גלגלי הדמים

טל אפרים ז"ל לא היה אמור להיות חלק מהסטטיסטיקה הכואבת של הקטל בדרכים. אמנם הוא רכב על אופנוע ספורט, ימאהה R6, אבל כבר בגיל 23 צבר ניסיון רב, נחשב לרוכב מיומן ואחראי. כמי שלא הסתפק בלימודי הרכיבה התקניים של משרד התחבורה, הוא עבר קורסי רכיבה מתקדמת, היה מכונאי אופנועים והכיר את התחום על בוריו. אבל ביום ראשון, ה-15 בינואר השנה, הוא נהרג בנתניה בתאונה עם משאית.

זינוק ניכר במספר ההרוגים על דו-גלגלי

אחרי ארבע שנים רצופות של עלייה במספר ההרוגים בכבישים, גם שנת 2017 מסתמנת כשנה שבה משרד התחבורה ואגף התנועה במשטרה לא מצליחים לבלום את הקטל בדרכים. נכון לתחילת השבוע עמד מספר ההרוגים בתאונות דרכים מתחילת השנה על 161 בני אדם - עלייה של 3% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד שבה נהרגו 156 בני אדם.

אחת המגמות הבולטות מתחילת השנה היא העלייה העקבית במספר רוכבי הקטנועים והאופנועים שנהרגו בתאונות - 30 איש מתחילת השנה, לעומת 18 בתקופה המקבילה אשתקד. זהו זינוק של 66% בפחות מחצי שנה, ודווקא בתקופה שבה נראה כי סוף־סוף זוכים הכלים הדו-גלגליים לפופולריות מחודשת בציבור, עם עלייה מתמשכת במכירות בשנים האחרונות, לאחר שנים של ירידות.

17 אלף קטנועים ואופנועים נמסרו לרוכבים ב-2016 - שיא של כמה שנים, על רקע עבודות הרכבת הקלה שהחמירו את מצב התנועה הקשה ממילא. גם הפקקים התארכו בשל הזינוק בשנים האחרונות במכירות רכב חדש - מה שצופף עוד יותר את הכבישים העמוסים שלנו. בשבוע שעבר אף נחשף ב"ידיעות אחרונות" כי שר האוצר משה כחלון סיכם עם חברות הביטוח על הוזלה של 15% בביטוח החובה של הדו-גלגליים.

מחירו, הגבוה במאות אחוזים משל מכוניות, הוא אחד הגורמים שמעיקים על הרוכבים ומרתיעים נהגים מלעבור לרכיבה ולעקוף את הפקק. אגב, המחיר הזה הוא גם הסיבה שבגללה כמעט מחצית מהרוכבים נוהגים ללא ביטוח חובה כלל, כפי שקבע מבקר המדינה בדו"ח מנובמבר אשתקד.

עם הראש בטלפון

אבל מה קרה לרוכבי האופנועים, ודווקא השנה? לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בולט השנה חלקן של התאונות העצמיות, כלומר תאונות שבהן לא היה מעורב רכב אחר, והוא עומד על 52% מסך התאונות הקטלניות. "המספר הזה מאוד מפתיע, כי כל התאונות שאני ראיתי או שמעתי עליהן באחרונה לא היו תאונות עצמיות, אלא תאונות עם כלי רכב אחרים", אומר אביעד אברהמי, מדריך רכיבה ומכונאות אופנועים, ועורך האתר הדו-גלגלי הפופולרי פול-גז. "בסופו של דבר הכבישים צפופים יותר, ויש יותר סכנה למגע בין מכוניות לכלים הדו-גלגליים, מגע שהנפגעים העיקריים בו הם הרוכבים.

