קליבלנד העיפה את גריפין בצדק
האחריות המשותפת שלו ושל המאמן הביאה לכך שהקבוצה לא הייתה יריב ראוי לגולדן סטייט בגמר. הם אמנם הצליחו להגיע לגמר שלישי ברציפות, אבל בעיקר בגלל מזל
חסר פוינט גארד לעזור לקיירי? למה לא הביאו את רונדו? חסר פורוורד מחליף? שיקגו ייצאה כאלו בערך לכל הליגה (ובמחירי "רצפה"). חסר סנטר? למה גולדן סטייט הביאו את פאצ'וליה ומגי (ודיוויד ווסט...) כפרי אייג'נטס? למה סן אנטוניו הביאה גם את דייויד לי וגם את פאו גאסול? ולמה הקאבס שיחררו את מוזגוב, למה נתנו לעצמם להיכנס לפאניקה באמצע העונה ולהחתים בזה אחר זה את כריס אנדרסן, אנדרו בוגוט, לארי סנדרס ודרק וויליאמס? אין מציאות באמצע העונה. מי שלא טרח לבנות קבוצה ערב שבת, יאכל אותה (ובגדול) בשבת.
הרבה "למה", והתשובה? אגו מנופח. בלאט הביא את הסנטרים מוזגוב וקאון מנבחרת רוסיה, ומצידי תדברו עד מחר שזו אחריות של הג'נרל-מנג'ר להחתים שחקנים, על שני אלו יש טביעת אצבע ברורה של בלאט. בלאט השאיר את טריסטן תומפסון על הספסל. ת'מפסון איים לברוח וקיבל "חוזה מקסימום" והבטחה למקום בחמישייה. בלאט הצליח לא רע בעונה השנייה, אבל השאיר את מוזגוב בחמישייה. הוא טען בצדק שחייבים שחקן גבוה משמעותי ליד לאב או טריסטן. את היעדרו של שחקן גבוה דומיננטי בצבע של קליבלנד ראינו רק בגמר (גם בשנה שעברה, ר' המשך), אבל היה חסר להם סנטר דומיננטי כל הפלייאוף, ובעצם כל העונה.
למה? כי לאחר ששלחו את בלאט הביתה שלחו גם את מוזגוב לקצה הספסל (וגם לי אין מושג מה עלה בגורלו של קאון, כל היודע דבר על מקום הימצאו וכו'). גם שאמפרט "הוזז " מהחמישייה לטובת ג'יי.אר סמית', צלף שלשות עדיף, אבל שומר? פחות טוב בלשון המעטה. שאמפרט ומוזגוב היו תחת החותמת של בלאט, והטירון לו והדייויד השני (גריפין) רצו להשתחרר מהצל הארוך מאוד שבלאט השאיר אחריו, כי נכון שלברון דחף אותו ומחק לו תרגיל מהלוח, אבל בלאט היה הרבה יותר ממנהל משחקים (שזה כידוע, מעולם לא היה הפרט המרכזי ברזומה שלו, אלא יותר של פיני גרשון). בלאט היה גם הסקאוט, אולי המוצלח ביותר בתולדות הקבוצה, מאמן ההגנה, מנהל האימונים, ממציא התרגילים. את ניהול המשחקים היה משאיר בשמחה לטירון או כל אחד אחר, אבל עשה את המוטל עליו, כמעט בעל כורחו.
המחליף שלו, הטירון לו, לא ראוי, וגם על כך אפשר לבוא בטרוניות למי שמינה אותו. בגמר המזרח בשנה שעברה, פורוורד סנטר כמעט אלמוני (ביסמאק ביומבו "האיום") עשה לקאבס בית ספר ומשך אותם לשישה משחקים. למה? כי הטירון לא השתמש במוזגוב וכל סנטר שמכבד את עצמו (או אפילו פאוור - סנטר דומיננטי), כי טריסטן קצר מדי וקווין לאב דק מדי בשביל מאבקי צבע עם חיות כמו ביומבו. אמנם הקאבס התאוששו, בעיקר בגלל שוולנצ'יונאס חזר מפציעה ולא היה בכושר, וגם מטווח השלשות של סמית' ופריי נתן אשליה אופטית שבעצם הכל בסדר. בגמר אשתקד לו היה כל כך בטוח בעצמו עד שנתן במתנה את עמדת הסנטר לבוגוט, שאיתו גולדן סטייט הובילה 3:1 והיתה בדרך לריפיט, אלא שאז קרו שני דברים. בוגוט נפצע וגרין הורחק. לברון וקיירי התעלו וסיימו את הסדרה עם 3:0 שהזכיר את אנדרה איגואדלה בגמר 2015 (תמיד מישהו גונב לקרי את ההצגה בגמר ולוקח ממנו את ה-MVP).
אז הבעיה איתם הייתה שהם בעצם חזרו על הטעויות של השנה שעברה, קיבלו פלייאוף קל שבקלים במזרח והתרסקו בגמר. אין לי טענות לניהול המשחק של לו השנה. את מוזגוב הוא הבריח משם כבר בשנה שעברה. השנה לא היה מוזגוב, לא היה לו מחליף, הסנטר של הווריורס שוב נפצע (פאצ'וליה) אבל רק בגמר המערב והיה כשיר לסדרה מול הקאבס. לברון יכול להתחיל להתאמן לשחק פאוור פורוורד. יש לו את כל הנתונים הפיזיים, רק ניסיון אין לו, כשחקן פנים. ניחא. יש לו ניסיון בכל דבר אחר, אבל הוא לא שחקן פנים דומיננטי. גארדי : הקאבס שיחררו כמעט ללא תמורה את דיון ווייטרס ואחריו את מת'יו דלבדובה. בקיץ שעבר הסתובבו בשוק כמה גארדים לא רעים בכלל. רוז הלך לניקס ורונדו הלך לבולס. והקאבס? חיכו לאמצע העונה (בשביל מציאות) והביאו את... דרון וויליאמס. מעט מדי ומאוחר מדי, שמן מדי וזקן מדי ו... לא שומר.
מסקנה: קר מאמן דגול. גם הוא טירון מניאק שהמזל שיחק לו, גם הוא עשה טעויות, אבל לפחות הוא למד מטעויות. והיתה לו הנהלה מאחוריו. הטירון לו עשה שטויות, גריפין נתן לו לפרק את הקבוצה. גריפין צריך ללכת ראשון (צעד ראשון ביכוון החיובי) ואחריו צריך ללכת גם לו. אולי לברון לא יאהב את זה. אז שלא.
לפנייה לכתב/ת 
