בארה"ב רוב הילדים ממהרים לעבור ממסגרת לימודית למסגרת אחרת בימי הקיץ, ולהישאר פעילים ועסוקים. אם כבר עיצבתם לילדים קיץ רווי ספורט כדאי לשים לב לסכנות שבימים אלו חוזרות לכותרות.

פרסומים רבים בימים האחרונים חושפים פציעות ספורט בקרב ילדים שהפכו למגיפה. על פי מחקרים שונים, 80% מפציעות הספורט אצל ילדים ניתנות למניעה אבל משהו במערכת המקומית מעכב את המאמנים או ההורים של הילדים מלטפל בבעיה בזמן.

השבוע פורסם בניו יורק פוסט סיפורה של לין, תלמידת תיכון בבית הספר ביקון במנהטן. היא חשה כאבים חזקים ברגל, אבל המשיכה לשחק במשחק הכדורגל. אחרי שעבר זמן רב והכאב התגבר היא הגיעה לרופא שאיבחן את הבעיה כאוסגוד-שלר, דלקת באיזור שמתחת לברך. הדלקת מחמירה ככל שממשיכים להתאמן ולשחוק את האיזור וזה בדיוק מה שעשתה לין. הרופאים מיד הבינו שהבעיה הגדולה היא במאמץ המוגבר ובהזנחה. "הרופא אמר לי שזה לא היה קורה לולא הייתי שוחקת את הגוף שלי כל כך", אמרה בת ה-16.

לין נאלצה להפסיק את האימונים לאלתר אבל בארה"ב , מרבית הילדים לא עוצרים גם במצבים של פציעות. רבים מהם מגיעים לרופא וממשיכים בפעילות על אף האזהרות משחיקת גופם הגודל ומתפתח והסכנות הכרוכות בזה. לאחרונה, לא מעט מחקרים מוכיחים שמדובר כבר במגיפה שכרוכה בשחיקת הגוף.

סקר שנערך ב American Journal of Sports Medicine , מצא ש-60% מהניתוחי 'טומי ג'ון' בארה"ב הם לגילאי 15-19, מספר מדהים בהתחשב בכך ששחקן הבייסבול שעל שמו קרוי הניתוח, עבר אותו רק בגיל 31לתיקון הרצועה השחוקה שלו.

(צילום: shutterstock)

הפציעות הן תוצר לוואי של גורמים רבים, אשר קשורים בדרך זו או אחרת, בדחיפה כמעט לא הגיונית של הילדים להצטיינות בספורט. יש להם תחרויות רבות, נסיעות וטורנירים לאורך כל השנה, מאמנים שלא מוותרים והורים שחולמים כנראה על הכוכב הבא.

בראיון לניו יורק פוסט טענה רופאה מומחית שיש בקרב ההורים והמאמנים סוג של אשליה רווחת. היא ציינה עוד, שבעיה נוספת היא התמקדות בספורט אחד בלבד, מה שמעודד ומגביר את השחיקה. אלו, טענו כמה וכמה רופאים, אינן פציעות של ילדים שמשלבים כמה סוגים של פעילויות, פציעות שהיום כבר רואים בילדים כבר מגיל 13.

מסתבר שגם זה לא כל כך פשוט. יש לא מעט קבוצות ספורט של בני נוער שבעת ההרשמה מחתימים את הילדים וההורים שלא ישחקו בשום מסגרת אחרת.

לאורך כל השנה הילדים מקבלים את התחושה שיש מקום לעוד מאמץ, עוד אימון, עוד מבחן ואם לא יתנו את הכל, הם לא יוכלו להתקדם.

בשנה שעברה פרסם אב של ילד בן 17, שחקן בייסבול, פוסט שבו מופיעה תמונה של בנו אחרי ניתוח "טומי ג'ון", ותחתיה כתב: "אז נראה לכם שילד שמצליח לעשות 120 זריקות במשחק בגיל 12 זה בסדר? זה בטוח לא הזיק לילד באותו יום, אבל בגיל 17 זה יכול להגיע", כתב. "אחרי שהפסקתי לאמן את הבן שלי בגיל 14 הרשיתי למאמנים לשחוק אותו. אני לוקח את האשמה".

הפוסט שלו עורר אלפי תגובות של הורים ומאמנים. בפוסטים הרבים שקיבל, ובשיח שמתחזק בימים האחרונים רבים מההורים מצירים על כך ששכחו את הסיבה המקורית שהובילה אותם לשלב את הילדים בפעילויות הספורט, לשמור עליהם בריאים ופעילים.

בחודשים האחרונים כמה מדינות בארה"ב החליטו להגביל את משחקי הילדים. אילנוי הגבילה את משחקי הבייסבול בתיכונים ל-105 בשנה, כך גם ניו יורק. בניו ג'רזי מספר המשחקים מוגבל כעת ל-110.

ועדיין, מדווח שמספר הניתוחים בילדים עם פציעות ספורט בארה"ב גבוה ורק עולה.  "אני מאמינה שבדור הבא נראה עוד ועוד ניתוחים", אמרה אחת המנתחות. "מספר הניתוחים של בני נוער עולה באופן דרסטי".

בשנים האחרונות פועל ארגון שנקרא STOP (Sports Trauma and Overuse Prevention), ומנסה להגביר מודעות להשלכות של אימוני יתר בארה"ב והנזקים שעלולים להיגרם, נזקים שבימים אלו, מתבררים גדולים מאי פעם.

אז בקיץ הקרוב, לפני שאתם ממהרים לרשום את הילדים למסגרת ספורטיבית ואטרקטיבית, כדאי שתתיחסו לכל הפרטים הקטנים.