"כמי שרוכב המון, התחושה שלי היא שהתפקוד של נהגי המכוניות הולך ומידרדר. אתה עובר ליד מכוניות, וכשאתה רוכב אתה גבוה מהן ויכול לראות בדיוק מה עושים הנהגים. וחצי מהם, בעיקר בעיר, מתעסקים עם הסלולרי. אתה רואה את זה גם קצת אצל רוכבים, אבל הרבה פחות מאשר במכוניות. החוק מאפשר לרוכבים להשתמש בדיבורית, בדיוק כמו לנהגים, וזה מה שהם עושים. אתה רואה אצל חלק מהדו-גלגליים סלולרי מחובר למתקן שצמוד לכידון הכלי, אבל אז הרוכבים משחקים בו רק כשהם עוצרים ברמזור. אתה כמעט לא רואה רוכב שמחזיק סלולרי ביד בנסיעה, בניגוד לרוכבי אופניים חשמליים".

מה שכן בולט בסטטיסטיקת התאונות הרשמית, היא עלייה גדולה במספר הרוכבים ההרוגים במגזר הערבי. מתחילת 2017 נהרגו תשעה רוכבי אופנוע וקטנוע במגזר, בעוד שבתקופה המקבילה אשתקד נהרגו שניים בלבד. הממוצע בשנים האחרונות עמד על כארבעה הרוגים מהמגזר בכל שנה.

כבר ב-2016 נרשמה עלייה של 20% במספר ההרוגים בקרב המגזר הערבי. החברה הערבית מהווה רק 20.7% מתושבי מדינת ישראל, אבל מהווה בממוצע 32% מסך ההרוגים בתאונות דרכים - כלומר פי 1.5 משיעורם באוכלוסייה. "שיעור ההרוגים מקרב האוכלוסייה הערבית יחסית לחלקה באוכלוסייה גבוה. זה בולט בעיקר בנהגים הצעירים. זו קבוצה שיש בה כאלה הפורקים עול", מסביר גיורא רום, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. "חלקם נוהגים תחת השפעת אלכוהול וסמים, בלי רישיון ובמהירות מופרזת, וזה נגמר בטרגדיות".

בין ההרוגים השנה היו חמישה שרכבו למרות שלא היה להם רישיון לדו-גלגלי. ארבעה מהם היו מהמגזר הערבי. אולם בקרב הרוכבים במגזר, בולטות שתי מגמות שונות. "רבים מתושבי הכפרים רוכשים את האופנוע הכי גדול שהם יכולים, ונותנים גז", אומר אברהמי, "אתה מסתובב בצפון בשבתות, רואה את זה בעיניים ושומע באוזניים. ובו-בזמן, יש גם דברים הפוכים, של קבוצות רוכבים שמגיעים לקורסי רכיבה מתקדמת, שמשקיעים בציוד ובלימוד. הקבוצה הזאת גדלה מאוד בשנים האחרונות".

"אי אפשר להתעלם מההשפעה שיש לרוכבי המגזר הערבי על העלייה בתאונות שנרשמה השנה", מסביר גידי פרדר, בעליו של בית הספר הגדול בארץ לרכיבה מתקדמת, אופנוען מאומן, ולשעבר עורכו של ירחון הרוכבים המיתולוגי "מוטו". "אני פוגש בהדרכות יותר ויותר רוכבים מהמגזר והם מספרים שבעבר הייתה לרוכבים תדמית רעה בעיני הציבור שלהם וכיום המצב משתפר וזה הופך לסמל סטטוס וגבריות. בגלל שהמספרים המוחלטים הם לא גדולים, שבעה הרוגים מהמגזר משפיעים באופן דרסטי על הסטטיסטיקה".

ועדיין, רוב ההרוגים השנה הם מהמגזר היהודי, בהם גם רוכבים ותיקים ומנוסים רבים. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 18.5% מההרוגים מתחילת 2017 מצאו את מותם בהתנגשות חזיתית, 11% בהתנגשות אחורית בכלי רכב אחר ו-15% בהתנגשות צידית.

הרוכבים, מצידם, מתגוננים כיום יותר מפני פגיעות באמצעות מצלמות שנועדו לתעד נסיעה מסוכנת של נהגים מסביבם ולהרתיעם. כך אפשר לראות בכבישים רוכבים רבים כשמצלמות גו-פרו מוצמדות לקסדותיהם ואוספות עדויות מרשיעות נגד נהגים. במקרה של תאונה יכולה המצלמה להראות לשוטר או לבית המשפט, אם העניינים מגיעים לשם, מה באמת אירע בשניות שקדמו לתאונה.

