המלפפונים הישראלים הם סחורה פגומה

הקיץ הגיע לאזורנו ואיתו הים, החום הלוהט והחופש הגדול. אך בעולם הספורט אין חופש כלל וכלל והוא מתנהל כמרקחה. שוק ההעברות של הקיץ בספורט נפתח במגוון טעמים, ממש כמו סלט ירקות עם תבלינים רבים.

נתחיל במלפפון הלוהט של הקיץ: כריסטיאנו רונאלדו שהודיע שאינו מעוניין להמשיך בריאל מדריד עקב חשד להעלמות מס. רונאלדו חש שריאל מדריד לא תומכת בו בפרשה, הרגיש מרומה ונבגד והציע את עצמו למכירה. שתי קבוצות הציעו לרונאלדו להצטרף, פריז סן ז'רמן והאקסית המיתולוגית שלו מנצ'סטר יונייטד, אך ריאל מדריד העמידה תג מחיר אסטרונומי שספק אם יוכלו לעמוד בו. העולם וקהל מעריציו היה שמח לסיפור רומנטי יפה של איחוד מחודש עם האקסית יונייטד שגילתה אותו ובה פרץ לתודעה. רונאלדו יכול היה לשתף פעולה עם "המיוחד", ז'וזה מוריניו הפורטוגלי, אך העסקה לא יצאה לפועל. היחידה שתוכל לעמוד בסכומים האלו היא פ.ס.ז' שבונה אימפריית כדורגל עסקית בשנים האחרונות, מתקדמת משנה לשנה ורואה את עצמה כמועמדת עיקרית לזכייה בליגת האלופות.

בניון באימון הבכורה בבית"ר. לא בדיוק חוזה כמו של רונאלדו(צילום: בית"ר ירושלים)

סאגת רונאלדו מלמדת אותנו שעולם הספורט מתנהל היום כשוק מניות שבו הכסף הגדול מדבר, ומנוהל על ידי סוכנים תאבי בצע שרוצים להרוויח על חשבון המועדונים ומוכנים לעבור על החוקים. זה גם עוד קרב במלחמה הסמויה של רונאלדו עם יריבו הגדול מסי על מי ישלשל לכיסו יותר דולרים. ככל הנראה, הסאגה תסתיים כרגיל בחוזה חדש ויקר, שממנו הסוכנים יצאו מרוצים ורונאלדו יהפוך שוב לספורטאי הרווחי ביותר בעולם.

בישראל, כרגיל, שוק ההעברות לוהט ומעניין יותר מרמת הכדורגל שמוצגת בליגה. המלפפונים הלוהטים בשוק היו טל בן חיים החלוץ, עומר אצילי, אלירן עטר, אופיר דודזאדה, גל אלברמן, יוסי בניון, עומרי בן הרוש ובן רייכרט. המשותף לכל השחקנים הללו הוא רצונם להרוויח יותר כסף, מעמד ויוקרה. הם לא כוכבים בקנה מידה ישראלי, אבל הם שחקנים חשובים שתורמים לכל קבוצה.

יוסי בניון בן ה-37 עורך סיבוב פרידה מרגש מליגת העל, שבו הוא משחק בכל הקבוצות הגדולות: מכבי חיפה לפני שנתיים, מכבי ת"א בעונה שעברה והתחנה החדשה והאחרונה בקריירה היא בית"ר ירושלים. בניון הגשים חלום ילדות והתאחד עם אלילו השחקן שאותו העריץ בילדותו, אלי אוחנה, נציג הבעלים של בית"ר. על פניו זו עשויה להיות ההחתמה הפיקנטית של הקיץ. בניון יוסיף צבע, ניסיון ומנהיגות לסגל החזק דיו של בית"ר ירושלים, שעשויה העונה לאיים בפעם הראשונה אחרי עשור שחון על כל התארים בישראל.

מכבי חיפה היא המאוכזבת הגדולה של הקיץ אחרי שהמנהל המקצועי הספרדי לא הגיע בסופו של דבר. היא נאלצה להסתפק בשאריות ובפירורים שהשאירה אחריה מכבי ת"א - גל אלברמן ובן הרוש שחתמו בקבוצה. על פניו הדבר עשוי להשתלם למכבי חיפה, שתבנה קבוצה מאוזנת ויציבה ללא שמות וכוכבים גדולים. נראה שעידן המנהל המקצועי בכדורגל הישראלי תם אחרי שג'ורדי קרויף עזב את התפקיד במכבי ת"א ומונה למאמנה - אין ספק, החתמה מסקרנת, אך טומנת בחובה סימני שאלה רבים. ימים יגידו.

מכבי ת"א החתימה את אצילי ודודזאדה, לגיונרים מתוסכלים שמיעטו לקבל דקות משחק בספרד ובבלגיה וחוזרים לארץ בסכומי כסף גבוהים ולא מוצדקים. אצילי הוא ללא ספק כישרון ענק אך עדיין לא פרע את השטרות. המלפפונים הישראלים הם סחורה פגומה ולא טובה שצריכה עוד הרבה עבודה והשקעה רבה כדי שתוכל לצמוח מחדש.

בכדורסל הישראלי, מכבי ת"א היא שוב הסחורה החמה בשוק. אחרי שדייויד בלאט ברח, היא חזרה לאקסים מן העבר הרחוק בתקווה שהשידוך יצליח. הקבוצה  

החתימה שוב את נבן ספאחיה, מאמן שאימן במועדון עונה אחת לא מוצלחת במיוחד (עונת 2007) וזכה באליפות, כנראה תחזיר את עוזרו גיא גודס ואת טל בורשטיין, מגיבורי האליפות של אותה עונה, שישמש כעוזר מאמן בפעם הראשונה בקריירה. היא גם החתימה את אלכס טיוס, מכוכבי הזכייה באליפות אירופה ב-2014, ובכוונתה להחזיר גם את הרכז האהוב טייריס רייס. על פניו, הרעיון לחזור למוכר, לידוע, לישן ולטוב הוא נפלא ומעורר זיכרונות יפים, אך הזמנים השתנו ומה שהתאים לשנים הקודמות לא בהכרח יתאים לעונת 2018.