כזכור לכם, המאמר הקודם עסק באמנת תנועת החמא"ס שפורסמה בשנת 1988 ובמסמך המדיני החדש שהופץ על ידה לפני כחודש ימים ומציג לכאורה תדמית רעננה ומחודשת של המצע האידיאולוגי-מדיני שלה. את המאמר סיימתי בהתחייבות להתמקד בתוכנו ובמשמעותו של המסמך החדש, ולמרות שהתרחשו באזורנו בשבועות האחרונים אירועים משמעותיים נוספים, ובהם ביקור טראמפ בישראל וברשות הפלסטינית וכן שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים, התחייבויות יש לממש ולפרוע וכך נעשה (הנושאים האחרים יזכו למאמרים נפרדים בהמשך).

אם כן, אביא בפניכם תזכורת קצרה באשר לנסיבות שהובילו את ראשי החמא"ס לעסוק בשנים האחרונות באופן עמוק בדמותה של התנועה ולדון במצע התנועתי שלה. האביב הערבי המתמשך והטלטלות במזרח התיכון בעקבותיו; עימות הדמים בין הסונים לשיעים; הקשחת המדיניות המצרית כלפי החמא"ס והמאבק המצרי בתנועת האחים המוסלמים ובשלוחה של דאע"ש בסיני; המשבר הכלכלי הקשה ושגרת החיים הרעועה ברצועת עזה; היחסים שעלו על שרטון עם הרשות הפלסטינית וחוסר היכולת להגיע לפיוס ואחדות בין עזה לראמאללה; השאיפה הפוליטית של החמא"ס להשתלט על אש"ף (החמא"ס אינו חברה בו), ובהמשך על איו"ש ולהוביל את הזירה הפלסטינית כולה; כל אלה וסיבות נוספות, הובילו את ההנהגה החמא"סית לצאת בראש חוצות עם מסמך מדיני חדש, שהוצג במסיבת עיתונאים שנערכה בקטtר ב-1 מאי, חג הפועלים, ע"י מנהיג החמא"ס ח'אלד משעל, חתן השמחה.

המנהיג שיחליף את אבו מאזן? חאלד משעל (צילום: AFP)

למשעל יש גם חלק אישי במוצר התנועתי החדש המעדכן את תפיסות היסוד החמא”סיות- האיש בעל אמביציות פוליטיות ניכרות ושואף להיות המנהיג הפלסטיני הבא לאחר אבו מאזן. ובכן, לאחר ההקדמה, נפרט מה כולל המסמך בן ה-42 סעיפים ואילו מסרים מרכזיים הוא טומן בחובו, באופן גלוי ובין השורות:

‏א. ראשית, חמא"ס אינה מוותרת ולו כזית על עקרונות הליבה האידאולוגיים המוכרים: כל פלסטין, מן הים במערב עד הנהר במזרח ומראש הנקרה בצפון ועד אום רשרש (אילת) בדרום, שייכת לפלסטינים וליהודים אין מקום בה. פלסטין אינה ניתנת לחלוקה, וישראל צריכה להיעלם מהמפה. אין הכרה במדינת ישראל באופן מוחלט.

‏ב. הדרך לשחרור פלסטין הינה בכל צורות המאבק – המזויין והעממי (בשונה מדרך הג'יהאד בלבד שהודגשה באמנה והופיעה בה לאורכה ולרוחבה).

‏ג. אין הכרה בציונות ויש לשלול אותה מן היסוד (בשונה מאי הכרה ביהדות, ככתוב באמנה, עניין הנתפס באור שלילי במערב בשל היותו אנטישמי).

‏ד. החמא"ס היא תנועה לאומית-פלסטינית-אסלאמית ומקור הסמכות שלה הוא האסלאם. ההיבט הלאומי מודגש במסמך על חשבון זה האסלאמי אשר היה דומיננטי מאד באמנה. החמא"ס מציגה "אסלאם רך ומרוכך"ומדגישה את היותה תנועה לאומית הפותחת את זרועותיה עבור כלל הפלסטינים. מסר זה אמור להיקלט טוב יותר גם בקרב קהלים נוספים.

‏ה. כל זכויותיו של העם הפלסטיני צריכות להתממש, ובכלל זה זכות השיבה באופן מלא לפלסטין ההיסטורית, עבור כלל הפליטים מ- 48' ומ- 67'. זכות השיבה הינה אישית וקיבוצית, ואין לאף מנהיג ערבי-פלסטיני מנדט לוותר עליה (מסר חד וברור לאבו מאזן שהעז בשעתו להצהיר בתקשורת הישראלית כי הוא מוכן באופן אישי לוותר על זכותו לחזור לצפת, עיר הולדתו).

‏ו. החמא"ס מביעה הסכמה מותנית למדינה פלסטינית בקווי 67' ובירתה ירושלים, זאת עד שחרורה המלא של כל פלסטין. עמדה זו לכאורה חדשה אולם הושמעה בעבר ע"י החמא"ס בהזדמנויות שונות מאז שנת 94'. מדרגת הביניים שמציבה החמא"ס באשר לדרך להחזרת כל פלסטין לידי הפלסטינים יש בה קווים דומים לאלה שהציגו אש"ף והרשות הפלסטינית בהסכמי אוסלו, אולם האחרונים לא הציגו זאת – לפחות באופן פומבי – כשלב ראשון אלא כסופי.

‏ז. החמא"ס לא הזכירה את היותה סניף של תנועת האחים המוסלמים, והעלימה את הקשר העמוק בינהם. בהמשך ציין משעל כי התנועות קשורות רעיונית אולם לא ארגונית-היררכית. עניין זה הושמט במכוון על מנת שלא "להרגיז"את השלטון המצרי, אשר האחים המוסלמים הם שנואי נפשו.

המסמך מציב את החמא"ס כאלטרנטיבה לרשות הפלסטינית ולדרך המדינית המוצעת על ידה (מה שקרוי היוזמה הערבית), ומציגה כתנועה פרגמטית המתאימה את עצמה למציאות העכשווית.

אלה המסרים החשובים השזורים בתוכן המסמך המעודכן. הרעיון המרכזי העומד אחריהם, הינו "להחביא"את המרכיבים הנוקשים והטוטאליים הכתובים באמנה, ולפתוח דלתות חדשות בקרב קהלי היעד – הפלסטינים, המדינות הערביות והקהילה הבין לאומית.

אולם, וזאת יש להדגיש ולזכור – בשורה התחתונה, מהותה האידאולוגית של החמא"ס לא השתנתה והמטרה הסופית נשארה בעינה, רק שהדרך להשגתה לכאורה מתונה יותר. החמא"ס זיהתה את האנטגוניזם העולמי לאסלאם ולטרור, והיא פעלה להצניע את הדגלים הללו שהורמו גבוה באמנה, שעדיין תקפה ולא בוטלה.

הנה, אם כן, דרכה של החמא"ס להציג בחלון הראווה שלה כרטיס ביקור מעודכן, באמצעות הוספת שורה בתעודת הזהות שלה, מודל 2017; ואם תרצו, נמחיש זאת בדוגמא מוחשית מחיינו אנו: מה עושים כשרוצים למכור רכב משומש – צובעים אותו יפה, לא?

סא"ל (מיל') אלון אביתר, מומחה לזירה הפלסטינית וקצין מודיעין. לשעבר יועץ לענייני ערבים למתאם הפעולות בשטחים, מרצה ופרשן.

aloneviatar1@gmail.com