סכנה: מעקה בטיחות

עראב אבו גוש (22), סטודנט למערכות בריאות במכללת הדסה בירושלים, תושב הכפר אבו־גוש, הוא אחד מהרוכבים שהשקיעו בהדרכה. בגיל 16 הוא עלה לראשונה על קטנוע ("דווקא מדיווח על רוכב בן 16 שנהרג בתאונה גיליתי שאפשר להוציא רישיון לדו-גלגלי כבר בגיל כזה ורציתי לעשות, באבו־גוש בלי רישיון לרכב אתה די תקוע בכפר, מצב התחבורה הציבורית לא טוב"), ועד מהרה השתדרג לאופנוע ספורט 500 סמ"ק.

"התחלתי לבד בכפר, עם כלי של 125 סמ"ק, ולאט-לאט עוד חבר'ה הצטרפו והתחלנו להשתדרג. אנחנו יוצאים לרכיבות משותפות בלילה ובסופי שבוע, עם רוכבים מהסביבה, מעין ראפה, וגם מבית צפאפא. כל רוכב שמצטרף אלינו חייב להיות עם ביטוח תקף וכלי תקין, אנחנו רוכבים בנס-הרים וגם למפגשים במרכז עם רוכבים אחרים, ממזרח ירושלים ומהמשולש. בסוף השבוע האחרון רכבנו לצפון, אבל למרות שהיה חם כולם היו עם חליפות מיגון".

בחודש שעבר עמדה החבורה, המונה 20-25 רוכבים, לצאת לרכיבה גדולה אחרונה לפני תחילת צום הרמדאן, כשהגיעו ידיעות על תאונה נוספת במגזר. מוחמד נאטשה (27) משועפאט נהרג בתאונה סמוך לשכם. "הכרתי טוב את מוחמד, רוכב ותיק שעלה על אופנוע עוד בגיל 16. אחד שמקפיד על בטיחות, האדם האחרון שציפינו שיקרה לו משהו. הוא נכנס לסיבוב, לא השתלט על האופנוע, החליק והתהפך. זה כביש בשטח סי, ולמיטב ידיעתי לא הותקנו מגינים בחלק התחתון של גדר הבטיחות, שמונעים פגיעה קשה מרוכבים שנפלו. היום אפשר לראות אותם יותר בישראל, אבל לא בשומרון. יש לנו בקבוצה רוכב שהחליק בקרבת מעקה לא ממוגן, וכמעט איבד רגל מהפגיעה בו".

"המגזר הערבי נוסע בדיוק באותם הכבישים שבהם נוסעים היהודים, וסובל מאותם פקקים ועומסי תנועה שרק מחריפים, במזרח ירושלים לא פחות מאשר במערב העיר. אז גם במגזר יש מגמה של מעבר לכלים דו-גלגליים, כדי לקצר את זמני הנסיעה ברכב שהופכים לבלתי אפשריים. אבל יש אנשים שנכנסים לזה ללא מודעות והבנה, שזה לא רק מנוע ושני גלגלים, אלא צורת חשיבה ודרך חיים. אנשים צריכים לדעת למה הם קונים אופנוע ומה המטרה. אני מאוד מוכר בכפר בתור רוכב, ופונים אליי הרבה נערים בני 16-17 שרוצים להוציא רישיון. אני מסביר להם שמדובר בכלי מסוכן, אני אישית איבדתי חצי אצבע כשהחלקתי בגיל צעיר. אותי לא היה מי שיכוון".

התוכנית שנגנזה

עוד בולט השנה הגידול בקרב ההרוגים מבין הרוכבים הצעירים. אם בכל שנת 2016 נהרגו 11 רוכבי אופנוע מתחת לגיל 24, מתחילת 2017 כבר נהרגו 13 - לעומת שניים בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. זאת ועוד: בשנת 2017 נהרגו 13 רוכבי אופנוע אשר רכבו על כלים בנפח של 126-400 סמ"ק, בעוד בתקופה המקבילה אשתקד נהרגו שבעה.

