שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    shutterstock
    "המשקל לא הפריע לי עד שהגיע השבץ המוחי"
    רק אחרי שלקה בשבץ מוחי, והסוכרת החלה לתת בגופו את אותותיה, הבין סלים נסאר, הבעלים של מסעדת אחמד את סלים, ששקל אז 120 ק"ג שהוא חייב לעשות שינוי כדי לא לאבד את חייו. אחרי שרזה 40 ק"ג בעקבות ניתוח בריאטרי, הבין שהוא בדרך הנכונה

    רק אחרי שחלה בסוכרת ולקה בשבץ מוחי שגרם לשיתוק בצד השמאלי שלו, סלים נסאר, הבעלים של מסעדת אחמד את סלים בהרצליה, החליט שאם לא יעשה שינוי קריטי, הוא עלול לאבד את חייו.

     

    "כשהפכתי למשותק ומוגבל, חיפשתי פתרון אמיתי למצוקה שלי. ידעתי שהכל כמובן קשור להשמנה ושאני חייב לשנות את מצבי. שקלתי אז 120 ק"ג", מספר סלים בן ה-65, "המסקנה שלי הייתה שרק ניתוח לטיפול בהשמנת יתר ישפר את מצבי", הוא מספר.

     

    אבל לדבריו, רופאיו חששו מאוד לחייו. "רופאת המשפחה שלי אמרה לי שאם אני בוחר לעשות את הניתוח, אני שווה למתאבד שיעי. הנוירולוגית שלי לא המליצה לי בטענה שזה מסוכן לאדם במצבי הבריאותי.

     

    "גם המומחה לשומנים בדם אמר שהוא לא יעמוד בדרכי, אך הניתוח מסוכן עבורי. הוא אמר לי 'אתקשר אליך עוד 10 ימים. אם לא תענה לי אהיה עצוב מאוד'. כשהתקשר הוא שמח מאוד שעניתי. לכל הרופאים שלי עניתי שאף אחד לא ייקח יום אחד מהחיים שלי. מה שיש לי לחיות אני אחיה".

     

    עוד סיפורי דיאטה   מעוררי השראה

     

    סלים נסאר. "נהניתי מהאוכל ולא הבנתי את הסכנה" ( )
    סלים נסאר. "נהניתי מהאוכל ולא הבנתי את הסכנה"

     

    אבל ההתחלה הייתה שונה לגמרי. "לא תמיד הייתי שמן. כשפתחתי לראשונה את המסעדה שלי בגיל 18, הייתי רזה וספורטיבי, אומר סלים, נשוי ואב ל-6 וסב ל-22 נכדים, "אבל ב-20 השנים האחרונות שמנתי מאוד. ככה הגעתי למשקל 120 ק"ג.

     

    "ההשמנה לא ממש הפריעה לי. פשוט נהניתי מהאוכל. אכלתי בהנאה רבה לפחות 4 פיתות עם בשר מדי יום והנחתי שגם הגיל עושה את שלו.

     

    "אבל לפני 12 שנים ההשמנה התחילה להפריע. חליתי בסוכרת, בלחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה ושומנים בדם. היה ברור לרופאים שלי שזה קשור להשמנה ולתזונה שלי. נטלתי, מדי יום, שקית של כדורים ושתי זריקות אינסולין.

     

    "כמובן שניסיתי לעשות דיאטה כדי לאזן את הסוכרת: להפחית בכמויות האוכל, לאכול מנות פחות משמינות, כמו חזה עוף, או דגים על הגריל. שחיתי בקאנטרי ועשיתי קצת ספורט, אבל שום דבר לא עזר".

     

    הוא מודה שהוא בעיקר פחד מהסוכרת, אבל לא באמת עשה משהו עד נקודת האל חזור. "בעיקר הפחידה אותי הסוכרת. מאוד חששתי שיעשו לי "גיזום" בגוף, כפי שקורה במקרים של סוכרת לא מאוזנת, בהם קוטעים רגל סוכרתית. אבל לא הייתי ערוך לזה שבנוסף על כל הצרות הבריאותיות, יתקוף אותי גם שבץ מוחי, שגרם לשיתוק בצד שמאל של הגוף".

     

    "מצטער שלא עשיתי את הניתוח לפני 10 שנים"

    כשהבין שהפתרון היחיד שיוכל לעזור לו זה ניתוח, חיפש את הרופא שיוכל לעזור. "לאחר הרבה בירורים פניתי אל ד"ר סובחי אבו עביד, כירורג בריאטרי בכיר בהרצליה מדיקל סנטר, באוגוסט האחרון. 

     

    "כשפניתי אליו חששתי קצת. באתי אליו ואמרתי לו ששמעתי שהניתוח מסוכן לאדם במצבי. הוא ענה לי: "המצב שלך מסוכן. זה הזמן לעשות את הניתוח. עוד 10 שנים זה יהיה מסוכן יותר".

     

    "היום, חצי שנה אחרי ניתוח מיני מעקף קיבה, אני מרגיש שהשתנו לי החיים לטובה. זרקתי את שקית הכדורים שלי ואת זריקות האינסולין. מבחינה פיזית, צד שמאל של הגוף עדיין חלש בגלל האירוע המוחי שעברתי, אבל אני מסוגל לנהוג וללכת והבדיקות הרפואיות שלי מצוינות".

     

    הוא מספר על השינוי שחל בתזונה שלו: "התזונה שלי היום אפסית לעומת מה שאכלתי פעם. חצי פיתה מספיקה לי לכל היום ויוגורט זו בשבילי ארוחה שלמה".

     

    הוא נהנה מהפרגון של האנשים למראה שלו: "כבר עכשיו לא מזהים אותי ברחוב ואני לא מפסיק לקבל מחמאות מכולם. בינתיים ירדתי 40 ק"ג, אבל אני יודע שארד עוד במשקל. הספקתי להחליף פעמיים את המלתחה. תרמתי את הבגדים הישנים ואני לא רוצה לראות אותם יותר.

     

    "הדבר היחידי שאני מצטער עליו הוא שלא עשיתי את הניתוח לפני 10 שנים. היו יכולים להיות לי חיים אחרים והייתי מונע את הסוכרת ואת האירוע המוחי".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""המשקל לא הפריע לי עד שהגיע השבץ המוחי""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מומלצים