזל (אשר גידל מרסלו בכדי שיבדיל אותו מרוביניו שנראה כמו אחיו התאום) החלה גם פריחתו כמגן שמאלי.
מוריניו, טקטיקן בחסד ומאמן עם אג'נדות די הגנתיות, עבד שעות נוספות עם מרסלו על סגירות כמגן ועל התזמון בהצטרפות להתקפה, ומרסלו החל לפרוע שטרות ושיחק בכל משחקי הקבוצה באותה עונה - שבסיומה נכלל ברשימת 55 השחקנים המצטיינים של פיפ"א. לרמות שבשנת 2011 רכשה ריאל מדריד את פאביו קואנטראו מבנפיקה, מרסלו המשיך להשתפר ושמר על מקומו כמגן הראשון של ריאל מדריד.
חילופי המאמנים בריאל לא השפיעו על מרסלו שהמשיך לקבל את הקרדיט בצד שמאל. לקראת סוף עונת 2014, כשריאל מדריד רצה חזק בליגת האלופות אל עבר ה"דסימה" (הגביע העשירי), מרסלו איבד מכושרו, עלה במשקל בעקבות פציעה ונשאר על הספסל בגמר נגד היריבה העירונית אתלטיקו מדריד. לאחר שנקלעה לפיגור מוקדם, ריאל נאלצה לעשות שינויים ואנצ'לוטי הכניס את המגן שנחשב לנשק התקפי לכל דבר. זה נגמר בניצחון. לאחר שער השוויון הדרמטי של סרחיו ראמוס, ריאל רמסה את אתלטיקו בהארכה ומרסלו כבש את השער השלישי שביסס את ניצחונה של הקבוצה.
שתי עונות חלפו, שני מאמנים עזבו. אנצ'לוטי פוטר בשנת 2015 לאחר שלא הביא שום תואר לריאל מדריד באותה עונה ומחליפו רפא בניטס הוחלף על ידי זינדין זידאן לאחר התבוסה המוחצת לברצלונה 4:0 בברנבאו. תחת זידאן, מרסלו הפך למגן שמהווה סכנה להגנת היריב בכל רגע נתון תוך כדי שהוא עושה כל שעולה על רוחו. העובדה שכריסטיאנו רונאלדו מוצב בתחילת המשחק באגף שמאל אך בפועל מתפקד כחלוץ גורמת למרסלו להצטרף יותר ויותר להתקפה, ועם כושר גופני יוצא מן הכלל וטכניקה עילאית, בתוספת השיפור ההגנתי המתמיד, מרסלו ביסס את מעמדו כמגן הטוב בעולם.
שחקני עבר בתפקיד זהה דיברו על מרסלו בכבוד. מאלדיני, למשל, אמר: "רוב המגנים היום אוהבים יותר לתקוף. הכלל הוא שאם אתה לא יכול לחזור, אל תעלה. מי שמתפקד הכי טוב כיום הוא מרסלו שעושה טוב גם הגנה וגם התקפה". גם אלילו של מרסלו והשחקן אותו ירש, רוברטו קרלוס, שיבח אותו: "אני מקווה שמרסלו לא יהיה טוב ממני, אבל הוא משחק מצוין. כיום הוא המגן השמאלי הטוב בעולם. לי היו יותר עוצמה וכוח, אבל מבחינה טכנית הוא טוב ממני".
אפילו רוברטו קרלוס רואה את השכלול, מרסלו אמנם לא חזק כמו רוברטו קרלוס, לא בועט כמו רוברטו קרלוס ואין לו כוח מתפרץ כמו רוברטו קרלוס, אבל עם ביטחון עצמי גבוה וגב ממאמניו ומחבריו להגנה, מרסלו פורץ קדימה בכל דרך אפשרית וממש רוקד על המגרש. מרסלו הוא ההפך הגמור מרוברטו קרלוס, שהיה גוש של שרירים ורצינות, ולפעמים היה נראה כאילו אין לו רגשות. לעומתו, מרסלו משחק כמו במגרש הקטרגל, ונחשב לליצן של הקבוצה. הוא תמיד נראה חייכני וצוחק, ויודע להביא רגשות כמו שהיה ניתן לראות בשתי הזכיות של ריאל מדריד בליגת האלופות, כאשר חגג בפרץ התרגשות ובכי.
למרות תדמיתו כליצן, מרסלו הוא איש משפחה רציני ומסור מאוד. הוא ואשתו, קלאריס אלבס, נישאו בגיל 20 לאחר שהכירו עוד בפאבלות של ריו, והם מתחזקים חשבון אינסטגרם משפחתי ויפה ביחד עם שני ילדיהם, אנזו וליאם.
בעונת 2016/17 מרסלו ביסס את מעמדו כמגן השמאלי הטוב בעולם, עם תצוגות ענק במהלך העונה כמו נגד באיירן מינכן ברבע גמר ליגת האלופות בברנבאו, ושער הניצחון בליגה נגד ולנסיה שתרם רבות לזכייתה של ריאל מדריד באליפות ספרד. בכלל, יחד עם דני קרבחאל בצד ימין מגיניה של ריאל מדריד נותנים לה אופציה התקפית איכותית נוספת. העונה מרסלו מציין עשור בריאל מדריד, וכבר עונה שנייה שהוא משמש כקפטן השני. הוא סוף סוף מקבל את ההכרה העולמית לה הוא ראוי, למרות שבנבחרת ברזיל פיליפה לואיס מקבל את חולצת ההרכב לפניו.
מרסלו הצהיר שהוא רוצה לסיים את הקריירה בבוטאפוגו, קבוצתו האהודה בברזיל, ולמרות שתאו הרננדס עתיד להירכש כמחליפו במדריד, מרסלו לא יעזוב לשום מקום בקרוב. העונה הקסומה שלו תיגמר ב3.6 בקרדיף, שם ינסה להעניק לריאל את רגעי הקסם האחרונים ואת ה"דו-דסימה" (הגביע השניים עשר). אולי אז, לאט ובשקט, כמו כל הקריירה שלו, יתחילו להבין שאולי הוא לא רק המגן הטוב בתבל והמצטיין של ריאל מדריד העונה, אלא המגן השמאלי הטוב בהיסטוריה.
לפנייה לכתב/ת 