"אחת הבעיות שמעיבות על הרכיבה בארץ כבר הרבה שנים היא לימודי הרכיבה", מסביר אברהמי. "הגידול במספר הרוכבים החדשים ובמספר הרוכבים שעוברים לכלים חזקים יותר רק מחריף את הבעיה, כי גם מי שיש לו רישיון לא תמיד יודע לרכוב כמו שצריך. לא מלמדים איך לשלוט בכלי, ומבט נכון, לאן הרוכב צריך להסתכל ומתי. יש שמלמדים שלא להשתמש בבלם הקדמי, שזה ממש אסון בעיניי, או להשתמש ביחד עם האחורי, כמו שלימדו פעם בימים של אופנועים שונים לגמרי, למרות שהבלם הקדמי הוא היעיל יותר, אם כי דורש מיומנות. בכלל, אסטרטגיית הרכיבה בלימודים מנותקת לעיתים מהנסיעה האמיתית בתנועה. לא כולם מלמדים לרכוב, אלא רק איך לעבור טסט".

זה צריך היה להיראות אחרת. ב-2010 הקימה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ועדה שתנסח סוף-סוף תוכנית הדרכה חדשה לרכיבה על רכב דו-גלגלי. גידי פרדר הוביל את הפרויקט, שנגנז לאחר שהתחלפה הנהלת הרשות. משרד התחבורה הרים את הכפפה ויחד עם איגוד מורי הנהיגה השתמש בתוכנית שגובשה כדי להעביר ב-2013 הדרכה ל-150 בוחנים ומורים מכל הארץ. בין השאר נוספו לתוכנית הלימודים תרגול התמודדות עם סכנה פתאומית, מבט ממוקד וראייה מרחבית, מיקום בכביש והימצאות במסלול הנסיעה הבטוח ביותר, השתלבות מעגלית בתנועה, זיהוי מוקדם של מצב מסוכן, תפעול מערכת הבלימה ותנוחת רכיבה נכונה. עוד נקבע כי התלמידים יחויבו בשיעורים במגרש הדרכה לאופנועים, בשיעורים בדרכים עירוניות ובין-עירוניות, וגם בתרגול רכיבה בשעות הלילה, בגשם ובערפל.

שר התחבורה, ישראל כץ התגאה אז: "אני משוכנע כי שיתוף פעולה בין כל הגופים יביא להעלאת רמת הוראת הרכיבה בישראל ולהכשרת רוכבי אופנועים מיומנים יותר ובכך יתרום להגברת הבטיחות בכבישים". "אחרי ההדרכה, הכל נעצר", אומר פרדר. "השלב הבא היה צריך להיות עבודה שלנו במגרשים שלהם וסיוע שלנו, גם לבוחנים וגם למורים, בבניית תרגילים יעילים יותר ופיתוח הבחנה טובה יותר של מה זה רוכב. עכשיו שוב אני שומע דיבורים על רפורמה בלימודי הרכיבה".

דרושה: הדרכה מתקדמת

בעיית המיומנות משמעותית לא רק לרוכבים הצעירים, אלא גם על רקע הגידול הדרמטי ברכישת אופנועים על חשבון קטנועים. אם במשך שנים ירד חלקם של האופנועים בשוק הדו-גלגלי לכחמישה אחוזים מהמכירות, בשנה שעברה הוא זינק ל-40% מהשוק, והשנה צפוי לגדול שוב.

אברהמי: "באוגוסט 2015 ביצעה רשות המסים שינויים בגבייה על רכב דו-גלגלי. ההפרדה המלאכותית שהייתה בין קטנועים לאופנועים - בלי קשר לנפח, להספק או לביצועים - בוטלה. ובמקומה החל מס דיפרנציאלי שמתחשב בנפח ובהספק הכלי, בלי קשר להיותו 'קטנוע' או 'אופנוע'. אחת ההשפעות הדרמטיות של המהלך הזה הייתה הוזלה משמעותית של אופנועי ה'כניסה' המתאימים לרישיון A1 (רישיון הביניים - עד 47.5 כ"ס). אלה לא אופנועים ספורטיביים או אופנועי קצה, אלא אופנועים שימושיים ליומיום שבאים להחליף את הקטנוע ככלי תחבורה יומיומי, עם הערך המוסף של אופנוע אמיתי. חלקם אפילו מגיע עם מערכות בטיחות אקטיביות כמו ABS. אבל זה עדיין אופנוע הדורש יותר מיומנות מקטנוע".

