שתף קטע נבחר

קבר הפעוט מתימן לא אותר - המשפחה תפוצה

ב-1954 נדהמו הוריו של יוחנן גמליאל לשמוע שבנם החולה עבר בית חולים, נפטר ונקבר. המשפחה חיפשה את הקבר ותבעה את חברה קדישא, שלא הצליחה לאתר אותו. היום קבע בית המשפט שהמשפחה תפוצה בקרוב ל-200 אלף שקלים. אחיו של יוחנן ל-ynet: "מעודד לשמוע פסק דין ראשון בנושא ילדי תימן"

 

תמונת ארכיון של משפחת גמליאל ()
תמונת ארכיון של משפחת גמליאל

 

בית משפט השלום בירושלים פסק שחברה קדישא "קהילת ירושלים" תשלם פיצויים בגובה 180 אלף שקלים, לאחר שכשלה לאתר קבר של פעוט מילדי תימן.

 

"זו פעם ראשונה שבית המשפט דן בנושא של ילדי תימן ומכיר בכאב שלנו", אמר יוסי גמליאל, אחיו של הפעוט המנוח יוחנן ואחד התובעים. "זו החלטה שנותנת רוח גבית לשאר המשפחות לפנות לבית המשפט וזו רק ההתחלה".

 

ראשיתו של הסיפור בשנות החמישים. יהודית גמליאל ובעלה, שעלו ארצה ב-1948, הביאו לעולם ב-1954 את בנם הרביעי יוחנן. בגיל תשעה חודשים הוא חלה ואושפז בבית החולים קפלן ברחובות. אחרי כמה ימים ההורים הגיעו לבקר אותו בבית החולים, שם נמסר להם שבשל החמרה במצבו הרפואי הוא הועבר לבית החולים איתנים בירושלים.

 

לאחר מספר ימים, כשההורים של יוחנן הגיעו לאיתנים, נאמר להם שהוא נפטר והובא לקבורה. ההורים ההמומים לא ראו את גופתו או את חלקת הקבר, ולא קיבלו מסמך כלשהו שמעיד על פטירתו. "זה גרם לאבא לשברון לב, אבל הוא לא הסכים לדבר על יוחנן ולא נתן לנו להתעסק עם זה. רק אחרי שהוא נפטר התחלנו לבדוק מה עלה בגורלו", סיפר יוסי גמליאל.

 

ועדת החקירה הממלכתית שבדקה את היעלמותם של ילדי תימן קבעה בשנת 2001 כי יוחנן גמליאל נפטר ב-22 בנובמבר 1954, והובא לקבורה יומיים לאחר מכן. על פי טופס הזמנת קבורה של חברה קדישא הוא נקבר בהר המנוחות בחלקה או גוש 11, שורה ט"ו, קבר מספר 5.

 

"רצינו לסגור מעגל. להגיע לחלקה שלו, לעשות מצבה ולומר קדיש. אז נכונה לנו הפתעה", סיפר גמליאל. במקום לא היו קברים של ילדים. בחברה קדישא הסבירו להם כי בשנות השמונים כיסתה החברה את החלקה בשכבת עפר וקברה מעל קברי הילדים קברים נוספים, וכי לא ניתן לאתר את הקבר. על כן משפחת גמליאל הגישה תביעה באמצעות עורכי הדין אבי אברמוביץ' וקארן בכור, על סך 750 אלף שקלים.

 

השופט דוד גדעוני קיבל היום את התביעה של משפחת גמליאל והביע אמפטיה לאובדנה. הוא פסק על פיצויים של 180 אלף שקלים, ובנוסף תקבל המשפחה תשלום הוצאות משפט. "אין צורך להכביר מילים על עוצמת הכאב ועוגמת הנפש של אם ושל אחרים בנסיבות כאלה. מדובר בכאב שילווה את התובעים עד סוף ימיהם. קשה לכמתו", כתב גדעוני בפסק הדין.

 

"גם הפיצוי שייפסק לא יוכל להביא מזור לתחושות הכאב והיגון של התובעים. בהקשר זה יש להביא בחשבון גם את הנסיבות האישיות הייחודיות של התובעים נוכח החשש המקנן בליבם - על אף מסקנותיה של ועדת החקירה בעניין - באשר לגורלו של המנוח", הוסיף השופט.

 

יוסי גמליאל בירך על פסק הדין: "מתברר שאנחנו המשפחה הראשונה שפנתה לבית המשפט. עם כל מה שהיה עם עוזי משולם ואחרים לא היו משפחות שפנו לבית המשפט. זה מעודד לשמוע שלשופט יש אמפטיה כלפי אמא שלנו. זה מעודד לשמוע פסק דין ראשון בנושא של ילדי תימן אחרי 70 שנה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
תמונת ארכיון של משפחת גמליאל
מומלצים