למרות הטענות: נאור קבעה הרכבי שופטים פעמים ספורות בלבד

בכך מופרכת כליל הטענה המושמעת בקרב החוגים המבקשים לפגוע בעצמאות בית המשפט העליון, שעל פיה נשיאי בית המשפט העליון נוהגים לקבוע את הרכבי השופטים הדנים בתיק על פי נטיותיהם ובכך להשפיע על תוצאות הדיונים. מתברר שבניגוד לביקורת שהושמעה כלפי בית המשפט, הרי שבאף אחד מן התיקים שעניינם הריסת בתי מחבלים, לא נתנה הנשיאה הנחיה בעניין ההרכב.

מדובר במחקר שנערך בהנהלת בתי המשפט לבקשת "התנועה למשילות ודמוקרטיה", שפנתה לקבל הבהרות על דברי הנשיאה נאור כי "ברוב התיקים המגיעים לבית המשפט העליון ההרכבים נקבעים באופן אקראי" ואילו "במיעוט התיקים היא מעבירה ליומן הנחיה בדבר זהותו של ראש ההרכב".

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור(צילום: אוהד צויגנברג)

הדיונים בבית המשפט העליון מתקיימים, לרוב, בהרכבים של שלושה שופטים. על אף שהנשיא מוסמך מכוח החוק לקבוע את הרכב השופטים בכל אלפי התיקים, הרי שבמהלך 17 החודשים האחרונים העבירה נאור הנחיות ביחס ל-54 הליכים שנשמעו בפני הרכב של שלושה שופטים. מתוכם, ב-38 תיקים הועברו הנחיות רק לגבי ראש ההרכב, וב-16 תיקים בלבד הועברו הנחיות לגבי ההרכב כולו.

בהנחיית הנשיאה כל שאר אלפי התיקים משובצים באופן אקראי על ידי יומן בית המשפט, בלא מעורבותה. השופטים משובצים באופן אקראי על ידי הצוות המינהלי האחראי על יומן בית המשפט. תחילה משובצים ראשי ההרכבים ולאחר מכן משובצים שני שופטים נוספים.

ההנחיה שהועברה בעל פה לצוות יומן בית המשפט על ידי לשכת נאור, היא להעביר ללשכה את אותם תיקים שנראים לצוות היומן כבעלי רגישות מיוחדת. הנחיה זו לא השתנתה עוד מתקופת כהונתם של נשיאים קודמים. סוג נוסף של תיקים שהיומן מעביר ללשכת הנשיאה הוא "תיקי ענק" - ערעורים אזרחיים ופליליים מורכבים ורחבי היקף הדורשים השקעה של כמה ימי דיונים באולם.

כפי שניתן לראות מרשימת התיקים, הנשיאה לא מעבירה הנחיות בכל התיקים הרגישים המועברים לעיונה, אלא רק בחלק מהם. הסיבה לכך היא שהנשיאה מפעילה שיקול דעת בכל מקרה לגופו. מבין התיקים הרגישים ישנם כאלה שעוסקים בנושאים תקדימיים, מורכבים וסבוכים מבחינה משפטית וציבורית. בתיקים אלה מוצדק להעמיד בראש ההרכב את אחד השופטים הוותיקים בעליון.

מבין 54 התיקים שבהם התערבה הנשיאה בקביעת הרכבים, הרי שב-38 תיקים היא הורתה לשבץ בראש ההרכב את אחד השופטים הבכירים ‑ מבלי לנקוב בשם השופט. מדובר באחד השופטים הוותיקים ביותר, זאת ללא העברת כל הנחיה באשר לשיבוץ שני השופטים האחרים אשר שובצו אקראית.

בין התיקים הללו: שדה דב, מעמדה של הסוכנות היהודית, חוק תאגיד השידור הציבורי, חוק תקציב המדינה, פעילות הוואקף בהר הבית ותיק החקירה נגד ניצב רוני ריטמן. בשני תיקים העמידה עצמה הנשיאה בראש ההרכב - העתירה על מינוי הרב איל קריים כרב הצבאי הראשי, ועתירה על הפסקת חברות חבר כנסת.

ב-11 תיקים החליטה הנשיאה נאור להנחות על שיבוץ כל שלושת שופטי ההרכב. ההחלטה היא על פי ותק השופטים, ללא ציון שמו של שופט מסוים. בין התיקים: חלוקת כספי משרד התרבות בתחום התיאטרון, תיק הנוגע לוועדה לבחירת שופטים, תיק פרסום שיחות הטלפון נתניהו־שלדון אדלסון, מינוי אריה דרעי כשר הפנים ועתירה לביטול פיצויים לתושבי עמונה ועופרה.

שיבוץ הרכבים ב"תיקי ענק" - חמישה תיקים. "תיקי ענק" הם ערעורים אזרחיים ופליליים מורכבים ורחבי היקף הדורשים השקעה של כמה ימי דיונים באולם ומסתיימים ככלל בפסקי דין בני מאות עמודים. בבית המשפט העליון קיימת תורנות רב־שנתית של תיקי ענק. השיבוץ נעשה על ידי הנשיאה בהתאם לתורנות זו ובהתחשב בהמלצת היומן.

בהופעה פומבית באחרונה אמרה נאור: "יש הטוענים כי השיבוץ להרכבים נעשה מתוך רצון להגיע לתוצאה זו אחרת. טענה זו היא חסרת שחר. לא אחת מצאתי עצמי כנשיאה בדעת מיעוט. כך גם קרה לנשיאים שקדמו לי, בתיקים הרגישים ביותר שנידונו בבית המשפט העליון. כיצד ניתן לטעון אם כן ברצינות שהנשיא משבץ את התיקים בהתאם לתוצאה המועדפת עליו?".