לפי ההערכות של גורמים בענף, פחות מאלף רוכבים בשנה עוברים קורסי רכיבה מתקדמת, שנועדו להוסיף להם מיומנויות חשובות שהמדינה לא דאגה שילמדו - מספר קטן יחסית ל-120 אלף הרוכבים הפעילים. ואילו המשטרה, שמפעילה מאות כלים דו-גלגליים, דואגת לשלוח את הרוכבים שלה להדרכות כאלה. ההדרכות נמשכות בדרך כלל יומיים, בעלות של 1,000 עד 2,000 שקל - מחיר נמוך יחסית לתרומה לבטיחות ולמחיר הביטוח השנתי שמשלמים הרוכבים. רוב הרוכבים הפרטיים שדואגים להגיע אליהן הם רוכבי אופנועים, ו-20% הם רוכבי קטנועים.

"עוברים אצלנו בקורסים טייסים בחיל האוויר שרוכבים ומספרים שהם גילו שרכיבה באופנוע הרבה יותר מסובכת מהטסת מטוס", מסכם אברהמי. "הכבישים הם ג'ונגל, וההכשרות חשובות כדי שהרוכב יידע במה להתרכז ולזהות מראש מצבים מסוכנים".

ההדרכות מתקיימות בדרך כלל במגרשי חניה ענקיים, על רקע המחסור במסלולי רכיבה סגורים בארץ. רק לפני שבועיים הרסה רשות מקרקעי ישראל מגרש הדרכה ישן באשדוד, שלא היה בשימוש רשמי בשנים האחרונות, ורוכבים ונהגים הגיעו אליו לאימונים פרטיים.

התקווה מגיעה משני מסלולי מרוצים חדשים שיוכלו לשמש גם להדרכות רכיבה בטוחות, הרחק מהכבישים הציבוריים העמוסים והלא-סלחניים לטעויות. בערד הסתיימה סלילה של המסלול הראשון, שנבנה בסבסוד משרד הספורט, אבל טרם נקבע מי יפעילו. סלילתו של מסלול שני בפצאל שבבקעת הירדן הושלמה באחרונה במימון פרטי, בשיתוף היזם מיקי יוחאי ובתמיכת ראש מועצת בקעת הירדן, דוד אלחייני. החיסרון: שניהם רחוקים ממרכז הארץ ורוב הרוכבים יצטרכו לצאת לרכיבה ארוכה (ומסוכנת) כדי להגיע אליהם.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה עידכן במהלך השנים האחרונות את מבחני הנהיגה העיוניים (תיאוריה) לרכב דו-גלגלי. במסגרת הרפורמה במערך מבחני הנהיגה המעשיים, שתצא לפועל בקרוב, גיבש המשרד תוכנית חדשנית להכשרת רוכבי אופנוע במגרשי הדרכה מיוחדים, הכוללת טכניקת לימוד חדשה, האמורה לשפר באופן משמעותי את מיומנות הרכיבה של התלמידים.

"התוכנית החדשה כוללת מספר שלבים, במסגרתם ניתן דגש מיוחד גם לשיפור רמת הרכיבה של מורי הנהיגה לצד אלמנטים רבים של שליטה וטכניקות רכיבה מתקדמות שייכנסו כחומר חובה בלימודי הנהיגה של הרכב הדו-גלגלי. התוכנית תיושם באמצעות זכיינים פרטיים שיפעילו את מערך מבחני הנהיגה המעשיים עבור משרד התחבורה. התלמידים ייבחנו במגרשי נהיגה משודרגים שיופעלו על ידי הזכיינים".

הכתבה התפרסמה ב"ידיעות אחרונות"