מבוגר זה הצעיר החדש: סוף עידן בטניס
זכייתו הפנטסטית של רפאל נדאל ברולאן גארוס משאירה בעיקר פסימיות לצופים, לקראת שנים לא פשוטות בסבב הטניס העולמי
אנו חיים בעידן מרתק בכל ענפי הספורט. שיאים נשברים שנה אחר שנה, הן בהישגים אישיים והן בהישגים קבוצתיים. לא פעם נשמעת הטענה כי הטכנולוגיה של ימינו והתפתחות המחקר אודות שרירי האדם, הם אלו המאפשרים לספורטאים לשבור שיאים שנה אחר שנה, טענות ה"מגמדות" הישגים של ספורטאים בדור הנוכחי מול הישגי ספורטאים בשנים עברו (מסי מול מראדונה, ג'ורדן מול לברון והשוואות נוספות).
לאחר ניצחונו המוחץ של רפאל נדאל ברולאן גארוס, אפשר להגיד בבטחה כי בעולם הטניס המצב שונה. בשנה האחרונה נדאל ופדרר, שזכו ברולאן גארוס ובאליפות אוסטרליה בהתאמה, הטילו את החותמת הרשמית על העובדה כי בעשור האחרון צפינו בשני טניסאים ענקיים הנמצאים בפסגת רשימת השחקנים הטובים מאז ומעולם, זאת בשל יכולתיהם המקצועיות בלבד. רק עכשיו, שפדרר ונדאל נמצאים בשלהי הקריירה שלהם, ניתן להסתכל אחורה על היריבות העצומה הזאת ולהבין כי בשנים אלו צפינו במחזה אשר כמוהו לא היה בעבר וספק אם יהיה בשנים הקרובות.
סבב הטניס כיום חסר כוכבים בעלי פוטנציאל לרשת את פדרר ונדאל. כיום השחקנים המובילים את הסבב הם אנדי מארי הבריטי, אשר בדומה לספורטאים בריטים מאז ומעולם, לעיתים מראה ניצוצות אך לעולם לא יצליח להתעלות על עצמו ולעמוד בציפיות העצומות, נובאק ג'וקוביץ', שאמנם במשך מספר שנים הראה טניס מצוין והיה נראה כי יוכל להוות מתחרה לנדאל ולפדרר כמפלצת זוללת תארי גראנד סלאם, אך בשנים האחרונות מוכיח שחסר לו פן מנטלי עצום, אשר בלעדיו לא יגיע לקרסוליים של שחקני הטניס הגדולים באמת. מעבר לזה ישנם מספר שחקנים בינוניים (ואוורינקה, דל פוטרו ושותפיהם) אשר מראים ניצוצות פה ושם, ולעיתים זוכים בגראנד סלאמים אך לא יגיעו הרבה מעבר לכך.
העתיד אינו נראה מזהיר עבור חובבי הטניס. בעוד מספר שנים יפרשו סופית שני הכוכבים הענקיים הללו, ואנחנו נישאר בעיקר עם בריטי מאכזב ושחקנים כאלו ואחרים עם בעיות מנטליות. כל מה שייוותר לנו זה בעיקר סיפורים על יריבות מלאה בתשוקה, כישרון וכל כך הרבה ספורטיביות בין שני ענקים אשר יחסרו כל כך בסבב.
לפנייה לכתב/ת 
